|
לכבוד
22.12.04
אריאל בנדור
דקן הפקולטה
פרופ'
למשפטים
abendor@law.haifa.ac.il
אוניברסיטת
חיפה
שידוע
ונעשה בבימ"ש (בפלילים לרוב)
תחילה אומר
כי
פונה אני במכתבי זה כדי אולי לקדם בעוד צעד
את שאני רואה לנכון לעשות כאזרח (לפעמים סוג ב') במדינתו, למען
ו\או לטבת הציבור. מבקש אני לקדם את רצוני לגיס אותך ואחרים,
למען הקמתו גוף חיצוני, זה בלתי תלוי כלל גוף שלטוני, גוף
שיטפל בנושאים של הפרת זכות בעל דין בביהמ"ש, עם ע"י שופט, רשם
ומיצג בהליך.
אין אני, כאחד שגמר (בקושי) יא' כיתות (בי"ס
מקצועי, מסגרות) צריך להסבר לך ו\או לפרט הוראות חוק שונות
המחייבות את תושב המדינה, אלה ללא ספק חלים על כל תושב ותושב,
ללא כל קשר למעמדו, מינו, דעתו, צבעו וקרבתו לבעל תפקיד ו\או
מעמד שהו, ברשויות ו\או בשלטון.
אין ספק בליבי כי הוראת שבחוקים מחייבים כל
תושב החי כאן, במדינת ישראל, לזכות ו\או חובה, חוקים אלה הם
עמוד השידרה לחיים נכונים, בהם אמור כל אחד לדעת את זכותו ו\או
חובו לפרט (אחר) שמולו ו\או למדינה באה הוא גרה ו\או אוחז
באזרחות מטעמה.
אני כאיש פשוט בחברה החיי את היומיום, מגדיר
אני את החוקים כמשל ונמשל, החוקים משולים לצמתים מרומזרים,
האור הירוק בדרך מקנה זכות מעבר בצומת, באור אדום חובת עצירה
והמתנה, עד קבלת התר מעבר עם קבלת אור ירוק שבדרך, אור ירוק
המכריז על דרך פנויה ובטוח.
ידוע לי כי יש גם חוקים שונים המקנים זכות
חסינות, מטעמים שונים, כתפקיד ביצועי ו\או מחלוף הזמן ו\או
מבריאות לא תקינה ועוד.
מנגד, מודע אני היטב לצד השני של המתרס, הינו
לחוקים המחייבים קבוצות שונות של אנשים, למשל, כחוקים החלים על
עורכי הדין בלבד, (סדרת חוקי לשכת עוה"ד) ו\או החוקים החלים על
חילי צבא הגנה לישראל (סדיר ומילוים) ו\או החוקים החלים על
שוטרים בלבד, ו\או דומים לאלה והיוצא מזה.
הבסיס למכתבי
אישית סבור אני שלפחות סעיף חוק אחד חל על
שופטי בימ"ש, סעיף חוק קל להבנה גם לי בן התמותה הפשוט, סעיף 6
לחוק יסוד שפיטה, זה אותו מצהיר השופט, לחובת נאמנותו למעמדו
החדש (כשופט) בפני נשיא המדינה.
"אני
מתחייב לשמור אמונים למדינת ישראל ולחוקיה, לשפוט משפט צדק, לא
להטות משפט ולא להכיר פנים".
אין אני מבקש מאותו גוף חיצוני לשמש ערכאות
ערעור על החלטות ו\או פסקי דין של בתי משפט שונים, בגדול מבקש
אני לטובת כלל הציבור ליצור גוף חיצוני של אנשים שאינם פעילים
ו\או פועלים מטעם רשויות השלטון.
גוף זה ייתן דעתו ברבים למעשה שופטים ו\או
רשמים של בימ"ש השונים בהפרת חובתם הקבועה בחוקים ו\או בתקנות
ו\או בחקיקה פסוקה, הפרה כזו הניראת לעיין של קורא פשוט, גם
לאחד האדם, שאינו משפטן.
לי אישית יש אין סוף של דוגמאות ממש, אותם
יכול אני להציג לך בכול עת שתרצה, כאן אכתוב על אחד מהם, טענה
שהעמדתי כטענה מרכזית שלי נטענה אצל ארבע גורמי, אחד אחרי
השני, אף אחד מגורים אלה לא התייחס לטענתי זו, טענת חוק פשוטה
להבנה, זו מחוק הבטחת (השלמת) הכנסה והתקנות הצמודות לה.
סיפור אחד
להפרת זכות במערכת המשפט
תחילה פניתי למוסד לביטוח לאומי בבקשה להשלים
לי את הכנסתי, להשלים ולא לקבל הבטחת הכנסה, בקשתי למוסד עמדה
על טענתי כי נגדי יש פסק דין למזונות, זכותי עמדה מסעיף 10 (ג)
לחוק ותקנה 17 (7) לתקנות.
