בבית המשפט לענייני משפחה

מחוז המרכז ברמת גן

בפני: השופטת, טובה סיון

פסק דין

1.         זוהי תביעתו של אב, אשר דינו נגזר, וצפויה לו שהות בת מספר שנים בכלא, להתראות עם בנו הקטין אשר ביום 30/10/03 מלאה לו שנה.

2.         התביעה הוגשה ביום 19/11/02, ותיקונה אושר ביום 31/3/03 ע"י כב' הרשם, כאשר לתביעה הוסף סעד נוסף, כי בנסיבות המפורטות יקבע בית-המשפט מפגשים רצופים וקבועים בין הקטין לסבתו וסבו מצד האב (ראה ס' 15 סיפא לכתב התביעה המתוקן).

3.         בקצירת האומר, להלן העובדות וכמפורט בכתבי הטענות, ובתסקיר שרותי הרווחה מיום 30/6/03:

3.1       טרם נישואיהם, היו הצדדים בקשר כ-6 שנים, כאשר אם הקטין מודעת לרקע העברייני של האב (אשר יקראו להלן: "התובע" או "האב" ו"האם").

3.2       בתוך תקופת הקשר בין הצדדים (6 שנים) שהה האב כ-3 שנים בכלא, וכשהשתחרר, עברו הצדדים להתגורר באילת, ולאחר מכן בירושלים.

3.3       בפרוץ הקרע ביחסיהם, עברה האם להתגורר בעיר תל-אביב, החלה ללמוד מחשבים, ופתחה יחד עם אחיה סופרמרקט, אשר לימים נסגר, תוך השארת נושים וחובות.

3.4       לאחר כשנה, ממועד עזיבתה של האם את העיר ירושלים, חודש הקשר בינה לבין התובע, והצדדים התגוררו יחדיו בתל-אביב.

3.5       מקשריהם, הרתה האם, ולאחר כשלושה חודשים, נשאו הצדדים זל"ז.

3.6       שבוע ימים לאחר הנשואין, נעצר התובע, ומאז, לא שבו הצדדים לחיים משותפים.

3.7       כאשר האם היתה בחודש התשיעי להריונה, התגרשו הצדדים זמ"ז, וביום 24/10/02.

3.8       מיד ובסמוך לאחר הולדת הקטין, משהתובע עצור תחילה במעצר בית ולאחר מכן עד תום ההליכים (ואשר בהמשך אף נגזר דינו) הוגשה התביעה בפני.

4.         הסעדים המבוקשים על-ידי התובע, מפורטים בס' 13 לכתב התביעה, וס' 15 לכתב התביעה המתוקן, והינם: קביעת סדרי ראייה זמניים בינו לבין בנו הקטין, ואשר במועד הגשת התביעה היה בן כחודש ימים, וקביעת סדרי ראייה קבועים  עד הגיעו של הקטין לגיל 18.

            כמו כן, וכאמור בס' 2 לפסק-הדין, וכמפורט בס' 15 לכתב התביעה המתוקן, קביעת סדרי ראייה בין הורי התובע (להלן: "הסב" ו"הסבתא") והקטין.

5.         טיעוני האב כעולה מתביעתו הם, כי בסמוך ללידתו של הקטין, ובשל מעצרו, נבצר ממנו להיות שותף מלא בגידולו של בנו, בתחילה, וכשנולד הקטין, איפשרה לו האם לפגוש בקטין, והוא גם דאג למחסורו, אולם לימים נתגלעו בין האב והאם מחלוקות, ובנוסף יש לציין, כי לאחר הגשת התביעה, נעצר האב עד תום ההליכים כנגדו, וכיום, לאחר שנגזר דינו, הוא אסיר לפרק זמן של מספר שנים.

            ברצונו של האב למלא את חובותיו כאב, לשמר קשר חם רצוף ואוהב עם בנו, לרבות קשר עם משפחתו המורחבת, וכל זאת מאחר וזו טובתו של הקטין - וקשר זה חיוני להתפתחותו התקינה של בנו.

