בידיעה עיתונאית נמסר, כי כבוד השופטת העליונה דליה דורנר, תפרוש מכהונתה ביום 3.3.04. אולי לא הכל מודעים לכך, אך פרישתה היא עניין של התנדבות ולא חובה שבחוק. כך בפירוש משתמע ממכתב שקיבלתי מלשכת שר המשפטים, ובו נאמר: "עמדת שר המשפטים, המקובלת גם על נשיא בית המשפט העליון והיועץ המשפטי לממשלה, הינה כי גם מי שעבר את גיל 70, יכול ויענה אחר הדרישה של 'כשיר להתמנות שופט של בית משפט העליון'...".

והמשמעות ברורה! אם מי שעבר את גיל 70 כשיר להתמנות, אזי אין כל סיבה מדוע יהיה עליו לפרוש בגיל 70. כלומר, במחי מכתב אחד ובהינף קולמוס, בוטל למעשה גיל הפרישה לשופטים.

תחילת המעשה בהתכתבות שניהלתי בעניין מינוייה של השופטת בדימוס שטרסברג-כהן לתפקיד נציב תלונות הציבור על שופטים. הכוונה למנותה לתפקיד פורסמה כבר בפברואר 2003, שלושה חודשים לפני שפרשה בגיל 70. מייד כשנודע לי הדבר, פניתי אליה והסבתי את תשומת ליבה, כי בסעיף 3(א) לחוק נאמר: "מי שכשיר להתמנות שופט של בית המשפט העליון - כשיר להתמנות נציב תלונות הציבור על שופטים". ובהמשך כתבתי "לית מאן דפליג, שמי שהגיע לגיל 70, אינו כשיר להתמנות לשופט בכלל ולבית המשפט העליון בפרט, ולכן הוא אינו עומד בתנאי הסף להתמנות לנציב תלונות הציבור על שופטים".

פנייה זו לא זכתה לתגובה ובינתיים, התקרב תאריך בחירת הנציב, שחל ביום 22.5.03. במהלך מאי, פניתי בהסתייגות אל שר המשפטים ונשיא בית המשפט העליון, שהם על-פי החוק מי שמציעים את המועמדים לתפקיד. מכתב נוסף הפניתי אל היועץ המשפטי לממשלה וביקשתי ממנו להפעיל את סמכותו ולהורות להם להסיר את המועמדות, מחמת אי-כשירותה של המועמדת. למכתבי אליהם צירפתי פרוטוקול מישיבה 224 בכנסת ה-13 מיום 1.6.94 - הצעת חוק בקריאה טרומית מאת ח"כ אברהם פורז, שביקש לאפשר לשופט בדימוס להמשיך ולכהן כשופט. מדובר בהצעה שנדחתה לאחר דיון במליאת הכנסת, כלומר עמדתם כבר נבחנה ונפסלה על-ידי המחוקק, ויתירה מכך, שר המשפטים דאז (ליבאי) התנגד לה באופן נחרץ. גם פנייתי זו לא זכתה לתגובה וכידוע, שטרסברג-כהן התמנתה לנציבה.

תגובתם הגיעה רק ביום 1.7.03 ועליה חתום עו"ד טבי לוין, יועץ בכיר לשר המשפטים. בהסבר מתפלפל ביותר, שנכתב על דעתם של לפיד, ברק ורובינשטיין, נעשה ניסיון לנמק כיצד גיל הפרישה הכתוב בחוק אינו חל למעשה על השופטים. מהתשובה אתה למד, ששופט יכול בעצם להתמנות גם בגיל 90 ולכהן עד 120 ללא כל מגבלה. ביקשתי לדעת מדוע אנוכי כמהנדס לא אוכל להתקבל לתפקיד בשירות הציבורי אם גילי יעלה על 65, אך הסבר לכך כמובן לא ניתן.

את תגובתם הפניתי אל ח"כ מיכאל איתן, יו"ר ועדת החוקה, חוק ומשפט, שענה לי כדלקמן: : "איני רוצה להיכנס לוויכוח על הפרשנות הנכונה - כפשוטה כמו שהצעת, וכמו שכל הדיוט מבין, או בדרכו המפולפלת והמתפלפלת של היועץ המשפטי. צר לי כי פעם אחר פעם, שיטת המינויים של שופטי בית המשפט העליון וסידור העבודה לאחר פרישתם, מעוררים ביקורת ציבורית".

ולעצם העניין, מאחר ולפיד, ברק ורובינשטיין, קבעו כי "גם מי שעבר את גיל 70, יכול ויענה אחר הדרישה של כשיר להתמנות שופט של בית משפט העליון", אזי מדוע בעצם שדורנר תפרוש? הרי היא שופטת מצויינת לכל הדעות. ואם נמשיך באותו הכיוון, אזי מדוע שברק יפרוש? האם ביניש תמלא את מקומו טוב יותר?.

ולסיום, כל מי שמעוניין בהתכתבות כולה, יוכל לפנות אליי לאימייל ויקבלה ללא כל שאלות: azriel@inter.net.il.