|
לכבוד
29.6.00
גב' יעל דיין,
לפקס' 03.5232004
חברת כנסת ישראל
לפקס' 02.
הנדון: זלזול שופטים בבימ"ש, בחוקים,
תקנות ובזכות למשפט הוגן.
גברת נכבדה,
א. פתיחה,
מכתבי אינו ערעור ו\או דומה לא, נכתב לגבירתי חברת
הכנסת, זו שביקשה ויזמה תיקון לחוק העונשין, עונש מינימום לעבריינים,
הסעיף מונע "שיקול עדת שופט", בסוג של עברות שונות.
כבודי לתיקון בחוק, אך לצערי ומתוך ניסיון אישי,
ביהמ"ש ו\או מערכת התביעה ינצלו התיקון, ניצול כחומר ביד היוצר, כלפי אחד
יעבו את הראיות, עם בפני בימ"ש ו\או בגזר הדין של בימ"ש, וכלפי השני
יצמצמו את אותם ראיות, וניתן כי גם יעברו שינוי מהותי בהכרעת הדין
בבימ"ש.
בבוא ההליך בפני בימ"ש לערעור, שופטי הערעור (ברובם)
ינמקו את פסיקתם רק מנתונים אשר נכתבו בידי השופט בבימ"ש דלמטה, לא יתנו
לעובדות אחרות לחדור לפסיקתם, המעודנת, וגרוע יותר יש שיוסיפו "תבלינים"
משלהם, אלה שלא נטענו בבימ"ש ראשון ו\או שני, צצו בפס"ד שני.
אלה המעשים לעיל נעשים באור יום בבימ"ש, ללא חשש של
ממש, והם עברות חמורות לשיבוש המשפט, בידי ביהמ"ש ו\או טוען בביהמ"ש,
השנים שלא יחששו לנקום במפר את כללי משחקם. כללי המשחק פועל הם חוקים,
אותם קובעים חברי כנסת ישראל, אלה שלא יעמדו כמכשול של ממש למכובדים
לעיל, ובדרך קלה, פשוט יתעלמו הם מקיימם, גם בהיותם לעניין בפועל.
דעתי שנכתב מעלה, יודעה לגבירתי, חברת הכנסת, מזה
ביקשה, יזמה, תיקנה והוסיפה, בחוק העונשין "מינימום", המנועת תוספת
נימוקי "שיקול דעת", בגזר הדין של נאשם, בעברה פלילית.
הוספת עובדות, תיקוני ראיות, בהחלטות ופס"ד אזרחיים,
הם גם בנחלת המשפט האזרחי, שם קל יותר, לכאורה לבימ"ש, כול העניין הינו
כסף ו\או זכות אזרחית, בנחלה ו\או בכבודו, שם אין כליאת אדם ו\או ענישה
אחרת. אלה שלילת זכות חוקית, שלא בדין, ללא הוצאה כספית למדינה.
ב. רקע, לביאת מכתבי,
אני אב לשתי בנות, שנחטפו, ביד גרושתי (אז אישתי),
מדירת מגורים בניגוד לפסה"ד, מביהמ"ש מחוזי חיפה, זאת בעצה אחת עם עו"ס
מקומית, המעשה שנעשה לפני כ 10 שנים, אחת היתה בת שמונה שנים והשנייה שש
שנים בלבד, ורק כראיה לאמור כאן מצרף את עמדת ביה"ד למעשה.
רצ"ב עותק פרוטוקול דיון 19.3.91, (בשורה 10'
11'), "חפצים אישים", סומן א'.
ספק לנכתב וצורף מעלה. ביה"ד גם התרה בגרושתי שלא
תפר זכותי לפגוש את הבנות, כן נדרש מהמשטרה לעזור לי לממש את זכותי שבחוק
ו\או שבהחלטה בערכאה שיפוטית. וזה בפועל יצר ברית דמים, בין גרושתי לאנשי
משטרה ו\או ממסד שונים, ברשויות השונות.