חוק הבטחת הכנסה [תשמ"א 1980]
10. הכנסות שלא יחושבו (תיקון:
תשנ"ח 2)
על אף האמור בסעיף
9, לא תיחשב כהכנסה -
חוק הבטחת הכנסה
[תשמ"א 1980]
(1) קיצבת ילדים
.... .
(2) הענקות לחיילים ולבני ..... .
(3) כל הכנסה אחרת שקבע השר בתקנות.
תקנות הבטחת הכנסה [תשמ"ב 1982]
17. תשלומים שאינם נחשבים כהכנסה (תיקון:
תשמ"ב, תשמ"ג, תשמ"ד, תשמ"ו, תשנ"ב, תשנ"ו, תשנ"ח, תש"ס)
לענין הזכאות לגימלה ושיעורה לא תיחשב
כהכנסה –
(1) הטבה לפי ההסכם .... .
(2) דמי מחיה המשתלמים .... .
(7) סכום מהכנסתו של אדם, השווה לסכום
שהוא משלם על פי פסק דין למזונות לאשתו - אם היא אינה חיה עמו
תחת קורת גג אחת, או לילדיו - אם הם אינם עמו, ובלבד שסכום זה
לא יעלה על הסכום הגבוה מבין אלה:
המוסד לביטוח לאומי השיב לי כי מחובתי לפנות
לרופא תעסוקתי ו\או להתייצב בלשכת התעסוקה כאחד שאינו עובד, מה
גם שבקשתי רק להשלים הכנסתי, הינו השלמת הכנסתי מעבודתי,
בניכוי ערך דמי המזונות, שנפסקו נגדי בבימ"ש מחוזי. יש להזכיר
כי זה הרשום בלשכת תעסוקה אינו רשאי לעבוד כלל, אלה להתייצב
בלשכה.
על החלטה זו ערערתי בפני ביה"ד האזורי לעבודה
בחיפה, השופט קציר, זאת כתבה פס"ד המאשר את טענת המוסד לביטוח
לאומי, כתב היא משהו כזה "טעה המערער כי לא שמעה ו\או ביצע את
הוראות המוסד לביטוח לאומי, לא התייצב הוא בלשכה ולא עמד
בבדיקת רופא תעסוקתי"
על אותה פסיקה הגשתי ערעור לביה"ד הארצי
לעבודה, דעתם לא הייתה שונה מדעת השופט מביה"ד האזורי , על זו
הודגשה גם עתירה לביה"ד הגבוה לצדק, טענה מרכזית בעניין זה
נכתב ממש, כאן חלקה יפורט מעתירה.
"כאמור
העותר פנה לקבל השלמת הכנסה, כזכותו מסעיף 10(3) לחוק שקבע
המחוקק ש"הכנסות שלא יחושבו. על אף האמור בסעיף
(9),
לא תיחשב כהכנסה, (3) כל הכנסה אחרת שקבע השר בתקנות".
שופטים, בתקנה 17(7) קבע השר הממונה ש"תשלומים שאינם נחשבים
כהכנסה לענין הזכאות לגימלה ושיעורה לא תיחשב כהכנסה"
ואלה מ (7) "סכום מהכנסתו של אדם, השווה לסכום שהוא משלם
על פי פסק דין למזונות לאשתו - אם היא אינה חיה עמו תחת קורת
גג אחת, או לילדיו - אם הם אינם עמו". לא ביקש הבטחת
הכנסה, כפי שאפשר לחשוב מנימוקי פסקי הדין, של משיבים 1' 2'."
מעלה ציינתי שזכותי מהחוק כפי טענתי המקורית,
בהמשך חזרתי וציינתי כי אני צועד לזכותי מסעיף 2 לחוק.
"בפועל העותר טען לזכותו מסעיף 2 "תנאי זכאות (א) תושב
ישראל שמלאו לו עשרים שנה זכאי לגימלה, בכפוף להוראות חוק זה,
כל עוד מתקיים בו אחד מתנאים אלה". ומשנה לזה "(3) הוא
עובד בעבודה או נמצא בהכשרה, שההכנסה מהן פחותה מסכום הגימלה
לפי סעיף
5(א)()
מתקיימים בו התנאים והמבחנים שנקבעו בתקנות".
כתובתי פרטתי במפורש את הטענות לבסיס בקשתי
סעד אצל הרשויות "השלמת הכנסה", כאחד שנגדו עמד פס"ד למזונות,
אחד שעובד באופן קבע מדי יומיום כעצמאי רשום ברשויות המס. אין
בצורך לכתוב כאן כי גם ביה"ד הגבוה לצדק דחה אותי על הסף, ללא
נימוק רציני, אלה מאמר קצר
"לא נמצא לנו כי עלה בידי העותר להצביע על עילה מן העילות
המזכות עותר בהתערבות בג"ץ בהחלטות בית הדין הארצי לעבודה",
ראה באתר הנט' בבימ"ש העליון בעתירה לבג"צ 02 / 5234, בר נוי
נ' י' פליטמן ושות'.
