|
יומיים הפרידו בין הצהרתו של היועץ המשפטי לממשלה,
אליקים רובינשטיין, בפני
בג"ץ בדבר התנגדותו לשליחויותיו המדיניות של בנו של ראש הממשלה, עמרי
שרון
להודעת הפרקליטות על מינויה של רעייתו, מרים רובינשטיין, לתפקיד המשנה
לפרקליטת המדינה, 'עדנה ארבל. פרקליטת המדינה, יש לזכור, כפופה ליועץ.
"מינוי
קרוב משפחה לתפקיד מעלה חשש לנפוטיזם," שטח רובינשטיין את משנתו בפני
בית
המשפט, "אף אם אין כל כוונה לכך, ומערב במערכת היחסים, שהם יחסי עבודה
במהותם,י
מערכות יחסים נוספות שאינן רלבנטיות כלל ועיקר ועלולות לטשטש את
התחומים
ולהביא לידי עירוב שיקולים שאינם ממן העניין." "נפוטיזם", על פי
"לקסיקון
לועזי עברי" בהוצאת פרולוג: "העדפת קרובי משפחה, כגון בעסקים או
בפוליטיקה,י
בפרט במינוי למשרה כלשהי; פרוטקציה."י
שבועיים וחצי קודם לכן, ב-17 באפריל, במכתב ששלח לראש הממשלה, כתב
רובינשטיין:י
"הנחת היסוד ברורה: הקירבה המשפחתית מונעת התנהלות סבירה של יחסי
עבודה,י
ובוודאי כפיפות, שכן נורמות ההתייחסות של הנוגעים בדבר זה לזה אינן של
מינהל
ומערכת, ומעלה חשש לניגוד עניינים מעצם היחסים, כגון - ואינני מתייחס
חלילה
למקרה קונקרטי כמובן - אפשרות של אינטרס אישי (או אחר) מול אינטרס
ממלכתי."י
אגב, את הודעתו לבג"ץ בנושא עמרי שרון הגיש היועץ המשפטי באמצעות מנהלת
מחלקת
הבג"צים בפרקליטות המדינה, אסנת מנדל, בתו של שופט בית המשפט העליון
לשעבר משה
זילברג (את התמחותה עשתה מנדל אצל שופט בית המשפט העליון חיים כהן).
שלושת שופטי בג"ץ אליהו מצא, טובה שטרסברג-כהן ויצחק אנגלרד נתנו גיבוי
לדעת
היועץ.י
לולא הועמדו דברי רובינשטיין בפני בג"ץ אפשר היה אולי להבינם כהערה
אירונית,י
שכן קשה לחשוב על מערכת כה משפחתית כמו המערכת המשפטית, על שופטיה,
יועציה
ופרקליטיה. בית המשפט טרם נדרש לסוגיית קשרי המשפחה במערכת שהוא חלק
ממנה, לא
לשאלות העומק שהיא מעלה ולא לעניין מראית העין, שגם לה - כך מעידים גם
בכירי
המשפטנים - חשיבות מכרעת.
יצוין כי מרים רובינשטיין עובדת בפרקליטות כ-25 שנה ואין חולק על
מקצועיותה,י
כשרונה ונסיונה. בשירותה בפרקליטות עסקה במגוון תחומים (אזרחי, פלילי,
בג"צים
וכן היתה ממונה על סכסוכי עבודה), ב-1994 מונתה למנהלת המחלקה האזרחית
בפרקליטות המדינה וב -3 במאי השנה הודיע משרד המשפטים על קידומה לתפקיד
משנה
לפרקליטת המדינה לעניינים אזרחיים. לו היה נעצר קידומה של רובינשטיין
בגלל
משרת בעלה רבים היו רואים בכך חוסר הגינות. אם כבר, אומרים במערכת,
רובינשטיין
הוא שהיה צריך להימנע מלקבל עליו את תפקידו הנוכחי.י
עם מינויה של רובינשטיין הוציאה לשכת דובר משרד המשפטים הודעה
לעיתונות, שפתחה
בהבהרה אפולוגטית כי הופצה "למניעת לזות שפתיים... בעקבות פרסומים לא
ראויים
שנשמעו לאחרונה." בהמשך הודגש הנתק המקצועי בין בני הזוג רובינשטיין
והובהר כי
"בנושאים שבטיפולה כפופה גב' רובינשטיין לפרקליטת המדינה ולה בלבד.