רצ"ב עותק החלטת ביה"ד על התרה לביזיון
ביה"ד. סומן ב'.
קודם חטיפת הבנות ביקשה גרושתי לזכות ברכוש ציבורי,
עם בעזרת מכתב מנהלת ביה"ס ו\או עו"ס המופנים לבכירים הרשות עירית חיפה,
בנוסף לכתבת תדמית בעיתונות הארצי(חדשות).
רצ"ב עותק כתבה בעיתון חדשות, ושני מכתבים לבכירים
בעירית חיפה. סומן ג' ד' ה'.
אציין, בשני המכתבים נכתב כי הדרישה ביאת בטובת
הבנות, אלה הבנות שנחטפו עם סירובה של העירה להטיב עם גרושתי במתן דירה,
כמתנה ו\או במחיר נמוך ו\או ללא מכרז כדין, ואז לא עמדה לגרושתי ולעו"ס
"טובת הבנות", והחלו הן מסעה נקמנות על חשבון הקשר בני לבנות.
שלא להכביד אציין, משטרת ישראל התביעה הכללית עם
העו"ס וגרושתי שיקרו בבית המשפט ללא חשש, אלה גיסו את אופן עבודת ביהמ"ש
כפי שנכתב מעלה, ואני "זכיתי" למאסר בפועל. זה המאסר לא ישנה את מחשבתי
שתוארה מעלה, נהפוך חזקה דעתי שלא לחשוש להגיד את האמת.
אציין ואדגיש, מעולם לא נחקרתי ו\או האשמתי באלימות
כלפי אדם שהוא, בפרט כלפי גרושתי, נהפוך, גרושתי הורשע בבימ"ש, לפני חוק
"המינימום", באלימות פיזית כלפי, "זכתה" בעונש קל, זאת משקול דעתו של
השופט ובהיותה אישה, בנימוק "עבר זמן רב מהמקרה עד גמר המשפט".
אלה מעלה, להסיר כול ספק שזכותי כאב לבנות לא נמנעה
בערכאה שהיא, אלה רק בידי אחרים ללא סמכות ו\או בניגוד לכול הוראת חוק
ו\או החלטות בערכאות, לאחר דיון כדין. ספק שאפשר להסירו וגם מדביר גרושתי
בבימ"ש לפני ימים אחדים, זה דיון בעניין אגרת בימ"ש, בבימ"ש.
ג. העניין במכתבי
פעם נוספת נדרשת לפנות לערכאה לבקשתי לממש את זכותי
כאב, זאת לאחר הסתה נוספת של גרושתי את הבנות, ניתוק קשר פעם נוספת.
תביעתי נמחקה בהתרשלות של בימ"ש למשפחה, מה גם כי אין המחיקה מעשה בית
דין, וניתן להתחיל את כל הסיפור מחדש בבימ"ש, העמוס גם כך.
את המחיקה ביקשתי לבטל בבימ"ש לערעור, זה בימ"ש
הדורש כסף עבור אגרת ערעור, אך אני בקשתי פטור, מתקנה 13 לתקנות בימ"ש
(אגרות) ו\או אמנת האג ו\או תקנה 295 כא' התסד"א. לדיון הופיעה גרושתי,
זאת אמרה, בין היתר "ואם המערכת לא עשתה את שלה, אז הצדק עושה
את שלו וההפסד הוא רק שלו". (עמ' 2 שור' 24) הראיה שהמערכת לא
עשתה "הצדיקים עשו".
רצ"ב עותק פרוטוקול הדין בבימ"ש מחוזי
(11.6.00) סומן ו'.
אציין, בדיון לעיל טענתי ולחנם כנראה, שזכותי
כאפוטרופסות וגם מאמנת האג (עמ' 1 שור' 16), כתקנה 295 כא' לתסד"א פרק
חטיפת ילדים, מפנה לחוקים ו\או סעיפים ו\או תקנות, שביאתם דומה ו\או
בחטיפת ילד, חטיפה שמונעת את הרצף בקשר של הורים לילדיהם, באמנה עולמית.
