בית משפט מחוזי תל אביב-יפו                               א 001163/95

בפני: כב' השופטת ד"ר דרורה פלפל

פרוטוקול

עו"ד לובין: אתמול ביקשנו להשתחרר מהייצוג. הבקשה נדחתה. בשעות הערב המאוחרות הגיע למשרדנו צד ג' 5 ואביו, עד אז היינו מנותקים מצד ג' 5, והסתבר לנו שזה קרה עקב מחלה ממארת שפקדה את אחד מבני-המשפחה. לכן הייתי מבקש להתחשב בנסיבות ולהגיש את התצהיר.
הצדדים: אין התנגדות.

החלטה
כמבוקש.

ניתנה היום א' בחשון, תשס"ג (7 באוקטובר 2002) במעמד הצדדים.

ד"ר דרורה פלפל, שופטת

עו"ד לבנון: אבקש לעיין בתצהיר ולהשיב מאוחר יותר. אני סבור שפרק הדיון שנוגע לצדדים השלישיים יהיה מאוחר יותר, לכן אבקש להשיב מאוחר יותר.
עו"ד מצגר: אני הייתי רוצה לעיין בתצהיר. אני מצטרף לדברי חברי, עו"ד לבנון.
עו"ד קפשוק: אני חוזר על מה שחברי אמרו ואני מבקש לעיין בתצהיר גם כן.

החלטה

עו"ד לבנון יתייחס לתצהיר בזמנו.

ניתנה היום א' בחשון, תשס"ג (7 באוקטובר 2002) במעמד הצדדים/

ד"ר דרורה פלפל, שופטת

עו"ד מצגר: בתצהיר של מרשי אבקש לתקן טעות בסעיף 2, זה לא שנת 95 אלא זה סוף שנת 93.
עו"ד לבנון: אני מסכים לתיקון.

החלטה

תיקון כמבוקש. התיקון מבוצע בכתב יד, לגבי השנה, על גבי התצהיר.
ניתנה היום א' בחשון, תשס"ג (7 באוקטובר 2002) במעמד הצדדים.

ד"ר דרורה פלפל, שופטת

עו"ד מנוסביץ: אני הייתי מציע שתהיה תשתית שלא שנויה במחלוקת והיא לדעתי כדלקמן:
ישנם תיקי המשטרה שמופיעים בתצהירי עדות ראשית שהוגשו מטעם חברי, גם בתשובות לשאלון שהוצגו על-ידי המדינה, לדוגמא בתצהיר שהוגש מצד עו"ד פרינדלנדר עם כל החומר, אני מציע שנסכים להגישם, כולל חווה"ד שנמצאות בתיק זה.
אותם מסמכים שהמדינה גילתה אותם לאחר הליכים משפטיים ארוכים ואשר מצויים בתצהירים שהוגשו על-ידי עובדי המדינה, שצורפו על-ידי חברי עו"ד פרידלנדר, אבקש להגיש בהסכמה.
דרך שניה שגם אותה אני מציע, שאולי ישמעו קודם כל העדויות בתצהירים ולאחר מכן אני וחברי נגיש את המסמכים.