הפרדה זו
נשמרת בקפדנות והיא תמשיך להישמר בעתיד, עם מינויה של גב' רובינשטיין
לתפקיד
המשנה לפרקליטת המדינה."י
כבודה לא ממהרת
גם קידומה של רעייתו של נשיא בית המשפט העליון, אלישבע ברק, לתפקיד
שופטת בבית
הדין הארצי לעבודה ולאחר מכן לתפקיד סגנית נשיא בית הדין הארצי לעבודה
עורר
"פרסומים לא ראויים," כהגדרת דובר משרד המשפטים, או בלשון בני תמותה -
ביקורת
ציבורית נוקבת. הקריירות של בני הזוג ברק השיקו זו לזו. בספטמבר 1976,
במקביל
לכהונת בעלה כיועץ המשפטי לממשלה (1978-1975), החלה ברק את התמחותה אצל
נשיא
בית המשפט העליון, ד"ר יואל זוסמן. לאחר שנה וחצי בעליון התמחתה חצי
שנה נוספת
בפרקליטות מחוז ירושלים. ב-1978 מונה אהרן ברק לשופט בית המשפט העליון.
בשנה זו, בהיותה בת 42, קיבלה אלישבע ברק את רשיון עריכת הדין והחלה
לעבוד אף
היא בבית המשפט העליון, כעוזרת משפטית לנשיאי בית המשפט, עד 1987, אז
מונתה
לתפקיד רשמת בבית הדין האזורי לעבודה בבאר שבע. המינוי לרשמת ולא
לשופטת, כבר
בשלב זה, נבע מרצון המערכת למנוע פתחון פה. שנתיים וחצי לאחר מכן, במרץ
1990
מונתה לשופטת בית הדין האזורי לעבודה בירושלים (היא עבדה במקביל בבתי
הדין
האזוריים בבאר שבע ובירושלים). ערב מינויו של אהרן ברק לנשיא בית המשפט
העליון, ביולי 1995, בחרה הוועדה למינוי שופטים באלישבע ברק לכהונת
שופטת בבית
הדין הארצי לעבודה, לאחר שצברה ניסיון של כשמונה שנים כשופטת. לזכות
השופט
ברוך אזולאי, למשל, שכיהן אז כשופט בבית הדין האזורי לעבודה בירושלים,
עמדו
באותו הזמן 12 שנות ותק כשופט, מתוכן שמונה שנים כשופט ראשי. במאי 1996
מונה
אזולאי לשופט בבית המשפט המחוזי בבאר שבע, קידום שנחשב אז ליוצא דופן.
מעטים
הם שופטי בית הדין האזורי לעבודה שמועברים לבית המשפט המחוזי.י
השופט אזולאי הצטרף לבית המשפט המחוזי במקום הנשיא יעקב טירקל, שקודם
לבית
המשפט העליון בדצמבר 1995. עו"ד ישראל כלוף, חבר הוועד המרכזי של לשכת
עורכי
הדין, שלח אז מכתב לוועדה למינוי שופטים בבקשה להופיע בפניה ולהסביר את
התנגדותו למינויו השופט טירקל לעליון. כלוף לא זומן מעולם להופיע בפני
הוועדה.י
השופט ברק, לטענת כלוף, ביקש מהוועד האזורי של לשכת עורכי הדין בבאר
שבע לתמוך
בהצעה למנות את השופט טירקל לעליון. בקשתו נענתה. "כשפנה אהרן ברק
לחברי ועד
באר שבע לא הבנתי את מעורבותו האישית במינוי טירקל," אומר עו"ד כלוף.
"חצי שנה
לאחר מכן באה ההזזה של השופט אזולאי למחוזי, ואז התעוררו אצלי שאלות.
צריך
להבין שלשופטים אין כללי אתיקה כתובים כמו שיש לעורכי הדין, ומכאן
מתחילות
לנבוע הבעיות והתופעה החמורה של המשפחתיות. הם אמורים לקבוע את
הנורמות, אך
בפועל תמצא, לעתים, שמראית העין פגומה."י
דוברת בתי המשפט, עו"ד תמר פול-כהן, מסרה בתגובה כי "השופט אזולאי מונה
לבית
המשפט המחוזי על פי בקשתו ומתוך הערכה לעבודתו, ללא כל קשר למינויה של
אלישבע
ברק. יותר משנתיים לפני מינוי השופטת ברק עמד השופט יצחק בנאי לפרוש
והשופט
אזולאי הודיע על רצונו להתמנות לתפקיד. חיזוק לכך ניתן למצוא במכתב
רשמי שכתב
ועד מחוז באר שבע, שבו הוא ממליץ על מינויו."י
לימים מצא ברק לנכון לבקר את השופט טירקל על קצב העבודה האיטי שלו
וביקשו
לחדול ממנוחות הצהריים בביתו. הדברים כתובים בביוגרפיה המדוברת של ברק,י
"כבודו", שחיברה העיתונאית נעמי לויצקי. "מה אני יכול לעשות, אמר טירקל,
אני
רגיל לנוח בצהריים," חושפת לויצקי. "אתה רוצה לנוח? שאל ברק, אין בעיה.
