|
בד"כ אנשי אקדמיה אינם תוקפים
איש אקדמיה אחר אישית, אלא מנסים לערער את קביעותיו המדעיות במישור המדעי. "פרופ'"
לביא לא זו בלבד שתקפה את פרופ' גרדנר אישית, אלא שבמאמרה תקפה גם את כל
העיתונים המדעייים שבהם פרסם, הוצאת הספרים שבה ספריו פורסמו, את
מערכת הרווחה,את הפסיכולוגים, ואת כל השופטים שקבלו את קביעותיו. זה
היה מאוד מוזר. ותמוה
ש"פרופ'" לביא לא הביאה ולו גם ציטוט אחד של מלומד שהפריך את אמירותיו
של גרדנר. הענין לא הריח טוב, במיוחד לאור הרקע האישי של המחברת...
הנה מה שיש לפרופ' בטינג'ר, ראש המחלקה
לאנתרופולגיה באוניברסיטת ברקלי דייויס לומר על לביא:
... Dr. Lavie was a
professor, but not a full professor but rather an assistant professor
(i.e., without tenure). If she holds a Senior Lectureship on this campus,
it is not in anthropology. She holds no position in the Department of
Anthropology. ...
כדי להבהיר את דבריו של פרופ' בטינג'ר,
צריך לדעת שבארה"ב ישנן שלוש דרגות אקדמיות עיקריות: פרופ' עוזר, פרופ' חבר,
ופרופ' מן המנין. בישראלי לעומת זאת ישנן ארבע דרגות: מרצה, מרצה בכיר, פרופ
חבר, ופרופ' מן המנין. מרצה ומרצה בכיר מקבילים לפרופ' עוזר. בישראל פרופ'
חבר נוטים לקרוא לעצמם פרופ' מחוץ לאקדמיה, וזה מקובל. לפי מכתבו של ראש
המחלקה, סמדר לביא היתה פרופ' עוזר, כלומר מרצה או מרצה בכיר בישראל, אשר
אינו רשאי להתקרא פרופ'. היא גם מעולם לא קבלה קביעות לפי מכתב זה, או בלשון
אחרת, יתכן מאוד שהיא פוטרה משם מאחר שהישגיה האקדמים לא היו נאותים. המסקנה
היא שסמדר לביא אינה רשאית לשאת את התואר
פרופ'.
גם אם
טענותיה של לביא נכונות, ופרופ' בטינג'ר טעה או שיקר, הרי עדיין אסור לה
להציג עצמה כפרופ'! הסיבה היא
שבניגוד לתואר ד"ר השמור למי
שרכש אותו לעולמים, התואר פרופ' צמוד להחזקת מישרה אקדמית במוסד אקדמי מוכר
הרשאי להעניק תואר
זה. משתמה המשרה, אין המחזיק רשאי להחזיק בתואר. דוגמא
מפורסמת מאוד היא זו
של משה ארנס, שהחזיק בתואר פרופ' חבר בטכניון
בפקולטה
לאווירונאוטיקה וזאת אף מבלי שהיה לו תואר ד"ר.
מר ארנס זכה למקלחת
ציבורית נאה לא בגלל שהתהדר בתואר פרופ' לאחר שתמה המשרה
אלא בגלל שלא מחה
בפני אחרים שכינו אותו פרופ' ארנס. עוד דוגמא מפורסמת היא ד"ר מיכאל רודה,
ראש המרכז המדעי של IBM
שהיה פרופ' ונאלץ
לוותר על תואר זה. יש עוד הרבה מקרים כאלו.
ברזומה הקצר של סמדר
לביא המצורף ל"מאמר" שכתבה
היא טענה שחיברה שלושה ספרים. זה
אינו מדוייק. אכן, עבודת הדוקטורט שלה פורסמה כספר, אך שני הספרים האחרים לא
חוברו על ידה. כפי שנראה מבדיקה באמזון,
שני הספרים היו אסופת מאמרים, כאשר סמדר
לביא שמשה כעורכת - באחד מהספרים עם שותף אחד לעריכה, ובספר האחר עם
שני שותפים לעריכה. תפקיד העורך של ספר מדעי הוא אמנם חשוב, אבל הוא נמוך בהרבה
מזה של המחבר. עובדות אלו אינן מוצאות ביטוי בעדותה של סמדר לביא על
השגיה האקדמיים.
ללפי מה
שמספר פורסט ראוס, בעלה לשעבר של סמדר לביא, יש כנגדה צו מעצר תלוי ועומד
בעוון חטיפת ילד בארה"ב והיא תעצר ותשלח לשנים רבות בכלא ברגע שכף רגלה תדרוך
בארה"ב..
פורסט
ראוס, בעלה לשעבר, מספר שפרופ' בארי קליין, ראש המחלקה לפיסיקה באוניברסיטה
שבה היא עבדה (וכרגע סגן הנשיא למחקר) העיד כנגד סמדר לביא במשפט הגירושין.