עו"ד גליק: קשה לי להבין את מה שמציע חברי. לביהמ"ש הוגשו תצהירי עדות ראשית מטעם התובעת. שני תצהירים בלבד זה כל פרשת התביעה. חברי רוצה אולי להגיש משהו שאני לא יודע על מה הוא מדבר, עד היום הוא גם לא פנה אלי, לא לפני שהגיש תצהיריו ולא לאחר מכן.
אני יכול להפנות את ביהמ"ש לעובדה הפשוטה שבידי התובעת מצוי מזה שנים תיק המשטרה, אני מפנה
לתצהיר גילוי המסמכים נט'15 שהוגש להודעה שאני הגשתי ב- 28/7/02 ולרשימת המסמכים של עו"ד מנוסביץ שצורפה כנב/16, שם יש פירוט. כל הדברים האלה לא הוגשו בפרשת התביעה. אנחנו כבר נמצאים בסוף החקירה הראשית של התובעת ועדיה. אין לנו ראיות נוספות.
אם חברי מבקש להגיש, במסגרת פרשת התביעה, מסמך שהוא לא צירף לתצהירי העדות הראשית או באורכה שבימ"ש נתן לו לאחר מכן, הוא לא יכול היום להגיש שום מסמך, אלא בחקירה נגדית של אנשים שבאמצעותם אפשר להגיש מסמכים.
חברי מבקש להגיש מסמכים שחתמו עליהם עשרות אנשים. אני לא יכול להסכים לכך היום. חברי היה צריך לעשות זאת בזמנו. הוא לא עשה זאת.
נקודה נוספת, אם חברי מבקש להגיש תשובות לשאלון או שאלונים שהוא שלח למי מהנתבעים, הוא רשאי להגיש את זה כראיה מטעמו אבל אז הראיה מוגבלת לאותו משיב, דהיינו הראיה לא יכולה לפעול כנגד מי מהנתבעים או הצדדים האחרים, זה על-פי תקנות סדר הדין. וגם אז, לאור החלטה של ביהמ"ש, להאריך את המועד להגיש מסמכים נוספים, גם אז הוא היה צריך לפחות ליידע את הצדדים או לפחות את מי מהצדדים שנתן לו תשובה לשאלה, כדי שהוא יוכל לכלכל את צעדיו. מעבר לזה אין ראיות בתיק ואי אפשר היום לבקש מביהמ"ש להגיש קלסרים, ניירות, חוו"ד, פרוטוקולים.
אני אתן לבימ"ש דוגמא – יש לי במערכת ההגנה הודעות במשטרה של מספר צדדים שלישיים כאן. מה עשיתי? הגשתי אותם במסגרת הראיות שלי וזימנתי לביהמ"ש את אותם עדים שהם בעלי דין, באמצעות עוה"ד שלהם. זה לגיטימי. זה בסדר. לא יכולתי לעשות אחרת. לא יכולתי לשוחח איתם.
אבל מה שחברי רוצה זה לפרוץ את כל הגבולות ולפגוע בהגנה שלנו.
אני מבקש מביהמ"ש לקבוע בשלב זה שתישמענה התובעות, זאת פרשת התביעה, ובזה זה יסתיים.

עד תביעה מס' 1 – שנית גב – מוזהרת:
אני מסרתי תצהיר. תוכנו אמת. התצהיר מוגש, בהתעלם מעדויות שמיעה, ומסומן ת/1.