6.         האם בכתב הגנתה (מיום 13/2/03) ובזה המתוקן המתייחס לעתירה לקבוע מפגשים גם בין הקטין לבין הסב והסבתא, מפרטת כדלקמן:

6.1       כנגד האב תלויים ועומדים אישומים פליליים, מהתקשורת (ואשר פרסומים בעיתונות לתקופות הרלבנטיות צורפו) ניתן ללמוד כי קיימת סכנה ממשית לחייו של התובע ובני משפחתו(...).

6.2       הן התובע והן שני אחיו, יושבים בכלא, בגין אשמות כבדות וחמורות, ולאור מלחמת הכנופיות, ובמסגרת "חיסול חשבונות" מצויים גם הסב והסבתא בסכנה תמידית.

6.3       האם מכירה בצורך של הקטין לגדול בצילו של דמות האב, ומשפחתו המורחבת, אולם בנסיבות המפורטות, יש בראש ובראשונה שלא לסכן את חייו של הקטין - אשר נכון להיום, הינו בן שנה!

6.4       מכתב ההגנה, וזה המתוקן (ולגבי סדרי קשר עם הסב והסבתא) וכעולה מהתסקיר מיום 30/6/03 עמדתה של האם היא, כי טרם מעצרו של האב, וכליאתו לאור גזר דינו, עשתה היא מאמצים על מנת לאפשר לאב להיפגש עם בנו, וכמו למשל כאשר הקטין היה בן חודש ימים, היא מסרה אותו לידי דודה, אשר הביאו לאביו (התובע) כדי שיוכל לראות אותו.

            יחד עם זאת, הקטין היה מאושפז פעמיים בבית-חולים, ואז לא התעניין האב בשלומו, מנגד הוגשה על-ידו תביעה זו לפתחו של בית-משפט.

6.5       לגבי הסב והסבתא, מסכימה האם אחת למספר חודשים לקבוע עמם מפגשים בלובי של אחד המלונות, אולם ללא פסיקה מחייבת, לאור המפורט בס"ק 6.2, 6.3 לעיל.

6.6       לגבי האב, טוענת האם, כי מאחר ודרך הפשע, היא דרך חייו של האב, ולאור פרק זמן הממושך שנגזר עליו לבלות את שנותיו הקרובות בכלא, יש להעמיד את טובתו ובריאותו של הקטין מעל לרצונו של האב להתראות עמו, וזאת למרות שאינה מעונינת כלל ועיקר בניתוק הקשר הטבעי, בין האב לבנו, אולם: "יש לקיים את הקשר בין התובע לקטין תחת הגבלות ופקוח, ובסביבה בטוחה ומוגנת שיראו מתאימים לכבוד בית המשפט בנסיבות העניין" (ס' 13 לכתב ההגנה).

תסקיר פקידת הסעד לסדרי דין מיום 30/6/03

7.         לאחר פירוט הרקע העובדתי בקשר לצדדים, מציינת פקידת הסעד לסדרי דין מלשכת הרווחה בת"א, מקום מגורי האם עם הקטין, ולאחר קבלת מידע מפקידת הסעד לסדרי דין מלשכת הרווחה בירושלים, אשר היתה בקשר עם האב, המרצה עונשו בכלא, כדלקמן:

7.1       יש להניח כי בכלא קיימים הסדרים מיוחדים למפגשים בין ילדים לבין מי מההורים, המרצים את עונשם, אולם בענינם של הצדדים מסרבת האם, להביא את קטין למפגשים בין כתלי הכלא, לאור גילו הצעיר, והחוויות שישא עמו לכשיגדל, תוך פגיעה בנפשו. יחד עם זאת, אינה מתנגדת ומסכימה כי לכשיצא האב לחופשות מהכלא, יוכל לראות ולהיפגש עם הקטין, בביתה, או במרכז הקשר.

7.2       פקידת הסעד לסדרי דין מדווחת עוד, כי מרכזי הקשר אינם ערוכים מבחינה בטיחותית למפגשים, בנסיבות המפורטות.

7.3       פקידת הסעד לסדרי דין, מסיימת את דבריה במסגרת התסקיר בכך: "לצערנו, אין לנו פתרון או מענה לגבי מתכונת הביקורים של האב עם בנו, כאשר האם מתנגדת נחרצות להביאו לבית הכלא".