נושא העדות היה יכולתו של ראוס ליטול על עצמו עבודות נוספות כדי לממן את דמי
המזונות. בתגובה, שלחה סמדר לביא מכתבי השמצה כנגד פרופ' קליין בכל רחבי
הקמפוס.
^פורסט
ראוס מספר גם שסמדר לביא פוטרה מעבודתה באוניברסיטה עקב "חוסר תפקוד".
|
|
עיינו במה שהיא מספרת על עצמה:
http://www.iwomen.co.il/nnewartcl3.asp?Artcl=467
העובדה שהיא לא היתה מספיק מוכשרת כדי שתוכל למצוא עבודה באחת האוניברסיטאות
בישראל גרמה לה להאשים את כל הממסד האדמי בישראל גם שם היא כתבה "מאמר", וגם שם
הוא לא ממש הצליח להתפרסם: עיינו:
http://www.tam.co.il/18_1_2002/chdashot3.htm
השנאה למימסד הביאה אותה לארגן איזה סמינר סהרורי של כל המקופחים, שבו היא
כותבת על הקבוצה שלה שהיא נתפסת כאוסף אזוטרי של מקרים פרטים מתבכיינים.
http://www.kedma.co.il/opinion/opinionfile/LaviSmadar150502.htm
גם רשימת ה"פרסומים" של גב' לביא, כפי שהיא מציגה אותם בקורות החיים שלה, היא
שקרית. בניגוד לקרדיט שהיא נוטלת לעצמה, היא חיברה רק ספר אחד שהוא בעצם הוצאה
לאור של עבודת הדוקטורט שלה. היא מסתירה את העובדה שלמעט הקדמה היא לא כתבה את
שני הספרים האחרים. יתירה מזאת היא לא טורחת לציין שגם הקדמה זו נכתבה בשיתוף
עם מחברים אחרים.... קל לוודא זאת בבדיקה באמזון.
על המאמר
-----------------
1. אין המחברת מביאה ולו גם ציטוט מדעי אחד שיכול להוכיח את תכנו.
2. חלקים ניכרים ב"מאמר" הם העתקה וליקוט של רכילות זולה שהופיעה באתרים
קיקיוניים.
3. המחברת נוקטת בשיטה זולה ולא קבילה מדעית, של התקפת היריב, במקום התמודדות
אקדמית רצינית עם רעיונותיו. היא למעשה תוקפת לא רק אותו, אלא גם את כל
העיתונים המדעיים שפירסמו את דבריו,
כל הוצאות הספרים שפרסמו את ספריו, וכל השופטים וכל החוקרים שקיבלו את דבריו.
בכך היא מזמינה התקפה דומה על עצמה - וראינו מה התקפה כזו מגלה.
4. המחברת מסתירה את הרקע האישי שלה ממנו היא באה ואת נקודת המוצא האישית
המביאה אותה לכתוב את המאמר.
5. המחברת אינה משפטנית, פסיכולוגית, פסיכיאטרית, ואפילו לא רופאה. אין במחקריה
על מנהגי הנוודות של בדואים בסיני שום דבר שמכשיר אותה לחוות דעה מלומדת בנושא
המדובר. מנקודת מוצא מגוחכת זו באה המחברת להתמודד עם כמאה וחמישים פרסומים
מדעיים על ה PAS?
http://www.rgardner.com/refs/pas_peerreviewarticles.html
על הטענות במאמר
=============
קל להראות שההתקפות האישיות של לביא על גרדנר הן שיקריות. פשוט צריך לבדוק את
רשימת הפרסומים שלו ולראות שהיא משתרעת על טווח גדול של פורומים אקדמיים,
משפטיים, פסיכולוגים, פסיכיאטריים ועוד. גם הטענות על היות גרדנר פרופ' קליני
הן לא רציניות. כל מי שמכיר את המערכת בארה"ב מבין שגרדנר בוחר במשרה קלינית
בגלל ההכנסה האדירה שהיא נותנת לו. אגב, כאן באמת פיספה לביא נקודה עיתונאית,
ולא אקדמית. לגרדנר יש המון כסף.... לא פלא שהיא מקנאה. אם נקלף את המאמר מכל
ההתקפות האישיות שיש בו, והפסאודו מדעיות שבה הן נכתבו. נוריד את ההקדשות,
נשמיט את התודות לחברה וותיקה מהאוניברסיטה,
ואת הכרת התודה העמוקה לכל מי שהמחברת כתבה לו אי פעם דואר אלקטרוני או קראה את
האתר שלו , אם גם נוריד את קורות החיים המזוייפות של המחברתל, ישאר רק דבר אחד.
הטענה בעלמא שגרדנר מגן על פדופילים במסווה של PAS... נו באמת
|