חקירה נגדית לעו"ד גליק:
ש: אני מבין שאת בתה של גילה ושל מר יוסף דרעי, נכון?
ת: נכון.
ש: יש לך אחות ששמה לימור דרעי?
ת: כן.
ש: את בודאי תאשרי את הסקיצה שאני מציג לך?
ת: אני מאשרת.
הסקיצה מוגשת ומסומנת נ/121.
ש: המנוח רוט ז"ל היה נשוי בעבר, טרם נישא לאימך, לגב' גאולה שרעבי, נכון?
ת: נכון.
ש: ולגב' גאולה שרעבי ולדרק רוט ז"ל שלושה ילדים: שרון רוט, עוזי רוט וגדי רוט?
ת: נכון.
אני מאשרת את הסקירה נ/122.
אבי, יוסף דרעי, מתגורר בנתניה.
ש: מתי נפרדו הוריך?
ת: הורי התגרשו כשהייתי בת 6. אני ילידת 27/1/73. לימור ילידת 23/10/74.
ש: אני מפנה אותך לסעיף 6 לתצהירך. אני מבין שצריך לקרוא את זה כך, שב- 15/1/85 נישאו אימך ודרק ז"ל?
ת: נכון.
ש: אני מפנה אותך לסעיף 7 לתצהירך, במילים "החל מיום זה", אני גם צריך לקרוא את
ה- 15/1/85?
ת: לא. הכוונה שמיום שנישאו אז באמת הם חיו כמשפחה לכל דבר, גם לפני הנישואין כשהם חיו שנה וחצי, זה מה שכתוב בסעיף 5, שלאחר היכרותם כבר גרו בדירה שכורה וכבר אז היינו כמו משפחה. המילים "החל מיום" מתייחסים גם לסעיף 5 וגם לסעיף 6.
ש: אני מניח שמה שכתוב בתצהירך בסעיפים 12.1 עד 12.5 וגם בחלק מסעיף 12.6, העובדות האלה הן לא עובדות שבידיעתך כי את לא היית במקומות העבודה, אלא שמעת שכך זה היה ואת מאשרת אותן בתצהירך?
ת: לא הייתי במקומות העבודה. גרתי בבית ולכן ידעתי היכן הוא עובד. הוא חזר מיום עבודה וסיפר.
ש: אני מפנה אותך לסעיף 10 לתצהירך, שם את אומרת שאמך והמנוח שילמו, למיטב זכרונך, דמי שכירות של 500 דולר לחודש. זה אכן למיטב זכרונך, כך הם שילמו?
ת: כן.
ש: מאיפה הזיכרון?
ת: מאחר וגרתי בבית והיינו משפחה פתוחה ודיברנו על כל דבר, ידעתי מה המצב הכלכלי פחות או יותר, ידעתי שזו דירה שכורה, ידעתי שזו דירה של 4.5 חדרים באזור טוב בנתניה. אני חושבת שאולי אפילו ראיתי את חוזה השכירות. עברנו בערך 4-3 פעמים דירות, אז ככה שידעתי פחות או יותר. זה למיטב זכרוני.
ש: אמך חתומה על חוזה השכירות?
ת: אני לא יודעת.
ש: אבל אנחנו יכולים לצאת מהנחה שאמך השתתפה בתשלום שכה"ד, זה ברור מסעיף 10 לתצהירך, לזה כיוונת, נכון?
ת: מה שכיוונתי בסעיף 10 שסכום שכירות הדירה היה 500 דולר. מי שילם בדיוק את הכסף אינני יודע.
ש: האם אני צודק כאשר אני מניח, שמי ששילם בדיוק סכום של כסף לצורך א' או לצורך ב' זה לא בידיעתך?
ת: באופן כללי ב"גדול", כן בידיעתי שדרק ז"ל היה המפרנס העיקרי ואמי את כל המשכורת שלה, שהסתכמה ב- 120 ₪ ליום ממשק בית, היא נתנה להוצאות שוטפות של מכולת. את ההוצאות הגדולות דרק ז"ל שילם ממשכורתו.
ש: אני אומר לך שהניחו בפניך תצהיר שאת לא מבינה את כל מה שכתוב בו?
ת: אין זה נכון.
ש: אני מפנה אותך לעמ' 3 לתצהירך. מה המשמעות של המילים "עובר לרצח"?
ת: יש טעות טכנית במילה "עובר לרצח". אחרי שקראתי את התצהיר הבנתי שזו טעות. אני כתבתי את המשפט הזה. התכוונתי לאחר הרצח.
ש: מה תאמרי אם אומר לך שאותה טעות נפלה בתצהיר של אמך?
ת: יכול להיות. כשהתבקשתי לכתוב תצהיר כתבתי את המילה "עובר לרצח".
ש: מהיכן הידע, שהמנוח רכש באמצעות כרטיס האשראי שלו דברים הביתה, כפי שאת מציינת בסעיף 17.2 לתצהירך?
ת: עד כמה שזכור לי, לאמי ולדרק ז"ל לא היה חשבון משותף. אני יודעת שאת ההוצאות הגדולות, קניות גדולות, מוצרי חשמל, מתנות בסכומי כסף רציניים הוא שילם מכספו ובעיקר זה היה מכרטיס אשראי. אני זוכרת שלא תמיד הוא שילם את זה במזומן.
ש: לאמך היה חשבון בנק שלדרק ז"ל לא היתה גישה אליו?
ת: לאמי היה חשבון בנק. אני לא יודעת אם היתה לו או לא היתה לו גישה לחשבונה.
ש: האם לאמך היתה גישה לחשבון הבנק של דרק ז"ל?
ת: לא ידוע לי.
ש: האם יש לך איזשהו תיעוד, אולי ראית תיעוד, שיכול להצביע לנו ולהראות לנו על תנועות בחשבון כרטיס האשראי לפני הרצח?
ת: לא. אין לי תיעוד כזה. אני רק יודעת וזוכרת שכשהיה מגיע החשבון של כרטיס האשראי היינו מדברים על זה בבית, שיצא סכום כזה וסכום אחר, באופן כללי.
ש: אני מניח שתסכימי לכך, שדרק ז"ל היה אדם ישר ואמין?
ת: אני מסכימה.
ש: כאשר דרק ז"ל אמר משהו או כתב משהו...