המתווה המשפטי

8.         לסב ולסבתא אין כל מעמד משפטי, מכוח חוק הכשרות המשפטית והאפוטרופסות התשכ"ב-1962, כך שבית-המשפט יבחן ויפסוק על-פי הסעד המבוקש על-ידם, לקבוע סדרי ראיה בינם לבין נכדם.

            עתירתם של הסבא והסבתא לא בוססה על הוראת חוק כלשהיא. יחד עם זאת, זה המקום לציין כי על-פי סע' 8 לאמנה בדבר זכויות הילד, אמנה - אשר גם ישראל חתומה עליה, במסגרת שמירת זכויותיו של קטין, כלולה גם הזכות לשמירת קשרים משפחתיים המוכרים על-פי דין.

            האם קיים בענייננו דין, אשר יש לפנות אליו, לגבי זכויות הסב והסבתא, לביקורים עם נכדם, כאשר בנם אסיר, לפרק זמן של מספר שנים?

            סע' 14 לחוק הכשרות המשפטית והאפוטרופסות (להלן: "חוק הכשרות") קובע כי "ההורים הם האפוטרופוסים הטבעיים של ילדיהם הקטינים".

            וסע' 15 קובע:

                        "אפוטרופסות ההורים כוללת את החובה והזכות לדאוג לצרכי הקטין,

לרבות חינוכו, לימודיו...   צמודה לה הרשות להחזיק בקטין ולקבוע את

מקום מגוריו...".

עיון בהמשך סעיפי החוק מלמד, כי עצמאותם של ההורים לגבי ילדיהם, אינה ניתנת לתקיפה, אלא כפי שמורה החוק בתנאים ובנסיבות המפורטים בו.

                        (ראה: דבריו של נשיא ביהמ"ש העליון כב' השופט ברק, במאמר

                        אשר פורסם בקובץ דיני משפחה בישראל בעידן בית-המשפט

                        למשפחה (חלק ג')  ).

9.         אמנם, ניתן למצוא הוראה כללית בחוק הכשרות, בס' 80, לגבי סבים, במונח "קרוב", אלא שמכוח היותו מונח כללי, יש לדייק באותם מקרים בהם ניתן ליתן מעמד לסבים מבחינת הדין, כלפי הקטין.

                        (וגם ראה האמור בסעיף 80(א) לחוק הכשרות, אשר אינו מתקיים בענייננו)

10.       כאמור, וכפי שציינתי מעלה, קיים מקור נוסף, לבחינת מעמדם של הסבים והוא: האמנה בדבר זכויות הילד, אשר נערכה בהאג, על-ידי האומות המאוחדות ביום 20/11/89, ואושרה על-ידי מדינת ישראל, ביום 2/11/91 (כתבי אמנה 1938) וכך נאמר בסעיף 5 לאמנה:

            "המדינות החברות יכבדו את אחריותם, זכויותיהם וחובותיהם של הורים, או מקום שניתן ליישום, של בני המשפחה המורחבת של הקהילה, כנהוג על פי המסורת המקומית...".

            והמשמעות: כאשר מכוח החוק או הדין והמנהג, תוכר מעורבות המשפחה המורחבת (בענייננו: סבים), יוכר ויאומץ על-ידי בית-המשפט (וראה סעיפים 8 ו-9 לאמנה).

11.       גם על פי האמנה, ובדבר זכויות הילד, וממבט העל על טובתו של הילד, מעמדם של ההורים הביולוגיים הוא הראשוני לצורך טיפול בקטין. כאשר קיימת הכרה על-פי החוק המקומי, מורה האמנה בערוב גורמים אחרים במשפחה, לרבות הסבים.

            אולם אל מול כל אלה, ומעל לכל, בנסיבות ענייננו, ולאור הטענות אשר פורטו, ועובדתית לא הוכחשו, האם כערך עליון אין לשמור על בריאותו הגופנית של הקטין - שהינו בן שנה, ומשפחת אביו, נתונה כיום, בסכנה ממשית ?!

12.       אין חיוב מן הדין המורה על העתרות לבקשתם של הסבים כך שיקבעו סדרי ראיה בינם לבין נכדם, שירותי הרווחה אינם ערוכים לכך (ראה ס' 7.2 לפסק-הדין), ואין אפשרות לחייבם כי ישמשו כגורם מפקח.