יש לנו
פה בבית המשפט ספה, תנוח עליה." עורכי דין הרוחשים הערכה למקצועיותו
ולאומץ
לבו של טירקל (המרבה לכתוב דעות מיעוט בפסקי דין) כעסו על הפגיעה בשופט
וטוענים שפרסום הדברים לא היה מהלך מכובד.י
יתרה מזו, הטענה הבודדת המושמעת נגד אלישבע ברק, הנחשבת לשופטת מוערכת,
היא
שאין היא מהשופטים המהירים. שופט בכיר בדימוס, המעדיף להישאר בעילום
שם, אומר
כי "ידוע שההספק שלה קטן ושהיא היתה האיטית מבין השופטים."י
בינואר 1999 הופיע ברק בפני ועדת חוקה, חוק ומשפט של הכנסת והודיע על
צעדים
שינקוט נגד סחבת של שופטים בכתיבת פסקי דין. כעבור חודש העריך ברק כי
כל שופט
דן בכאלף תיקים מדי שנה. בהתחשב בימי חופשה ובסופי שבוע, מדובר בכארבעה
תיקים
ליום. בדצמבר 1999 נקט הנשיא ברק צעדים משמעתיים נגד שופט בית המשפט
המחוזי
גבריאל קלינג והוציאו לחופשה, בשל עומס תיקים שהצטבר אצלו. האיטיות
היחסית לא
עצרה את הקידום של אשת הנשיא.י
כבודו נותן ביטוי בוטה
נציגי בית המשפט העליון בוועדה למינוי שופטים שדנה במינויה של אלישבע
ברק לבית
הדין הארצי - הנשיא מאיר שמגר והשופטים תאודור אור ואליהו מצא - לא
השתתפו
בהצבעה. הנשיא שמגר הסביר כי השופטים החליטו להחיל על עצמם את הנורמות
המחמירות שהם קובעים בפסקי הדין שלהם במצבים של חשש לניגוד אינטרסים.
שמגר אמר
כי לאור העובדה שמדובר בקידום רעייתו של (מי שהיה אז) המשנה לנשיא בית
המשפט,י
הרי שגם אם השופטים מסוגלים לנקוט עמדה אובייקטיבית, עליהם להתחשב
במראית העין
העלולה לפגוע באמון שהציבור נותן בהם על שהכריעו בעד או נגד מינוי
רעייתו של
חברם לכס השיפוט.י
כמה מחברי הוועדה, בהם ח"כ דן מרידור, מתחו ביקורת על החלטת השופטים
וטענו כי
היה עליהם לקבוע מי המועמד המועדף עליהם ולא לברוח מהחלטה. שר המשפטים
דאז,י
פרופ' דוד ליבאי, ובעקבותיו גם חברים אחרים בוועדה הדגישו כי התנגדו
בעבר
למינוי קרובי משפחה לשופטים חדשים כדי שלא לעמוד במצבים קשים, כמו זה
שנקלעו
אליו בעניין אלישבע ברק. חבר הוועדה ח"כ אברהם פורז אף הודיע כי
בכוונתו ליזום
הצעת חוק פרטית שתאסור על בני זוג לכהן בו זמנית במערכת השיפוט. אחד
מחברי
הוועדה מגדיר את המצב שנוצר כ"מעמד מביך למדי." אחרים טענו כי לולא
אושר
מינויה של ברק באותה נקודת זמן היה נגרם לה עוול, שכן היא לא היתה
מתמנה
לתפקיד שופטת בבית הדין הארצי לעבודה כלל, משום שחודש לאחר בחירתה
התמנה בעלה
לנשיאות בית המשפט העליון. מתוקף תפקיד זה התמנה ברק גם לחבר הוועדה
למינוי
שופטים, מה שהיה מקשה עוד יותר על מינויה של רעייתו.י
ב"כבודו", שעל פי המחברת לויצקי נכתב תוך שיתוף פעולה עם הנשיא ברק,
נאמר כי
"ברק סבר שאסור להשהות את המינוי של רעייתו ונתן ביטוי בוטה לדעתו. עוד
מעט
ימונה לנשיא בית המשפט העליון, הוא אמר, אז כבר יהיה מאוחר מדי בשבילה.
הוא
איים בהתפטרות ואמר: לא אסכים שהיא תוותר על קריירה בגללי." דוברת בתי
המשפט
מסרה בשם הנשיא ברק כי ברק "לא אמר זאת, לא נשאל על כך ולא הביע עמדה
בנושא."י
דוד ליבאי, שר המשפטים דאז, אמר השבוע כי אינו זוכר התנהגות כזו מצד
ברק. "מי
שמכיר את אהרן ברק יודע שזה גם לא מתאים לו," טען. "אין לי ספק שזה לא
קרה
ושאין לדברים שחר. היו על אשתו המלצות חמות רבות מהאקדמיה ומעורכי דין,
ולכן
התמנתה."י
נשיא בית הדין הארצי לעבודה דאז, השופט מנחם גולדברג, שתמך במינויה של
שופטת
בית הדין האזורי בתל אביב, עדנה גבריאלי, מתח ביקורת על מינויה של ברק.
"כשאנו
מדברים על שופט, השקפתי היא שלא רק הרמה המקצועית קובעת, אלא גם ההספק
והמהירות במתן פסקי דין," אמר בראיונות פרישה שהתפרסמו בעיתונים.