עו"ד מנוסביץ: אני מתנגד לשאלה. העדה אינה מומחית ואינה יכולה להשיב על שאלות שבמומחיות.

העדה ממשיכה:
ש: אני מניח שכאשר דרק ז"ל דיווח על דבר מסוים, מסר דבר מסוים, לא היתה כל סיבה שלא להאמין לו?
ת: האמנתי לכל מה שהוא אמר. הייתי ילדה.
ש: אני מבין, גם מהתצהיר שלך, שדרק ז"ל התנהג איתך ועם אחותך כמו שהוא התנהג עם שלושת ילדיו?
ת: נכון מאוד.
ש: ותמיד כאשר הוא יכול היה, הוא היה נותן לכן מכל טוב?
ת: גם כשהוא לא יכול היה הוא היה נותן מכל טוב. הוא פינק אותנו ואהב אותנו.
ש: אני מניח שאילמלא הרצח היה ממשיך דרק ז"ל להעניק לכן מכל טוב, כפי שהוא עשה לפני הרצח?
ת: נכון מאוד.
ש: האם זה נכון שלאותו יחס זכו גם שלושת ילדיו של דרק ז"ל?
ת: אני חושבת שכן. שלושת ילדיו מאשתו גאולה לא גרו בבית איתנו. הוא גידל אותי 11 שנה והרגשתי את היחס החם ואת אהבתו. אני יודעת שהוא עזר, פינק ואהב מאוד את שלושת ילדיו מגאולה.
ש: שלושת ילדיו של דרק ז"ל נשואים?

עו"ד מנוסביץ: אני מתנגד לשינוי חזית. אין שום טענה בהקשר לילדים האחרים בכתבי הטענות.
עו"ד גליק: אין שינוי חזית ואני גם לא מסכים לשינוי חזית. מדובר בתביעת תובעת וזאת כל התביעה.

העדה ממשיכה:
ת: כיום גם עוזי וגם שרון נשואים. ביום הרצח רק עוזי היה נשוי ושרון לא. הבן השלישי לא נשוי.
ש: אני מבין שעוזי נישא זמן קצר לפני הרצח, זה נכון?
ת: כן. אני לא יודעת בדיוק אם זמן קצר, אולי שנה לפני ואולי פחות. אני זוכרת שאשתו היתה בהריון בשבעה.
ש: דרך אגב, האם את רואה באולם מישהו ממשפחתו של דרק רוט ז"ל, פרט לאמך?
ת: לא.
ש: גדי עדיין רווק?
ת: עד כמה שידוע לי, כן.
ש: והבת שרון נישאה?
ת: כן. יש לה 2 ילדים. היא נישאה אחרי הרצח. אולי שנתיים, שלוש אחרי הרצח. אני לא זוכרת.
ש: אני מבין שדרק ז"ל, כאשר עוזי נישא הוא קנה לו מתנות, זה נכון?
ת: כן.
ש: מה הוא קנה לו?
ת: עד כמה שאני זוכרת, תנור או מכונת כביסה. זה יהיה נכון להגדיר זאת כמוצרי חשמל.
ש: אני מבין גם שדרק ז"ל שילם מזונות לגאולה אשתו מדי חודש?
ת: כן. זה היה בגין גדי.
ש: האם אביך, יוסף דרעי, שילם מזונות לאמך בגינך ובגין לימור?