            וכאמור, כל עוד לא הוגבלה אפוטרופסותם הטבעית של מי מהוריו הביולוגיים של הקטין, ובנסיבות ענייננו, אין הם יכולים להיכנס בנעלי מי מהם (בענייננו, התובע), ולפיכך, לא ייעתר הסעד המבוקש בס' 15 לכתב התביעה המתוקן.

13.       שונה המצב, לגבי ביקורים של הקטין בין כתלי הכלא אצל אביו, התובע, לצורך שימור הקשר עמו, ועל-פי הסעד המבוקש:

13.1     ס' 17 לחוק הכשרות המשפטית מורה:

                        "באפוטרופסות לקטין חייבים ההורים לדאוג לטובת הקטין,

בדרך שהורים מסורים היו נוהגים בנסיבות העניין".

בית-המשפט יקבע את העניינים המפורטים בס' 24 לחוק הכשרות, אם הצדדים

לא באו לכדי הסכמה אודותם.

ואלה העניינים המנויים בסע' 24:

            "על מי תהיה האפוט' על הקטין, כולה או מקצתה, מי מהם יחזיק בקטין, ומה יהיו זכויות ההורה שלא יחזיק בקטין לבוא עמו במגע".

14.       כפי שפורט, האם מתנגדת להביא את הקטין אל בין כתלי הכלא, ומפגשים עם אביו-התובע, בשל החשש כי המקום והאווירה, ישפיעו לרעה על הקטין.

            למצער, לנקודה זו לא ניתן כל מענה בתסקיר שירותי הרווחה, ופקידת הסעד לסדרי דין, ובמשפט כללי, סיכמה את התסקיר בכך כי: "לצערנו אין לנו פתרון או מענה לגבי מתכונת הביקורים של האב עם בנו, כאשר האם מתנגדת נחרצות להביאו לבית הכלא".

            משאין בפני בית-המשפט המלצה מאת גורמי ושירותי הרווחה, ובעצם, "בהמלצה" זו, יש היענות לסרובה של האם להביא את הקטין לכלא, ובכך בפועל ינותק הקשר בין הקטין לאביו, הרי שעל בית-המשפט להכריע על-פי טובתו של הקטין, כמוכרת על-פי הפסיקה רבת השנים, וניסיון החיים:

14.1     בפיסקה נקבע כי חבות בסיסית של ההורים, היא סיפוק צרכיו הרגשיים של ילדם, חובה המצטרפת לסיפוק צרכיו האחרים.

            וכך נפסק בע"מ 1234/01 על-ידי כב' השופטת רוטלוי, בעמ' 26 לפסק-הדין:

            "כבר הודגש ע"י הרכב ביהמ"ש המחוזי בת"א, שבו נטלתי חלק, לא אחת, כי הזכות של ילדים לקשר עם שני ההורים הינה זכות בסיסית של קטינים המודגשת גם באמנה בדבר זכויות הילד 1989 (כתבי אמנה 1038 כרך 31, עמ' 221 בסעיפים 10(2) 9(2) 7 ו-18), ואוסיף, על כך כי במקביל לזכות זו של ילדים, מוטלת אחריות על ההורים לקיומו של קשר זה עם ההורה האחר, שכן אי קיום הקשר לא רק שפוגעת היא בעקרון טובת הילד, שהוא העקרון השולט בכל החלטה הקשורה בקטינים. היטיב לבטא זאת מ"מ הנשיא השופט ש.ז. חשין, כאשר עוד לפני קרוב ל-50 שנה, אמר את הדברים הבאים:

            (בע"א 319/54 ד.ג.  נ.  ה.ג וערעורים שכנגד פד"י י"א (1) 261),

            טובת הילד כוללת גם חינוך טוב, הכשרת הלב לנימוסים נאים, לדרך ארץ בפני אנשים קרובים ורחוקים, וביחוד לכבוד אם ואב. ההורים חייבים להיות אנשי המעלה בעיני הילד, ויהיו אשר יהיו היחסים ההדדיים בינם לבין עצמם. כן ההכרה לנטוע בלב הילד רגשי אהבה והערצה לאב ולאם לא רק משום שמגיע להם הדבר בזכות היותם הורים, כי אם גם, ואולי ביחוד, משום שטיפוח רגשות אלה מרגיל את הילד לאחר זמן לקשור קשרי ידידות עם זרים ועם החברה כולה. הקשר הראשוני נוצר עם האנשים הקרובים ביותר לילד ומתפשט על האחרים. נטיעת רגשי שנאה בלב הילד לאב או לאם, פירושה השרשת איבה לאדם מן החברה, פועל כזה מזיק לילד ולכל תהליכי התפתחותו הרוחנית, ועשוי להתנקם ברבות הימים בסביבתו הקרובה והרחוקה כאחד".

