תזכורת בענין מרדכי גילת ולשון הרע
דצמבר 2003
בפני בית המשפט המחוזי בירושלים מתנהלת כעת תביעת לשון הרע
שהגישו אברהם פריד–פריצי ועמותת "במות מרכז ללימודי תרבות וחברה" כנגד
הכתב מרדכי גילת וכנגד הכתבת מיכל גרייבסקי (וכן
כנגד עורכי ובעלי העיתון "ידיעות אחרונות") .
לטענת התובעים, כתבת ענק שהתפרסמה במוסף "7 ימים" של העיתון היתה כתבת
השמצה שנתפרסמה בלא שהעיתונאי שכתב אותה וחתם עליה (מרדכי גילת), טרח
בכלל להתקשר אי-פעם לתובעים בכדי לבקש את תגובתם או לבדוק עימם את
הדברים קודם לפרסום. פרסום כתבה המשתרעת על פני 5 עמודים בלא לבקש את
תגובת המותקפים הינה מעשה חסר תקדים בתולדות העיתונות הישראלית.
התובעים טוענים שלא זו בלבד שהדברים שפרסם מר גילת הינם חסרי יסוד ואמת
ומדובר בכתבה שהיא "לשון הרע" במובנה המלא, אלא שמאחר וחובת העיתונאי
לבדוק את העובדות וחובתו לפנות לקבלת תגובה קודם לפרסום הינם חובה
עיתונאית בסיסית (אותה לא טרח מר גילת לקיים) הרי שאין ולא יכולים
להיות כל תירוץ או הצדקה למעשיו של מר גילת והדבר מעיד על צורת, איכות
ואמינות עבודתו של "תחקירן" מפורסם זה.
קודם להגשת התביעה הציעו התובעים למרדכי גילת להודיע מייד ברבים כי
טעה, שגה ונכשל בדברים שפרסם ולתקן את מעשיו, בכדי שימנע ממנו הבזיון
הצפוי לו בתום ההליך המשפטי שיקבע את אחריותו ומחדליו המקצועיים. מר
גילת זילזל במוצא הנדיב שהוצע לו, הוכיח בהתנהגותו כי כללי האתיקה
העיתונאית רחוקים ממנו או זרים לו, ועל כן הוגשה התביעה – שתתברר כעת
כהלכתה.
ההליכים המוקדמים המקובלים בביהמ"ש (גילוי מסמכים, שאלונים, הגשת
תצהירים וכד') עומדים בפני סיומם וכך, כנראה, גם הליך הגישור ובקרוב
יחל בביהמ"ש שלב ההוכחות והעדויות.
התובעים ערים לעובדה כי הם עומדים מול עוצמתו וכוחו של "העיתון של
המדינה" ומול תדמיתו ה"אגדתית" של מרדכי גילת, אך הם משוכנעים כי בסופו
של יום (בתום ההליך המשפטי) , יתברר ויוכח שפרסומיו ומעשיו הללו של מר
גילת עמדו בניגוד מוחלט לכללי העיתונות ההגונה וכי מדובר במעשה חסר
הצדקה ותירוץ, על כל הנובע מכך לגבי העיתונאי שעשה הדברים.
יצויין שהעיתונאי מרדכי גילת בחר שלא למסור מצידו לביהמ"ש
תצהיר הגנה עם גירסתו שלו למעשיו. לנוכח בחירתו ב"זכות השתיקה",
עולה המחשבה שאפילו אין בידיו לתת הסבר למעשיו, או שהוא חושש לעמוד על
דוכן העדים ולהחקר על גירסתו (אם יש לו כזו).
המשפט מתנהל בביהמ"ש המחוזי בירושלים, בפני כב' השופטת אפעל-גבאי.
(ת.א. 2412/00)
התובע אברהם פריד-פריצי מיוצג ע"י עו"ד יעקב רובין ועו"ד אריאל רובין
(ירושלים)
התובעת עמותת "במות" מיוצגת ע"י עו"ד גדעון קורן ועו"ד סיגל זפט
(ירושלים).
הנתבעים מרדכי גילת, מיכל גרייבסקי, העיתון "ידיעות אחרונות" ועורכיו
מיוצגים ע"י עו"ד מיבי מוזר ומשרדו (ת"א).
מאחר והעיתונאי מרדכי גילת מוצג ומוגדר ע"י ידידיו כעיתונאי ותחקירן
אמין, מוזמן בזאת כל המעוניין לעקוב אחר מהלכי המשפט הזה ולהסיק
לעצמו את המסקנות המתבקשות לגבי מר גילת (והגב' גרייבסקי, החתומה
עימו על הכתבה ) ולגבי מידת האמינות שיש ליחס לעבודתם העיתונאית.
עיתונאים (ואזרחים) הסבורים שמקצוע העיתונות עדין ראוי שיהייה עיסוק
הקשור להגינות, לאמון ולכבוד מקצועי, ועיתונאים הסבורים שיש עדין מקום
במקצועם לשמירת כללי אחריות מקצועית, מוזמנים בזאת לעקוב אחר הפרשה
ולהסיק מסקנותיהם לאור מה שיתגלה ממנה.
למעוניינים, ישלח עותק התביעה (בדוא"ל או בפאקס).
בכבוד רב,
פריד אברהם –
פריצי
טל:
6246080 - 02
פקס: 6249787 – 02
סלולרי: 056-233911
דוא"ל:
frizzy@netvision.net.il
|
