המוסד לביטוח לאומי                                 המערער

כרמלה דבש                                              המשיבה

בפני סגנית הנשיא אלישבע ברק-אוסוסקין, השופט עמירם רבינוביץ, השופטת שמואל צור,

         נציגת ציבור גברת אסתר פרץ, נציג ציבור מר עמיהוד אתגר

בשם המערער: עו"ד שלומי מור

בשם המשיבה : בעצמה

פ ס ק   ד י ן

סגנית הנשיא אלישבע ברק-אוסוסקין

המשיבה, כרמלה דבש (להלן – כרמלה דבש) עבדה כסוכנת נסיעות עד שפוטרה בגין קשיים כלכליים של מעסיקתה. היא עבדה כחמש שנים במקום עבודה זה. מיד לאחר פיטוריה היא התייצבה בשירות התעסוקה והמשיכה להתייצב בו במשך כל תקופת האבטלה. באותה תקופה הבטיח לה מנהל משרד נסיעות להעסיקה לכשתהיה עבודה. הדבר היה לאחר הפגיעה במגדלי התאומים בניו יורק וכמעט לא היתה תיירות. מיד עם

5129371תחילת התייצבותה בשירות התעסוקה היא החלה לבוא למשרד הנסיעות האמור ושרתה לקוחות ללא שכר. זאת עשתה על מנת התוכל לנצל את ההטבות של סוכני הנסיעות ועל מנת לשמר את הלקוחות שלה ולתת להם שירות. מחזור העבודה באותו משרד בתקופה האמורה היה נמוך ביותר לפי דבריה של כרמלה דבש. בסופו של דבר גם חברה זו נקלעה לקשיים והיא לא עבדה בה.

בית הדין האזורי, השופטת אורלי סלע ונציגי הציבור הגברת גילצר ומר אפטר (בל 004002/02) פסק כי הוא שוכנע שבתקופה זו כרמלה דבש לא עבדה במשרד הנסיעות, לא קיבלה שכר ועת היא נרשמה בלשכת שירות התעסוקה היא היתה זמינה לכל עבודה שהיתה מוצעת לה. בית הדין שוכנע כי הסיבה שכרמלה דבש  עבדה בהתנדבות במשרד הנסיעות בתקופה הרלוונטית בימים ושעות כפי שבחרה ותוך יציאה מספר פעמים לחו"ל, היתה על מנת לשמר את קהל לקוחותיה, להמשיך לקבל הטבות מחברות התעופה והסיטונאים בצורת כרטיסי טיסה וטיולים מוזלים, ולהמתין עד שהמצב יאפשר את קבלתה לעבודה. היא לא קבלה ממשרד הנסיעות שכר או הטבות אחרות.

מכאן הסיק בית הדין האזורי כי עובדתית כרמלה דבש לא היתה עובדת בתקופה הרלוונטית והיתה זמינה לכל עבודה.

על כך ערער המוסד לביטוח לאומי. טענתו היא כי לאור הנסיבות בן עסקה כרמלה דבש במשרד הסיעות,אין לראותה כמי שמוכנה ומסוגלת לעבודה במקצועה או בכל עובדה אחרת המתאימה לה. זאת לאור טענתה כי היא עבדה במשרד הנסיעות על מנת לשמר את לקוחותיה ולנצל את הבונוסים.

אין בידנו לקבל את טענותיו של המוסד לביטוח לאומי. בתקופה האמורה לא היתה עבודה במשרדי הנסיעות. על כך אין חולק. לא הוכח שהוצעה לכרמלה דבש עבודה כלשהי והיא לא היתה זמינה לה. נהפוך הוא. לטענתה היא ביקשה מפקידת ההשמה לתת לה עבודה כלשהי. הפקידה אמרה לה שאין עבודה מאחר והיא מבוגרת מדי. הדבר לא נסתר.נ

תכלית דמי האבטלה הם לאפשר לעובד מפוטר להתקיים ברמה דומה לזו בה התקיים קודם לפיטוריו עד למציאת עבודה אחרת. יפה עשתה כרמלה דבש בכך שהיא ביקשה לשמר את מקום העבודה, שם הובטח לה שלכשירווח היא תתקבל לעבודה. היא ביקשה לשמר לקוחות על מנת שיתאפשר לה בבוא היום לשוב למעגל העבודה. כך ראוי.