"כשעושים את
השקלול של כל אלה, נראה כי היו מועמדים טובים יותר." גולדברג אמר עוד
שנושא
מינוי בן זוג-של הוא ממילא שנוי במחלוקת וכי ברור שהדבר עלול ליצור אי
נוחות
אצל המתדיינים. בפרק ב"כבודו" המתאר את יחסיו עם בני הזוג ברק מתואר
גולדברג
כ"שמרן קיצוני." גולדברג לא נשאר חייב, ובראיון שהתפרסם לאחרונה במגזין
לשכת
עורכי הדין במחוז תל אביב, "הפרקליטים", הגיב: "איני יודע מי מאלה
שטפטפו
אינפורמציה לצורך הכנת הספר על ברק דאג שיכניסו את ההגדרה שלי כשמרן
קיצוני
ליצירה הרכילותית הזו. דבר אחד בטוח - הם לא טרחו לקרוא את פסיקתי על
הדייל
ההומוסקסואל שתבע כרטיס טיסה לבן זוגו."י
למנוע פיתוי מאדם ישר
בנובמבר 2000 מונתה אלישבע ברק לסגנית נשיא בית הדין הארצי לעבודה
במקומו של
השופט יצחק אליאסוף, שכן היתה בעלת הוותק הרב ביותר מבין שופטי בית
הדין
הארצי. לאחרונה שוב התעוררה סערה בנושא. לפני כחודש וחצי הוזכרה
האפשרות כי
נשיא בית הדין הארצי לעבודה, השופט סטיב אדלר, ימונה לבית המשפט
העליון, מה
שיפנה את מקומו לשופטת ברק. שוב עלו טענות כי ברק מתכנן מהלך סיבובי
שיביא
למינויה של רעייתו לנשיאת בית הדין הארצי לעבודה. הטענות נדחו על הסף,
אך
עובדת העלאתן ממחישה את אי הנוחות הציבורית שנוצרה. כעת, גם אם הנשיא
אדלר
ראוי לתפקיד, מינויו עלול לפגוע באמון הציבור באשר לטוהר ההחלטה
למנותו.
"הבעיה מאוד מורכבת," מתאר השופט הבכיר בדימוס. "מצד אחד אי אפשר למנוע
קידום
של בן זוג בגלל קשריו המשפחתיים. למשל, בני זוגן של שלוש שופטות בית
המשפט
העליון, דורית בייניש, טובה שטרסברג-כהן ודליה דורנר, ראויים לתפקיד
שופט. זו
בעיה למנוע מהם מינוי רק בשל העובדה שנשותיהם שופטות בעליון. מצד שני
זה יוצר
פרובלמטיקה, משום שלערער לעליון על פסיקת השופטים הללו, כשיחסי החברות
בין
הקולגות בעליון חוגגים, זו בעיה קשה. יש פה בהחלט דילמה.י
"יש גם בעיות נוספות. למשל, אין בפני מי למתוח ביקורת על אלישבע ברק.
מי יעז
להתלונן בפני ברק על אשתו? גם בפני המשנה זו בעיה להתלונן, לכן לא
יתלוננו כי
זה לא נעים."י
דוברת בתי המשפט אומרת בתגובה: "השופט דן ארבל, מנהל בתי המשפט, עורך
מעקב
שוטף ופרטני, וכאשר הנתונים מראים על עיכוב אצל שופט במתן פסק דין הוא
פונה
לנשיא בית המשפט הרלבנטי בבקשה לטפל בנושא. השופט ארבל פנה לנשיא בית
הדין
הארצי לעבודה, סטיב אדלר, בנושא עיכוב פסקי דין הנוגעים לשופטת ברק,
בדיוק כפי
שהוא נוהג לפנות לנשיאים של שופטים אחרים המתעכבים במתן פסקי דין. גם
לאחר
הפנייה לנשיא ממשיך השופט ארבל במעקב אחר טיפולו של הנשיא בעניין."י
באוגוסט 2000 חיזק הרכב בראשות הנשיא ברק הלכה מנחה של השופטת ברק
בסוגיית
זכותו של עובד להתחרות במעבידו לאחר פרישתו. ההלכה נקבעה בפסק דין צ'ק
פוינט.