רצ"ב עותק תסד"א (תיקון 1995), סומן ז'.
יש לציין, תקנה 295 ט (ד) אוסרת על בימ"ש לדחות
(דחייה, זה מעשה בית דין) את התביעה, עם לא הופיעה התובע. אך השופטת מחקה
את התביעה (אפשר להגישה שנית), בנימוק של מחדל שלי על כך שלא ניתן היה
לאתר אותי, מה גם כי עד לאותו מועד זכיתי לקבל כל הודעה של בימ"ש.
רצ"ב עותק פסה"ד של השופטת צ' קינן. סומן ח'.
מחובתי לציין, בפסה"ד כתובה השופטת הנכבדת צ' קינן
כי בימ"ש ביקש תסקיר וקיבל, ובלשון עדינה, זו הינה בידוי עובדה, בימ"ש לא
דרש תסקיר ולא קיבל שכזה, השתלת עובדה בדויה כזו.
איזה פלא, אותה השופטת צ' קינן, שמחקה את תביעתי
הנ"ל קבלה ואישר שראתה את הודעתי, זו מיום 4.10.99 זאת בין היתר כללה
בסעיף 4, והודעה שאני "עובר לרשות שרות בית הסוהר".
רצ"ב עותר הודעתי לבימ"ש למשפחה (4.10.99).
סומן ט'.
עם תום מאסרי, ושנודע לי על המחיקה, בקשתי להחזיר את
תביעתי על כנה, בבקשה מנומקת טוב, עם למתן הוצאות שלא כדין ו\או על מאסרי
ו\או על הודעתי מיום 4.11.99 הנ"ל, זו במקורה הופנתה לנשיא של בימ"ש
למשפחה בחיפה, אך היגעה לשופטת צ' קינן שדחתה הטענות, לגופם.
רצ"ב עותק בקשה לביטול פסה"ד בימ"ש למשפחה
(17.1.00). סומן י'.
לשם הסרת כול ספק כי זכותי כהורה ואפוטרופוס, באה
וגם מאמנת האג, לפני ימים נתן פסה"ד של בימ"ש למשפחה בבאר שבע, כבוד
השופטת אסנת אלון - לאופר, שם קובעת כי "השיקול הוא טובת הילד, כפי שגם
נקבע באמנה בינלאומית" משמע אמנת האג וזכות הביקור ו\או הראיה.
רצ"ב עותק כתבה "ידיעות אחרונות" (28.6.00).
סומן יא'.
דעי, לפני שנים (ע"א 154/63) ניתן פס"ד שציטט כבוד
השופט פורת בע"א 33/99 (מחוזי ת"א), על טובת הילד לזכות בחנוך ו\או פגישה
ו\או ביטול זכות החזקת הילד, שהיתה קודם לחוטף הילד.
רצ"ב עותק (חלק) ע"א 33/96 מחוזי ת"א. סומן
יב'.
ד. זלזול בימ"ש בחוק.
ראשית, חייב בימ"ש לדון בתביעה כזו, בזמן קצר עד 15
יום מהגשה, כאן הוגשה במחצית 1998 ונמחק ב .2000 וביהמ"ש אינו מוסמך
למחוק ו\או לדחות התביעה מתקנה 295 ט (ד), אך מחק. דעי, בימ"ש דחה את
הדיון הראשון לשנה מיום הגשת כתב התביעה, ללא כל חשש למרות החוק.
בנוסף לבימ"ש אין סמכות לחייב בהוצאות של 2500 ש"ח
לטובת הטוען לעצמו, כולה מוסמכת לפסוק 50 ש"ח (תקנה 516 לתסד"א), זאת
אחרי זכות הטיעון בעניין הקבוע התקנה 511 (ג), שם. זה בהליך מ/שפטי רגיל,
לא בזה של עניין ביקור ילדים, העניין פטור מתשלום בתקנה 295 טו'.
