שיפור פני הצדק
פורסם
בעיתון הארץ
20/07/2005
משוב השופטים התפרסם
בשבוע שעבר בד בבד עם פרסומים אחרים בלתי מחמיאים
למערכת השפיטה. חקירה של שופטת בית המשפט השלום
אסנת אלון-לאופר במשטרה, בחשד שקיבלה מחוקר פרטי,
לבקשתה, פלטי שיחות של בן זוגה, אינה עניין של מה
בכך. סירובה של שופטת מחוזית, שרה דותן, לפסול את
עצמה מלדון בתביעה שעסקה בין היתר בתשלום שכר טרחה
למשרדו של עורך דין שעמו היא נמצאת בקשרי ידידות -
מעורר תמיהה.
העניין הראשון טומן בחובו לכאורה היבט פלילי ואתי
כאחד. העניין השני נוגע בהיבט אתי - באופן
שהשופטים רואים את עצמם ואת יכולתם לפעול בלא משוא
פנים, מתוך אמונה שהצדק גם נראה. שאלות הנוגעות
למראית פני הצדק מתעוררות גם מבקשה שהוגשה לבית
המשפט המחוזי, להעביר מתפקידו כבורר את סגן נשיא
בית המשפט המחוזי (בדימוס) ישעיהו לויט, בטיעון של
"נגיעה אישית", שהתבטאה בניהול משא ומתן עסקי עם
חברה המעורבת בבוררות - עניין שלא גילה אותו
לצדדים.
הצורך בשיפור מראית פני הצדק ודרכי התנהלותו -
בעיקר במה שנוגע לגילוי יחס הוגן, שווה ומכובד מצד
השופטים למעורבים בהליך שלפניהם - הולידו את משוב
השופטים, שיזמה לשכת עורכי הדין ושופטים לא מעטים
רואים בו אמצעי להלבנת פניהם ברבים. המשוב הביא
לשיפור מה בדרכי ההתנהלות של שופטים והבהיר, שאין
הם חסינים מביקורת של הנזקקים להם. המשוב הרביעי,
שהתפרסם עתה, מגלה מערכת שקיבלה ציון כללי "כמעט
טוב"; מובן שאין לשכוח, שהמערכת מתמודדת עם עומס
ותנאי עבודה קשים, שאולי משפיעים על עבודת שופטיה.
הישגו המשמעותי של המשוב הוא בכך, שהוא הביא להקמת
נציבות תלונות הציבור על שופטים מכוח חוק שהתקבל
ב-2002. הנציבות החלה לפעול באוקטובר 2003, בראשות
השופטת (בדימוס) טובה שטרסברג-כהן. דו"ח הנציבות
התפרסם במארס השנה, אך לא זכה להד הראוי, בעיקר
בשל העדר תיאור מפורט של התלונות המוצדקות ובגין
אי-ציון שמות השופטים שמדובר בהם.
לפי הדו"ח, נמצאו 133 תלונות מוצדקות - 27% מכלל
התלונות. אלה מתייחסות להתנהגות והתבטאות בלתי
ראויה, כשבתוך כך "שימוש במלים או בביטויים
פוגעניים... תוקפנות, הפגנת זלזול, קוצר רוח...
ובאופן כללי העדר מזג שיפוטי"; ליצירת אווירת
כפייה לשם השגת פשרה בין הצדדים; ולהתנהגות אישית
בלתי ראויה מחוץ לכס המשפט מתוך אי הכרה בכך,
שהכהונה השיפוטית היא "ייעוד ושליחות...".
דברים כדרבנות אלה תויקו בתיקים האישיים של
השופטים והשפיעו אולי על קידומם, אם הוועדה לבחירת
שופטים טרחה להתייחס אליהם. הנציבה לא השתמשה
בסמכותה להמליץ לשר המשפטים על העמדת שופט לדין
משמעתי, או לוועדה לבחירת שופטים על סיום כהונת
שופט.
חוק הנציבות מצדו לוקה בכך, שאינו מאפשר לנציב
להעמיד שופט לדין משמעתי, אלא רק להמליץ על כך
לשר. החוק גם מטיל על הנציב חובת סודיות ומאפשר רק
לשר המשפטים ולנשיא בית המשפט העליון להתיר את
פרסום שמו של השופט הקשור לעניין. שינוי ראוי יוכל
להסמיך את הנציב להחליט על כך בעצמו. פרסום שמות
השופטים שנהגו שלא כראוי, בצירוף הנמקה, יהיה
אפקטיווי הרבה יותר מאשר פרסום במשוב חיצוני.
משוב השופטים עשה את שלו. הוא יכול להיכנס להקפאה
בת שנתיים לפחות, שבה מערכת השפיטה תבחן, עם לשכת
עורכי הדין, אפשרות לחיזוק סמכויות נציבות התלונות
על שופטים. הקפאה תוכל להביא גם לחידוש שיתוף
הפעולה בין השופטים ובין עורכי הדין לבחינת דרכים
נוספות לחיזוק ההבנה, שאלה כאלה שותפים במאמץ
לעשיית משפט. קצת פחות התנשאות מצד השופטים וקצת
יותר הבנה מצד הפרקליטים לחשש השופטים מפגיעה בהם
ברבים - הם המתכון לכך. |