ברק נשאל על ידי היומון הכלכלי "גלובס" האם אינו סבור שעליו להימנע
מלדון
בסוגיות עקרוניות שבהן רעייתו היא ממעצבות הפסיקה ותשובתו הקצרה היתה:
"לא."י
הבעיות שהוצגו כאן עולות ביתר שאת לאור דבריו של השופט ברק עצמו בדיון
בבג"ץ
בעתירה שהגישה ב-1979 סיעת הליכוד בעיריית פתח תקווה נגד מועצת עיריית
פתח
תקווה. הדברים הובאו על ידי היועץ רובינשטיין בהודעתו לבג"ץ בעניין
עמרי שרון.י
"עובדת הימצאו של עובד ציבור במצב של ניגוד עניינים פוגעת באמון הציבור
במערכת
השלטונית," כתב ברק. "בלב הציבור מתעורר החשש כי שיקולים זרים מנחים את
עובד
הציבור, ואמונו במערכת השלטונית נפגם... מטרת הכלל היא למנוע פיתוי
מאדם ישר
והגון, בחינת אל תביאנו לידי ניסיון. על כן, אין צורך להוכיח בפועל
קיומו של
ניגוד עניינים. די בכך שקיימת אפשרות ממשית של ניגוד עניינים."י
מסורת בין נשיאים
ארבעת ילדי אהרן ואלישבע ברק הם בוגרי בתי ספר למשפטים. כולם התמחו אצל
מאמנים
שהעפילו בהמשך לבית המשפט העליון. תמר ברק התמחתה אצל השופטת אילה
פרוקצ'יה,י
בבית המשפט המחוזי, ממרץ 1997 עד מרץ 1998. פרוקצ'יה כיהנה, עד
לאחרונה,י
כשופטת בפועל בעליון ובימים אלה נידונה מועמדותה למינוי קבע. לדברי
נעמי
לויצקי, הביוגרפית של ברק, הנשיא הביע את תמיכתו במינוי פרוקצ'יה.י
עו"ד תמר ברק החלה לנהל את הסניף התל אביבי של גומא - המרכז הישראלי
לגישור
ופישור סמוך לקבלת רשיון עריכת הדין, בסוף 1998. גומא הוקם כחצי שנה
קודם לכן.י
באוקטובר 1999 הופיע שמה של תמר ברק ברשימת המפשרים של בית הדין האזורי
בתל
אביב, זאת למרות שהחוק קובע כי מפשר חייב להיות בעל ותק של חמש שנים
לפחות
בתחום. גומא הוא אחד משני מרכזי גישור ופישור גדולים, שאליהם מעבירים
שופטי
בית המשפט העליון תיקים. על הטענה כי שופטי העליון מעבירים תיקים לגומא
בזכות
העובדה שאחת העובדות הבכירות בו היא בתו של הנשיא השיבה תמר ברק
באוקטובר 1999
ל"גלובס": "מגיעים הנה תיקים כי בגומא יש מגשרים מקצועיים ומיומנים. לא
בחרתי
לעסוק במקצוע בגלל הסיטואציה המשפחתית שלי. אני פועלת באופן עצמאי
ומברכת על
כל עשייה של המערכת המשפטית המקדמת את הגישור. אין לכך כל קשר להיותי
בתו של
נשיא בית המשפט העליון."י
מנכ"ל גומא לשעבר, יוסי צור, אמר אז: "גומא הוקם במאי 1998. מקרי
הגישור הופנו
למרכז מבתי המשפט ומבית המשפט העליון עוד בטרם הצטרפה ברק לצוות המרכז,
ואין
כל שינוי בכמות התיקים המופנית אליו לאחר הצטרפותה. הרמיזות כאילו
לייחוסה
המשפחתי של תמר ברק יש השפעה או קשר לעבודה השוטפת של המרכז הינן
השמצות חסרות
בסיס עובדתי שנועדו לפגוע בשמו הטוב של נשיא בית המשפט העליון ובשמה
הטוב של תמר ברק".י
דוברת בתי המשפט הוסיפה השבוע: "במרבית המקרים מועברים תיקים לגישור על
ידי
המחלקה המשפטית, והיא זו שמפנה אותם למגשר בהתאם לבקשת הצדדים או על פי
הנושא
ונסיונו של המגשר. נוסף לכך, במהלך הדיונים בבית המשפט העליון מציעים
השופטים
להעביר תיקים להליך של גישור. במקרים בודדים נקבע המגשר באולם בית
המשפט, וזאת
כשהצדדים הם המציעים ומסכימים על זהות המגשר." מאוחר יותר עדכנה הדוברת
כי בית
המשפט העליון הפסיק להעביר תיקים לגומא.י
תמר ברק, המשמשת כעת כמנכ"ל גומא (במעמד שכירה), אמרה
השבוע: "איני משמשת
כמגשרת בתיקים המגיעים אלינו מבית המשפט העליון, אלא רק בתיקים המגיעים
מבתי
משפט אחרים, וגם אז אני עושה זאת לצידו של מגשר בעל ותק של חמש שנים
ויותר."י
אחיה של תמר, עו"ד אבנר ברק, התמחה אצל ידידת המשפחה השופטת דורית
ביניש,י
בפרקליטות המדינה ב-1990. על פי רוב, מתקבלים המועמדים להתמחות לאחר
שהמאמן
קיבל לידיו את גליונות הציונים מהמוסד שבו הם מסיימים את לימודיהם, תוך
מתן
עדיפות למצטיינים. כשנשאל השבוע אבנר ברק באיזה ממוצע ציונים סיים את
לימודי
המשפטים, ענה, "אני ממש לא זוכר."י
זכור לך אם סיימת בהצטיינות או בהצלחה?י
"בהצטיינות בטוח שלא. בהצלחה? אני פשוט לא זוכר. זה היה מזמן. סיימתי
כמו כולם"
ברק הצעיר פתח משרד יחד עם עו"ד יורם זמיר, בנו של שופט העליון שפרש
לאחרונה
וידיד משפחת ברק יצחק זמיר. ברק וזמיר הצעירים מכירים מהעריסה. תמונה
שהעניקו
להם הוריהם כמתנה עם כניסתם למשרד החדש צולמה כשברק היה בן שנה וחצי
וזמיר בן
שישה חודשים. זמיר התמחה בבית המשפט העליון אצל השופט ברק, ב-1991.