הצורך במערכת
ביקורת חיצונית,
אין אני צריך לכתוב כאן, ברבים את שידוע, כי
מערכות השלטון ו\או הביקורת שלטונית רואת את ביהמ"ש מערכת
סגורה, בזו לכאורה הם השופטים בערעור מתקנים את טעויות הערכאות
הקודמות, ואין כל צורך ו\או אפשרות חוקית למערכת ביקורת לעמוד
על טיב מעשה של שופט, מעשה של התנהגות בפועל.
מניסיון אישי שלי, כל תלונה על מעשה הפרת
זכות חוקית בבימ"ש, לכול גורם ו\או גוף לביקורת ברשויות,
כנציבות התלונות על השופטים ו\או שר המשפטים ו\או נשיא בימ"ש
העליון ו\או מנהל ביהמ"ש ו\או מבקר המדינה, נדחות על הסף,
בנימוק יש ערכאת ערעור. אין אני היחיד שזוכה לתשובות כאלה.
ללא פסק מודע אתה למשל למעשה הסנגוריה של שר
המשפטים היוצא, מר לפיד, זה תמיד הצהיר כי ביהמ"ש הוא המעוז
האחרון של הדמוקרטיה, מנגד זה השר הצהיר, יותר מפעם אחת, כי כל
ביקורת על בימ"ש מחבלת באמינות הציבור במערכת השפיטה הישראלית,
אותה הגדיר זה השר, כאחת ממערכות השפיטה הטובות העולם.
אישית לא חשוב לי מה טיבה של מערכת שפיטה
במדינות אחרות, כאלה המגדרות כמערכת שפיטה משוחדות, (דרום
אמריקה, למשל) ו\או המוגדרות כמערכת שפיטה השופטות לפי הזמנת
השלטון (למשל מצרים, לפחות בעניין של עזאם עזאם ו\או פרשת
שרנסקי ו\או אידה נודל, בברית המועצות של אותם ימים).
אותי וללא ספק כל תושב המדינה, אין ספק שגם
אותך מעניין טיבה של מערכת השפיטה בישראל, כתושבים אחרים שסבור
שמערכת המשפט הישראלית אינה טובה עד כדי כך, תושבים מחולקים
לשלוש קבוצות שונות, קבוצה אחת של תושבים שאין באפשרותם התכנית
ו\או פיזית ו\או שכלית להתלונן ולצעוק את כאבם. קבוצה שנייה,
תושבים כאלה המודעים להפרת זכויות בבימ"ש, הם עצמם לא נפגעים,
מנגד, מתן יד כעזרה ו\או הגשת תלונה ו\או הלנה להפרת זכויות
תזיק להם אישית, בדרכים שונות, למשל עו"ד מידית יפסיד את מעמדו
כעו"ד מהשורה (ראה מקרה עו"ד יוסי פנדריך מ חיפה
בג"ץ 8905/04 ו\או לשינוי דרכי
פעילותו של פינחס פישלר, פעילותו הציבורית הרבה שקדמה לתקופה
שלמד ערכת דין, פעילות שהופסקה עם תחילת לימודי המשפטים), איש
ציבור יראה כמלין נגד המערכת מקור פרנסתו ו\או כמנסר הענף עליו
יושב הוא.
קבוצה שלישית היא קבוצה של תושבים כמוני,
קבוצה קטנה שלא חוששים להלין לשיבוש המשפט ע"י מערכת בימ"ש, כל
אחד מאיתנו מוקצה במערכת המשפט, מערכת המסונפת לגופים שונים
בשלטון, אגב, חיבור חברתי מחייב זה הוא גם מקור בחירה ו\או
מינוי שופטים מרשימה סגורה של מקורבים למערכת.
לדעתי, נכון לפנות אישית לבעלי תפקיד כמותך,
לבקש שיתנו כתף ותעזרו לנו, אלה שנפגעים מהפרת זכויות במערכת
בית המשפט, משתי סיבות בסיסיות, ראשית אין אתם המרצים ו\או
המנהלים את בית הספר למשפט ניזונים (מתפרנסים) ממערכת בימ"ש,
אתן לא עומדים וטוענים אצלם, לכם אין מה להפסיד ו\או לחשוש כלל
בפועל, שנית, אתם בפועל מקנים אמות מידה לעוה"ד העתידי בבימ"ש,
עו"ד שביום מהימים ישמש שופט.
אני תקווה שמכתבי זה יניב פרי, תקבל את בקשתי
להצטרף אותך לגוף חיצוני אשר ייתן דעה ו\או יעשה מעשה ו\או
קבוצת חשיבה ו\או יעזור מקצועית לקבוצת התושבים שזכותם מופרת
במערכת בימ"ש.
שאולי בר נוי
בכבוד רב
|