עו"ד מנוסביץ: אני מתנגד להרחבת חזית. אבקש שחברי יראה לי בכתבי הטענות טענה מסוג זה.
עו"ד גליק: יש כלל ברור, הנזק תמיד מוכחש והוא הוכחש במפורש.
שנית, כל כיוון החקירה, גם עכשיו וגם אצל התובעת, מתייחס לסוגיית הנזק והנזק בלבד.
אני מזכיר שאנחנו מדברים בתביעת תלויה במנוח, כאשר בבוא יום יעשה ביהמ"ש חשבונות, יצטרך להתחשב בגורמים שונים ובכלל זה בעובדה שמצויה בפני ביהמ"ש, תלויה אחת מבין תלויים שונים ובהתאם לכך גם ייחשב את הנזק לאותה תלויה.

החלטה

ברוח זו השאלות קבילות.

ניתנה היום א' בחשון, תשס"ג (7 באוקטובר 2002) במעמד הצדדים.

ד"ר דרורה פלפל, שופטת

העדה ממשיכה:
ת: נכון, עד גיל 18, למיטב זכרוני, אבי שילם מזונות עבורנו. אני לא זוכרת את הסכום.
ש: נסכים שאת ולימור אחותך בעצם הייתם ביום הרצח מעל גיל 18?
ת: נכון.
ש: אני מפנה אותך לסעיף 37.3 לתצהירך, שם את מספרת על מכירה של רכב. איזה רכב זה היה?
ת: זה היה רכב מסוג פורד קורטינה בצבע כחול, שנת 74, אוטומטי. אני חושבת שזה עלה בסביבות ה- 4,000 ₪.
ש: אני מבין שמי שמכר את הרכב זאת היתה אמך?
ת: כן.
ש: האם ברשותך איזשהו מסמך שיכול לאמת משהו, מעבר לתצהיר שלך שהוא מסמך חשוב מאוד, בקשר לעובדות הכלולות בתצהירך?
ת: לא.
ש: אני מפנה אותך לסעיף 23, שם את מדברת על סיקור באמצעי תקשורת. הנושא הזה של אמצעי התקשורת לא ברור לי, למה את מכוונת, מה זה חשוב?
ת: זה סיפור רקע.

חקירה נגדית לעו"ד קפשוק: אין.

חקירה נגדית לעו"ד פרינדלנדר: אין.

חקירה נגדיתל עו"ד מצגר: אין.

חקירה נגדית לעו"ד לובין: אין.