כשלוש שנים לאחר שקיבל אבנר ברק את רשיון עריכת הדין ושנתיים לאחר
שיורם זמיר
קיבל את רשיונו נחת במשרדם תיק הייעוץ המשפטי של החברה הממשלתית חלמיש.
תיק זה
הכניס לשניים סך שנתי קבוע של כ-100 אלף שקל. על פי תקנות רשות החברות
הממשלתיות, המינוי יכול להימשך כשש שנים. אחד הקריטריונים בעת מינוי
עורכי דין
לייצוג חברות ממשלתיות הוא ותק וניסיון. חברים בוועדה למינוי יועצים
משפטיים
מטעם רשות החברות ניסו לקדם מהלך שימנע את מינוי ברק וזמיר על רקע
עניין הוותק
ונכשלו. יו"ר חלמיש דאז, יוסי שפרלינג, טען: "אני חושב שהם עורכי דין
טובים.י
הבחירה נכונה והיא תוכיח את עצמה." מאוחר יותר הצטרפו השניים למשרד
עורכי דין
כהן, שפיגלמן, זמיר, ברק ושות', שבראשות השופט המחוזי בדימוס דן כהן,
חמיו של
אבנר ברק (שנשוי לבתו של כהן, אורנית). כהן היה מוכר כאחד השופטים
הצעירים
במערכת. הוא מונה למחוזי בבאר שבע בגיל 35 ונחשב למקורב לנשיא בית
המשפט
העליון, יואל זוסמן, שאצלו התמחה.י
אסתר ברק התמחתה אצל שופט בית המשפט העליון תאודור אור ב-1992. כארבע
שנים
לאחר שקיבלה את רשיון עריכת הדין מונתה על ידי ג'ודי ניר-מוזס-שלום
כמנהלת
המשפטית של ענייניה במאבקי הירושה המכוערים בין בעלי המניות ב"ידיעות
אחרונות". ניר-מוזס-שלום: "היתה בינינו כימיה נהדרת. לא לקחנו אותה בשל
שם
משפחתה, לא היה שום שיקול כזה. שתינו נהיינו חברת מאוד טובות, עד
היום."י
מיכל ברק התמחתה אצל שופט בית המשפט העליון גבריאל בך, ממרץ 1993 ועד
פברואר
1994. לאחר כמה שנים של עבודה כעורכת דין פרשה מהמקצוע. גבריאל בך זוכר
שמיכל
ברק "הגישה מועמדותה יחד עם אחרים. מצאתי אותה מועמדת מצוינת ובחרתי
בה. אני
לא חושב שהיא היתה פסולה רק בגלל קירבת משפחה. היא היתה מתמחה מצוינת
והייתי
מאוד מרוצה מההתמחות שלה, בכל המובנים. קיבלתי עשרות מועמדים וראיינתי
את
כולם. תמיד היינו מקבלים שניים, אז היא אחת מהם."י
האם, מהכרותך את המערכת, אתה יכול לומר שבני משפחה של שופטים מתקבלים
להתמחות
ביתר קלות?י
"אני לא יכול לומר זאת. כשמגיע מועמד אתה רוצה לדעת את הרקע שלו, וזה
לא חשוב
מאיזו משפחה הוא. אם יש איזושהי הכרות, יש נקודת יתרון, יודעים גם את
הרקע
המשפחתי והתרבותי של המועמד, אבל זה לא הדבר הקובע. מה שקובע הוא
הנתונים. אני
בחרתי את המתמחים שלי אחרי בדיקה מאוד יסודית, לפי ציונים, חוות דעת,
התרשמות
כללית וגם אופי, חוש הומור ותחביבים מיוחדים. בדקתי אותם מכל הבחינות.
כשחשבתי
שאדם מתאים לאווירה בלשכה שלי, קיבלתי אותו לתפקיד."י
משפחת ברק בסך הכל המשיכה מסורת. שני בניו של קודמו
של הנשיא ברק בתפקיד,י
הנשיא מאיר שמגר, התמחו אצל שופטי בית המשפט העליון (דן שמגר אצל אהרן
ברק, רם
שמגר אצל מרים בן פורת), וגם שני בניו של אחד מקודמיו של שמגר, הנשיא
יואל
זוסמן (אמיר זוסמן אצל שלמה לוין ואמנון זוסמן אצל דוד ברטוב ולוין).