על בימ"ש חל איסור מוחלט לבדות ראיות מדמיונו, והכול
כדי לבסס את קביעתו על סמך ראיה בדויה, שלא היתה ולא נבראה מעולם, אלה
ביאתה פוגעת בבעל דין, הזכאי למשפט הוגן. נהפוך, על ביהמ"ש חובה לברר
ראיות ולנמק מדוע נאחז בראיה אחת על פני האחרת, ושפט צדק.
כפוף לחוק יסוד שפיטה, בנוסף לחוק ביהמ"ש ותקנות סדר
הדין האזרחי, חוקים פרטניים הם עבור שופטי בימ"ש, ואינם חלים על אחר פרט
לשופטי בימ"ש עם לזכויות ו\או בפרט בחובות.
ביהמ"ש חייב לעיין בכול מסמך אשר מצוי בתיק בימ"ש,
זאת לפני בוא לגזור את גורל התביעה. חובתו לשפוט צדק לא להטות משפט ולא
להכיר פנים, על כך נתן הצהרתו ביום שבועתו לשופט, זאת כאמור בסעיף 6 לחוק
יסוד שפיטה, חוק שביאתו כנסת ישראל.
ו. לסיכום והנדרש תיקונו.
השופטת צ' קינן מבימ"ש למשפחה בחיפה אינה בין חריג
במערכת בימ"ש, כפופה היא לכול חוק ו\או תקנה כשופט, אין זכות יתר לה כבת
על מוות ו\או סגן לבורא עולם, עם יש כזה, אין להתיר לה לתקן ו\או לשנות
\או לייצר עובדות כרצונה. כפופה לחוקים נוספים מעבר להאזרח רגיל כאן.
אין כבוד שופט קודם חובתו לשפוט צדק, מעובדות
ונתונים המצויים בתיק ביהמ"ש, לשופט אין זכות חוקית "לשלוף שפנים מכיסו"
בעת כתבת פסה"ד, לכתוב עבדות שלא נתבררו במשפט, לא בסמכותו זה העניין,
טעה בטעות סופר ובתום לב כאמור בסעיף 81 לחוק בימ"ש יתקן הטעות.
אין בסיס וזכות לענות אתי בהליך משפטי, לרצות לשבור
רוחי, פעם אחר פעם, בבידוי ראיות, בשקרים, בתרמית, בנקמנות והכול כדי
לזכות ברכוש כספי שלא כדין, על חשבון היות אב.
זה לעיל הינו מעשה של יום יום בבימ"ש, לא רק נגדי,
זה אחד מרבים הסובלים, מזלזול בימ"ש בבעלי דין, על כל ביקשו עו"ד שונים
לערוך "משוב ציין לשופט", אך כבוד הנשיא לבימ"ש עליון ניהל דין ודברים עם
נציגי לשכת עוה"ד, כדי למנוע את מעשה המשוב, בטענה כבוד השיפוט.
במכתיב זה על הנספחים לו, נועד לידע אותך חברת הכנסת
יעל דיין, את שרבים יודעים, עם בין עוה"ד (שאלי את עו"ד שריד, חתנך) ו\או
את שר המשפטים שנכנס לבימ"ש בת"א בתחפושת, לא בפורים, ולא כדי לבדוק את
הקלדניות, שהן עובדות קבלן חיצוני, אלה את השופטים.
לטיפולך, טפול שיכניס את שופטי ישראל "תחת כנפי"
החוק, שקבע בכנסת , זה המחוקק שאת נימנת איתם כיום, חוקים חוק שמחייב את
כולם במדינה, ללא הבדל של דת, מין, צבע, תפיסת חיים, מעמד, וכבוד, ו\או
כוח שררה של שופט, זה השופט שזכה למינוי בהצהרה, לשפוט צדק.
הדגיש ואשאל, כבוד השופט ח' פורת (מחוזי ת"א) ו\או
כבוד השופט אסנת אלון-לאופר (משפחה ב"ש) שופטים במדינה אחרת מהשופטת צ'
קינן, זו שנתנה לעצמה דרור במקרה שתואר לעיל.
בכבוד רב
בר-נוי שאול
פקס' 04.8765729
|