עלינו ועל המוסד לביטוח לאומי לעודד גישה זו.

משכך נחה דעתנו כי כרמלה דבש היתה זמינה לעבודה וזו לא הוצעה לה. היא עשתה כל שביכולתה על מנת שתוכל בבוא היום לשוב למעגל העבודה ויפה עשתה.ב

משכך נדחה הערעור.

כרמלה דבש לא היתה מיוצגת. על כן ישלם לה המוסד לביטוח לאומי הוצאות בסך -.500 ₪ תוך 30 יום.

השופט שמואל צור

1.         אני מסכים. טענתו המרכזית של המוסד לביטוח לאומי היתה שבמהלך עבודתה של המשיבה במשרד הנסיעות היא לא היתה זמינה לקבלת הצעות עבודה משרות התעסוקה. טענה זו לא הוכחה. אדרבה, הוכח – כפי שמציינת חברתי בצדק – שהמשיבה ביקשה לאפשר לה עבודה אחרת אך לא נענתה.ו

2.         סעיף 160 לחוק הביטוח הלאומי קובע כי "דמי אבטלה ישולמו למבוטח שהוא מובטל..." המונח "מובטל" אינו מוגדר ופשיטא שמדובר באדם שאין לו מקור פרנסה, כגון - מי שפוטר מעבודתו. מושג זה של "מובטל" הורחב והוא חל גם על מי שהוצא – בניגוד לרצונו – לחופשה ללא תשלום. המשותף לשני מצבים אלה הוא שעובד נקלע למצב בו - שלא מרצונו - המעסיק חדל לספק לו עבודה ולשלם לו שכר.נ

3.         מצב דומה – אך לא זהה – חל בעניינו של המתנדב. המתנדב נמצא במעגל של "עבודה" – או, אם תרצו, במעגל של "עיסוק" – אך הוא אינו מקבל שכר. יותר מכך, הוא אינו זכאי לשכר (למעמדו של מתנדב ראו ע"ע 1270/00 פרידמן – הוז; לא פורסם וע"ע 1403/01 סרוג'י – המוסד לביטוח לאומי; לא פורסם). אך האם מתנדב זכאי לדמי אבטלה?

4.         מבחינת תכלית החוק התשובה חיובית. החוק נועד להעניק רמת חיים מינימלית למי שלא עולה בידו למצוא פרנסה. עבודה בהתנדבות שאינה כרוכה בתשלום שכר, מכניסה את המתנדב לגדר של "מובטל" במשמעות תכלית החוק. אלא שבכך לא סגי. יש לבחון אם עבודת ההתנדבות היא אמיתית אם לאו. יש לבחון אם ה"מתנדב" אינו מקבל שכר או שווה שכר תמורת עבודתו. המתנדב צריך להיות זמין לכל הצעת עבודה שניתנת לו. המתנדב אינו רשאי לראות עצמו מחוייב כלפי מעסיקו להמשיך לעבוד אצלו. מעבר לכך, עבודתו של המתנדב אצל מעסיקו אינה יכולה להיות כרוכה בטענה לזכאות לשכר עבודה מן המעסיק או בתביעה לשכר עבודה ממנו. מתנדב שמתקיימים בו כל אלה הוא מתנדב "אמיתי", הזכאי לדרוש דמי אבטלה.ב

5.         המשיבה מקיימת תנאים אלה: היא נפלטה ממעגל העבודה. התאפשר לה לעבוד במשרד הנסיעות בעניינים שלה עצמה כדי לשמור על קשר עם לקוחותיה. המשיבה לא קיבלה שכר ולא היתה זכאית לדרוש או לקבל שכר.ו

