|
"ספר זה עוסק באיש שהוא
'חידה'". כך כותב עו"ד יוסף דר, בהקדמה לספרו "אהרן ברק ומנעמי שלטון
החוק", שיצא לאור בימים האחרונים. הספר, כפי שכותב דר בהקדמה, סוקר את
התנהלותו של ברק בפרשות תקשורתיות לאורך פעילותו במשך כמעט שלושה עשורים:
כיועץ משפטי לממשלה, שופט ונשיא בבית המשפט העליון. הספר מבוסס על אסופה
של ציטוטים מהעיתונות, מישיבות ועדות בכנסת, נאומים ופסיקות משפטיות.
למעשה, הכל פורסם, אך הצירוף וההקשר, יוצרים גילויים מפתיעים, וכן
אנקדוטות.
דרך הפרשות השונות, עולה דמותו
של ברק כ"פוליטיקאי" משופשף, טקטיקן שאין שני לו, ובעיקר רב עוצמה.
מספרים, כותב דר בספר, שפרופ' אלן דרשוביץ האמריקני, אמר פעם: "למדינת
ישראל אין חוקה, אבל יש לה את ברק".
דר מציג את ברק כמי שמתמרן
בזירה הפוליטית, כדי להשיג השפעה. כך למשל, הוא "מושיב" את עצמו בעתירות
בנושאים שבהם הוא מעוניין להשפיע, שולט על עיתוי מתן הפסיקות, לפי
הנסיבות, ופועל בשיטת "המקל והגזר". מעבר לכך, הוא מציג את ברק כאיש שנאה
דורש, אך ככל שזה נוגע לעצמו, לא תמיד נאה מקיים.
כך למשל, ברק ישב בעתירתה של
התנועה לאיכות השלטון, כנגד יו"ר אל על לשעבר, יוסף צ'חנובר, בעניין
מינויו של דוד חרמש למנכ"ל, על אף היכרות רבת שנים שיש לברק עם צ'חנובר
(דר מציין, כי פרט זה לקוח מהאוטביוגרפיה של ברק, שנכתבה על ידי
העיתונאית נעמי לויצקי).
ברק הציע לתנועה למשוך את
עתירתה, בנימוק שאין פסול במינויו של חרמש, תוך איום בהטלת הוצאות. זמן
לא רב לאחר מכן, ברק אף התארח בביתו של צ'חנובר (לקוח מתוך אתר האינטרנט
של העיתונאי יואב יצחק).
או: ברק, בהיותו היועץ המשפטי
לממשלה, החליט להעמיד לדין את לאה רבין ז"ל בפרשת הדולרים. ואולם, את תיק
הדולרים של אבא אבן ז"ל החליט לסגור. אבן יוצג בידי עו"ד יעקב נאמן, עורך
הדין שייצג את ברק בעצמו בענייני המס שלו, ערב כניסתו לתפקיד היועץ
המשפטי לממשלה (מתוך ספרה של לויצקי).
|
|