שופט עליון, לא חשוב מאיזו עדה
"מערכת המשפט נוהגת כאוליגרכיה שלטונית," טוען עו"ד חיים משגב. "הדרך
הנוחה
ביותר להגיע לסטאז' בפרקליטות ובבית המשפט העליון היא קשרים משפחתיים.
גם
המינויים לשופטים נעשים בהשפעת 'הקליקה הסגורה'. הרי שלושת שופטי בית
המשפט
העליון החברים בוועדה למינוי שופטים מייצגים את פורום שופטי בית המשפט
העליון.
החלטתם של שופטי העליון נתקלת במעט מאוד התנגדות מצד יתר חברי הוועדה,
לכן
ההחלטות מתקבלות בדרך כלל פה אחד. שרי המשפטים החברים בוועדה לרוב לא
ממש
מתערבים. חלקם הרי רועדים מהתרגשות כאשר הנשיא ברק מזמן אותם ללשכתו.
כל
המערכת בעצם תלויה בשופטי העליון, ולכן נפתחת דלת רחבה לבניהם, ולכן גם
בית
המשפט עשוי ממרקם מאוד מסוים של אוכלוסיה."י
משגב חוזר למה שהוא קורא צביעות בהתייחס לפרשת עמרי שרון וההסתייגות
מהקשר
המשפחתי לראש הממשלה של מי שיוצא לשליחות בעלת אופי ממלכתי. "הרי מערכת
המשפט
עצמה נוהגת לעתים בנפוטיזם ובאוליגרכיה, שזו צורת שלטון שממנה את
יורשיה," הוא
אומר. "הנה, ביניש מונתה לתפקיד בגיל צעיר יחסית ועל כן כמעט ברור
ומוחלט
שתהיה הנשיאה הבאה. האליטה קטנה מאוד, ואני בהחלט יכול לומר שסנגורים
בעליון
נשכרים על פי קרבתם לאליטה."י
המשפטן והעיתונאי בן דרור ימיני אומר: "אני לא חושב שזה אסון כל כך
גדול שבני
משפחה יעשו את ההתמחות בעליון אם הם ראויים ומתאימים. אך קשרים
משפחתיים אלה
מעמידים את ההתנפלות של רובינשטיין על שליחותו של עמרי שרון באור מגוחך
וצבוע.
אם עוסקים במראית העין, כפי שטען רובינשטיין בין היתר, אז שיהיה חכם על
ברק,י
זמיר ושמגר ולא על עמרי שרון. אם להם מותר אז למה לשרון, שאינו מקבל
שכר, אסור?י
"בכלל, הקשרים המשפחתיים בבתי המשפט מלמדים אותנו על הקליקה הסגורה
הקיימת שם
ועל בעיית השיקוף, כפי שהוגדרה בוועדת זמיר. שכן תמיד יימצאו שם אנשים
המזוהים
עם מחנה מגלגלי העיניים, שחושבים עצמם לנאורים ומוסריים. מי שמטיף
לאחרים
שיהיה בבחינת נאה דורש ונאה מקיים. מבחינת הנורמות שלי, אני חושב
שמינויי
אלישבע ברק ומרים רובינשטיין הם בסדר גמור, אבל שלא יבואו בטענות אל
אחרים. זו
דווקנות מטומטמת עם המון צביעות."י
ח"כ אברהם פורז, שהצהיר בעקבות פרשת מינויה של אלישבע ברק כי יחוקק חוק
שימנע
עבודה של בני משפחה בבתי המשפט בו זמנית: "זה בעייתי כי גם אם ממנים
אנשים עם
הכישורים המתאימים, תמיד תהיה תחושה של משוא פנים. לא הגשתי את הצעת
החוק הזו
מכיוון שלא היה לה סיכוי, ואני לא הולך לדפוק את הראש בקיר."י
בתוכנית "פוליטיקה" ששודרה בערוץ 1 בשבוע שעבר הציעה הביוגרפית נעמי
לויצקי
הצצה לדרך שבה מתקבלות החלטות למינוי שופטים בבית המשפט העליון. "אילה
פרוקצ'יה נחשבת לשופטת מעולה," אמרה לויצקי. "היא בסיבוב הבא מועמדת
מאוד
אפשרית לשופטת של קבע בבית המשפט העליון. מי שהתנגד מאוד למינוי שלה
הוא השופט
מישאל חשין. זה הגיע לטונים די חריפים, והשופט חשין הודיע שאם אילה
פרוקצ'יה
תתמנה, הוא יתפטר. ואז אהרן ברק, שלא אוהב אמירות מהסוג הזה, פנה אליו
ואמר,יאז תתפטר."י
המנחה, דן מרגלית: "והוא לא התפטר?"י
לויצקי: "לא, הוא לא התפטר. והיא גם לא מונתה, כי כל העסק נדחה. הרי
הוועדה לא התכנסה."י
מרגלית: "למה מישאל חשין כל כך לא רוצה את פרוקצ'יה?"י