המשיבה נרשמה בלשכת התעסוקה, היא ביקשה הצעות עבודה ואף היתה זמינה להצעות עבודה. מכל אלה עולה כי המשיבה היתה מתנדבת "אמיתית". בנסיבות העניין וכמוסבר לעיל, יש צידוק מלא לראות במשיבה כ"מובטל" במובן חוק הביטוח הלאומי הזכאית לדמי אבטלה בתקופה הרלבנטית.נ

6.         לפיכך מצטרף אני למסקנתה של חברתי סגנית הנשיא אלישבע ברק – אוסוסקין כי דין ערעור המוסד לביטוח לאומי להידחות, כאמור בחוות דעתה.ב

השופט עמירם רבינוביץ

1.         אני מסכים, כי דין ערעור המשיב (להלן – המוסד) להידחות במקרה זה כדעת חברי, סגנית הנשיא, השופטת ברק-אוסוסקין והשופט צור, וברצוני להוסיף דברים אחדים:

א.        אכן, גבול דק קיים בין פעילות המערערת במשרד הנסיעות ובין עובד המבצע כמעט אותן פעולות שבצעה המערערת, אך אינו מקבל שכר מהמעביד בשל מצבו הכלכלי.ו

ב.         במקרה הנוכחי צריכים להנחות אותנו הממצאים העובדתיים כפי שנקבעו על ידי בית הדין האזורי.נ

            על פי ממצאים אלה, לא  צפתה המערערת לשכר מן המעביד, באשר שני הצדדים יצאו מנקודת מוצא שאין יחסי עובד ומעביד ביניהם.ב

            המערערת אומנם הניבה פירות עקיפים מעצם פעילותה במשרד הנסיעות, וגם צפתה שבעתיד תיקלט מחדש במשרד הנסיעות, כפי שאכן קרה בפועל, אך לא מעבר לכך. פעילותה של המערערת בחלקה הייתה בבחינת "שלח לחמך על פני המים כי ברבות הימים תמצאנו" (קוהלת פרק י"א פסוק א').ו

ג.         על פי הממצאים העובדתיים, רישום המערערת בשירות התעסוקה לא היה פיקטיבי. הוא נעשה בכוונת מכוון למצוא עבודה, אך זו לא הוצעה לה.נ

ד.         עצם הרישום של דורש העבודה בלשכת שירות התעסוקה במדור אבטלה מעיד, לכאורה, על כך, כי דורש העבודה הרשום בלשכת התעסוקה במדור זה, הוא מחוסר עבודה המוכן ומסוגל לעבודה במקצועו או בכל עבודה אחרת המתאימה לו (סעיף 163(א) לחוק הביטוח הלאומי [נוסח משולב] התשנ"ה-1965. חזקה זו קיימת כל עוד לא הוכח ההפך. במקרה הנוכחי לא רק שלא הוכח  ההפך, אלא הוכח, שהמערערת הייתה זמינה לכל הצעת עבודה מתאימה לו הוצעה לה, אלא שזמינות זו לא הועמדה במבחן, באשר לא הוצעה לה כל עבודה.ב

3.         סוף דבר – בנסיבות אלה דין ערעור המוסד ל הידחות.ו

נציגת ציבור גב' אסתר פרץ

הנני מסכימה לפסק דינה של סגנית הנשיא אלישבע ברק-אוסוסקין.נ

נציג עובדים מר עמיהוד אתגר

אני מצטרף לדעת סגנית הנשיא אלישבע ברק-אוסוסקין, השופט שמואל צור והשופט עמירם רבינוביץ בדבר דחיית ערעור הביטוח הלאומי.ב

אני מציע להוסיף לפסק הדין התייחסות לפיה גם התמורה הכספית למשרד הנסיעות בגין העבודה בהתנדבות של הגברת דבש שולית וחסרת משמעות.

סוף דבר – הוחלט כאמור בפסק דינה של סגנית הנשיא אלישבע ברק-אוסוסקין.ו

ניתן היום, י"ח באדר ב' תשס"ה (29 במרץ 2005) בהעדר הצדדים.נ