ובהמשך:

            "יחסים עם הורים הם בעלי חשיבות רבה בהתפתחות הרגשית, אישית וקוגנטיבית  וקיים תיעוד ספרותי רב.

            הממצאים מראים שילדים שנמנעים מהם יחסים משמעותיים עם אחד מהוריהם, נמצאים בסיכון פסיכולוגי רב יותר.

            ילדים יכולים להשיג את הפוטנציאל הפסיכולוגי , כאשר הם מסוגלים לפתח ולשמר יחסים משמעותיים עם  שני ההורים, בין אם הם חיים   יחד, ובין אם לא".

15.       בענייננו, הקטין בן שנה, ולאור המחקרים הרבים אודות התפתחות ילדים בגיל זה, איני סבורה כי יכול להיגרם לקטין נזק כלשהוא אם יפגש עם אביו בחדר מיוחד לכך, בנוכחות עובדת סוציאלית אשר וודאי מצויה, וזה בין השאר מתפקידה, בין כותלי הכלא.

            עולה גם מהתסקיר, כי הסדרים שכאלה קיימים בבתי הכלא, כך שתתאפשרנה פגישות בין ההורה אשר נמצא בין כתלי הכלא, לבין ילדיו.

16.       בגילו של הקטין (שנה) אין משמעות היכן יפגש עם האב, ויש משקל וחשיבות דווקא לרציפות הקשר בינו לבין אביו, בהתייחס למגבלות הקימות, כאשר דווקא בין כתלי בית הכלא יתכן ובטחונו של הקטין בנסיבות העניין, ישמר יותר, מאשר לו היו נפגשים האב והקטין, במרחב, ומחוץ לכתלי הכלא.

17.       סוף דבר:

            נדחית עתירת הסבים כמפורט בס' 15 לכתב התביעה המתוקן, כמפורט בסעיף    12 לפסק-דין זה.

            מפגשים בין הקטין לאביו יתקיימו, ולאחר בדיקת העו"ס אשר בכלא, בהתאם לתנאי המקום, כאשר ניתנת הרשות לאם, כי מי מטעמה, באם לא קיים קושי להביא את הקטין לביקורי אביו, הוא שיביא אותו, והכל בהתאם לקביעת פקידת הסעד לסדרי דין המחוזית, במקום מגורי הקטין עם אמו, אשר תבוא בדברים ותתאם את הביקורים בין הקטין לאביו, עם העו"ס בכלא.

            לצורך האמור, מוענקות לפקידת הסעד לסדרי דין סמכויות על-פי האמור בסעיפים 19 ו-68 לחוק הכשרות המשפטית והאפוט' התשכ"ב-1962.

            מוזמן בזאת תסקיר מפורט לעוד שנה, לצורך מעקב.

            בהתאם לאמור בתסקיר, אשקול אם יש צורך בזימון ישיבת מעקב, או באם תינתנה הוראות באמצעות החלטה אשר תישלח לצדדים.

            מוצע לבאת-כוחו של האב ולצורך זרוז קיום המפגשים בין הקטין לאב, להעביר עותק מפסק-הדין לפקידת הסעד המחוזית, ולעו"ס בכלא, שם מרצה האב את עונשו.

            בנסיבות העניין איני עושה צוו להוצאות.

18.       המזכירות תשלח עותקי פסק-הדין לב"כ הצדדים בד.ר.

19.       המזכירות תסגור את תמ"ש 1290/03.

ניתן היום י"ד בחשון, תשס"ד (9 בנובמבר 2003) בהיעדר הצדדים.

ניתן לפרסום ללא שמות הצדדים ופרטים מזהים.