לויצקי: "אני באמת לא יודעת. יש סברה מסוימת שזה קשור לפסק הדין שלה
בעניין אלי הורביץ."י
מרגלית: "היא כתבה פסק דין מאוד חמור על אלי הורביץ. אז למה, מה אכפת
לו לחשין ?"י
לויצקי: "אני חושבת שיש שם היכרות קרובה מאוד."י
דוברת הנהלת בתי המשפט טענה בתגובה כי לויצקי בודה דברים מלבה. אך הדבר
עורר,י
כאמור, ביקורת חריפה על יכולת השפעתו של חשין, גם אם זו באה לידי ביטוי
בדיון
פנימי ולא פורמלי. השבוע הוסיפה הדוברת: "השופט חשין אינו משתתף בוועדה
למינוי
שופטים. לגבי הישיבה שהתנהלה בבית המשפט העליון, הודיע השופט חשין על
נגיעתו
בדבר וכי הוא מוכן לעזוב את הישיבה, כפי שעשה בדיון קודם בנושא. לבקשת
השופטים נשאר."י
עו"ד ד"ר שמואל סעדיה, יו"ר סיעת עצמאות ושינוי בלשכת עורכי הדין:
"אינני רואה
בעיה בכך שבנו של ראש הממשלה ימלא תפקיד אישי בעניין שיקדם את טובת
המדינה.י
אולם אם תופעה זו אינה תקינה, הרי יש לטפל בנושא מן השורש. התחושה
הקיימת
בציבור היא שבית המשפט העליון הוא גילדה סגורה ומצומצמת. אולי מכאן
נובע חוסר
האיזון במינויי שופטים מעדות שונות."י
פרופ' דוד ליבאי מציג דעה שונה. "השאלה היא עקרונית - האם לשם מראית
עין צריך
לפסול מועמדות של בן משפחה," הוא שואל. "אם היה ריבוי מקרים של
נפוטיזם, שבהם
קיימת כפיפות ביחסי עבודה בין בני משפחה, והדבר היה נראה כמגיפה, אז
היתה
בעיה. אך היום ניתן לספור על כף יד אחת את המקרים שבהם שני בני זוג
מכהנים
כשופטים , ולכן, לדעתי, אין צורך לפסול מועמדות של בן זוג לכהונת שופט,
אלא
לדון בנושא לגופו של עניין."י
הקורס ייפתח בקרוב
"כיום, מועמדים המבקשים להתמחות בפרקליטות פונים בכתב למחוז, למחלקה,
למאמן
אצלו הם מבקשים להתמחות או לפרקליט המרכז את נושא המתחמים," מוסר דובר
משרד
המשפטים. "תהליך המיון כולל מיון ראשוני על בסיס קריטריונים של ציונים,
המלצות
ותולדות חיים, כאשר ניתנת תשומת לב למעורבות ואכפתיות חברתית ותחומי
עיסוק
רלבנטיים נוספים. המועמדים שעוברים שלב זה מוזמנים לראיון אישי, על מנת
להתרשם
מהם באופן בלתי אמצעי, ולעתים נשאלות במהלך הראיון גם שאלות משפטיות
ונדרשות
עבודות לדוגמה. יצוין כי ישנה מגמה של התמקצעות בפרקליטות, מעבר להכשרה
המשפטית הנדרשת מכל פרקליט ומתמחה, הבאה לידי ביטוי, למשל, בדרישה לידע
כלכלי
מקצועי במחלקה הכלכלית בפרקליטות המדינה או בפרקליטות מיסוי וכלכלה,
כמו גם,י
למשל, דרישה לידע שפה זרה ברמת שפת אם במחלקה הבינלאומית.י
"דו"ח פרקליטות 2000 בראשות פרקליטת המדינה התייחס לנושא גיוס מתמחים
ופרקליטים, כדי לתת את הדעת על תהליכי בחירת כוח האדם בפרקליטות והקמת
בית ספר
לפרקליטים. ב-1 במאי 2000 מינה מנכ"ל משרד המשפטים צוות שיבחן את דרכי
הקמת
מסלול גיוס מיון והכשרה ראשונית למשרות משפטיות של משרד המשפטים. הצוות
הגיש
באמצע פברואר 2001 את המלצותיו לשר המשפטים דאז, יוסי ביילין. הצעות
הצוות
נועדו לשפר את שוויון ההזדמנויות בקבלה לעבודה במשרד המשפטים ואת
הייצוג ההולם
לאוכלוסיות שונות. הצוות ממליץ, בין היתר, להקים מאגר מתמחים שייבחרו
באמצעות
מכרז, שממנו יילקחו המתמחים במשרד המשפטים, ולגבי מסלול הכשרה למשפטנים
בשירות
המדינה, קורס ההכשרה הבסיסי הראשון למתמחים יתקיים כבר בקיץ הקרוב."י
|
