|
11 ספטמבר 2005
לכבוד
גב' יפה מור, מרכזת
הועדה לבחירת שופטים
הנהלת בתי המשפט
כנפי נשרים 22
ירושלים
הנדון: התנגדות דחופה למינויו של השופט גרמן לבית המשפט
המחוזי ובקשה להדחה, בגין החלטה תמוהה וחסרת תקדים, שהתקבלה
במעמד צד אחד, אשר ביטלה צו עיכוב יציאה מן הארץ לבתי הקטינה
לילך ובכך גרמה לחטיפתה
תמ"ש 25280/99, בש"א 12024/01 (בימ"ש לענייני משפחה בר"ג)
בפני השופט ד"ר גרמן, 3 מכתבי הקודמים באותו עניין
בדיוק היום לפני 4 שנים, יצאתי למסע החיפושים שלי, אחר בתי
לילך שנחטפה לחו"ל באדיבותו של השופט גרמן. עד היום, לא מתאפשר
לי אפילו לפגוש את בתי, שאמורה לחגוג את יום הולדתה השמיני,
בעוד 3 ימים, ברוסיה. והשופט גרמן – כאילו כלום, הוא בשלו.
מבחינתו - דבר לא ארע. הוא עדיין בטוח שמגיעה לו קידום למשרת
שופט מחוזי.
זו הפעם הרביעית שאני נאלץ לכתוב לוועדה מכתב תחת אותה כותרת
ובאותו נושא. נראה שלשופט גרמן אכן אין לא דין, לא דיין ואפילו
לא צל צילו של מצפון אישי או מקצועי. לאחר שגרם במו-רשלנותו
לחטיפתה של בתי לרוסיה, לפני 4 שנים וחודשיים ולהרס חיי בתי
וחיי שלי, הוא שב ומנסה בפעם הרביעית לקבל עליה בדרגה על
"הצטיינותו" המקצועית לתפקיד של שופט מחוזי.
אגב, בדיוק בשבוע שעבר, הוגשו סוף סוף, הסיכומים בתביעת
הרשלנות הראשונה מסוגה בישראל נגד שופט – "כבוד" השופט גרמן,
בגין התרשלות והפרת חובה חקוקה. אומנם עקב החסינות המשפטית
הגורפת שיש לשופטים בפני החוק, כדי שיאושר לנו הפטור מאגרה,
נאלצנו להסיר את שמו של השופט גרמן – נתבע מספר 1, מכתב
התביעה, אולם הגם שנותרה רק נתבעת 2 – מדינת ישראל – מעסיקתו
של השופט גרמן, ברור לכולם מי הנאשם האמיתי בפרשה ובכתב
התביעה.
איני מעוניין להלאות את חברי הועדה בתיאור נוסף של המקרה. למי
מחברי הועדה שאינו זוכר או אינו מצוי בעניין, צרפתי את מכתבי
הראשון המתאר את המקרה שאמור להיות דגל אדום בפני חברי הועדה
כנגד מינויו של השופט גרמן לשופט מחוזי ולעניות דעתי, אמור
למנוע ממנו מלהמשיך ולשבת בכלל על כס של בית משפט כלשהו במדינה
מתוקנת.
המכתב האמור נשלח לפני שנה וחצי (2 מרץ 2004), כשהשופט גרמן
סבר (ממש לא לתומו) כי עבר זעם, העניין נשכח ועברו מספיק מים
בירדן אשר שטפו את קלונו והוא יכול למחוק את הכתם, לישר את
מחלצותיו ולהתקדם קדימה בעולם המשפט כאילו לא ארע דבר.
חייבים להבהיר לשופט גרמן כי העניין לא נשכח ולא נסלח. אני שב
ומפציר בחברי הועדה פיסלו את מועמדותו של גרמן לבית משפט
מחוזי, אחת ולתמיד ויותר מכך – הראו לגרמן את הדלת
החוצה ממערכת המשפט הישראלית.
לסיום ארשה לעצמי להפנות את חברי הועדה הנכבדים לפרוטוקול מספר
55 של הועדה לקידום מעמד הילד בכנסת, מיום שני ז' בתמוז התש"ס
(10
ביולי 2000)
בנושא זכויות הילד בבתי-משפט לענייני משפחה, בו היה השופט גרמן
על תקן נציג של בית המשפט והביע את עמדתו – עמדת בתי המשפט
בנושא.
בחרתי לצטט שני משפטים מייצגים, מפי השופט גרמן כפי שמובאים
בפרוטוקול הועדה:
"בנושא של יציאה לחוץ לארץ, בין אם ההורה המשמורן רוצה להוציא
אותו, ובין אם הורה אחר רוצה להוציא אותו, יש עניין של ערבויות
לחזרת הקטין ארצה. האמת היא שהסמכות גם להוציא צו עיכוב יציאה
בכל מה שקשור לקטין לא נתון לרשם בית המשפט אלא דווקא לשופט.
העלו את הרמה, את הרף של שיקול הדעת...".
וציטוט
נוסף: "...כאשר הילד לא מיוצג, השופט הוא בעצם מה שנקרא
אבי יתומים, הוא אב הילדים, והוא דואג שהקטין לא ייפגע..."
אוי לאותם "יתומים" שהשופט גרשון גרמן אמור לדאוג להם.
אני מאמין שהשופט גרמן שהופיע בועדה לקידום מעמד הילד בכנסת,
היה מפטר, בבושת פנים, את השופט גרמן שחתם על אותה החלטה
רשלנית אשר גרמה לחטיפתה של בתי.
כך צריכים לעשות גם חברי הועדה לבחירת שופטים.
(הערה: אני חש צורך לציין, כי עייפתי מלשוב ולנסח מחדש מכתב
חדש באותו עניין, בכל פעם שהשופט גרמן יחליט לנסות לשפר את
דרגת הפנסיה שלו פעם נוספת. לכן אני מתנצל בפני חברי הוועדה,
על כך שמכתב זה, זהה בניסוחו למכתבי הקודם באותו עניין, למעט
התאמות מינוריות של תאריכים וכיו"ב, ההופכות את מכתבי הקודם
לרלוונטי להיום)
בתודה מראש על התייחסותכם וטיפולכם בעניין.
בכבוד רב,
ירון רותם
לוט: מכתבי לועדה מיום 2 למרץ 2004
העתק: שרת המשפטים
נשיא בית המשפט העליון
מנהל בתי המשפט
מבקר המדינה
חברי הועדה לבחירת שופטים
לשכת עורכי הדין בישראל
עו"ד אביגדור פלדמן
עו"ד מקסים ליפקין
עו"ד דוד שהרבני
עיתון מעריב
|