חקירה נגדית לעו"ד לבנון:
ש: כיצד נוסח התצהיר, את זוכרת?
ת: עוה"ד ממשרדו של עו"ד מנוסביץ ביקשה שאכתוב תצהיר. אני הכנתי טיוטת תצהיר. אני בהשכלתי משפטנית. אני שלחתי לה את הטיוטה שהכנתי. אני הכנתי את הטיוטה בביתי. אני הכנתי אותה לבד.
ש: אני קראתי את התצהיר של אמך ומצאתי שהוא זהה ב- 95% לתצהירך, אם את ניסחת את התצהיר לבדך בביתך, כיצד התצהיר של אמך זהה לשלך?
ת: את תוכן התצהיר אני כתבתי ושלחתי את זה לעוה"ד והיא ערכה אותו.
ש: את רוצה לומר, אם כך, שלמעשה אותו תצהיר שאת כתבת עבר שינוי גדול ביותר באופן שהוא הפך להיות זהה לתצהיר אמך?
ת: הוא לא עבר שינוי גדול ביותר. תוכן התצהיר זה התצהיר שאני כתבתי. אני לא ניסחתי תצהיר לאמי.
ש: אין לך הסבר לזהות הכמעט מוחלטת בין התצהיר שלך לתצהיר של אמך?
ת: למעט זה שעוה"ד ערכה את התצהיר מבחינה טכנית, אין לי הסבר.
ש: את אמרת גם שהמנוח לא יכול היה לתמוך בכן ובכל זאת תמך. אולי תפרטי למה את מתכוונת, איך ידעת אז, הרי היית צעירה, שהוא לא יכול ובכל זאת תמך בכן?
ת: התכוונתי לומר שכל מה שרציתי קיבלתי, באופן כללי. כילדה קטנה רציתי ריהוט לחדר, קיבלתי. רציתי טלוויזיה קיבלתי. גם כשלא היה בדיוק כסף הוא עשה את כל המאמצים לפרוס לתשלומים ולקנות לי.
ש: את היית שותפה לכך שלא היה לו כסף, כיצד את ידעת עובדה זאת?
ת: ידעתי כי חייתי בבית. ידעתי שבגלל שהוא כל-כך אוהב אותנו ורוצה לתת לנו, מבחינה כלכלית הוא יעשה כל מאמץ לתת לנו.
אני לא עובדת בבנק הפועלים היום. עבדתי בבנק הפועלים לאחר הרצח.
ש: למנוח היה חשבון בבנק הפועלים?
ת: למיטב זכרוני, כן.
ש: במועד סמוך להגשת התצהירים הגיש עורך דינך מסמכים לביהמ"ש וביניהם היה דף חשבון של בנק הפועלים, של חשבון המנוח. שאל אותך עו"ד גליק אם יש בידך מסמכים לתמוך בדברים שכתובים בתצהיר ואני ציפיתי שתאמרי שישנו חשבון בנק של המנוח.
ת: אין לי מסמך כזה. לא ידוע לי על מסמך כזה.
ש: את אמרת שעברתם שלוש או ארבע דירות ובתצהיר ראיתי פרטים לגבי שתי דירות. אולי תאמרי היכן עוד התגוררתם?
ת: אני מפנה לסעיף 5, זו הדירה הראשונה שעברנו אליה אני, אחותי ואמי. אח"כ עברנו לרח' לדירה נוספת ואח"כ לגבעת האירוסים.

חקירה חוזרת:
ש: נשאלת לגבי מסמכים. את היית מעורבת או לא היית מעורבת באיזשהו דבר שנוגע לאיסוף מסמכים?
ת: מגיל 12 עד 18 לא הייתי מעורבת באיסוף מסמכים. גם לקראת התיק הזה לא הייתי מעורבת באיסוף מסמכים.

עד תביעה מס' 2 – גילה רוט – מוזהרת:
אני מסרתי תצהיר. תוכנו אמת. התצהיר מוגש, בהתעלם מעדויות שמיעה וסברה, ומסומן ת/2.

עו"ד גליק: אני מתנגד לשינוי חזית בתצהיר.

חקירה נגדית לעו"ד גליק:
אני נכחתי באולם ביהמ"ש בעת שבתי שנית נחקרה.
ש: אני מציג בפניך את נ/121 ואת נ/122, תאשרי שהם נכונים?
ת: נכון מאוד.
ש: האם את יודעת או זוכרת את תאריכי הלידה של שרון, של עוזי ושל גדי רוט?
ת: לא.
ש: אני מבין שאת נישאת ליוסף דרעי ב- 1/5/71 והתגרשת ממנו ב- 17/12/78?
ת: אני אתקן, נישאתי ב- 13/5/71 והתגרשתי ב- 18/12/78.
ש: האם בינך לבין מר יוסף דרעי נערך הסכם גירושין?
ת: כן.
ש: האם בהסכם הזה התגבשו או בוססו הזכויות של לימור ושל שנית?
ת: לא הבנתי את השאלה.
ש: האם דובר על מזונות לבנות?
ת: כן, בהחלט.
ש: האם אני מניח נכון, שיוסף דרעי קיים את התחייבותו ושילם מזונות לבנות?
ת: כן.
ש: אני מניח שאותם מזונות הגיעו למעשה אליך, אל חשבונך?
ת: נכון.

לביהמ"ש: המזונות היו בסכום של 230 ל"י. אני לא זוכרת כמה שולם לי בשנת 88, אני חושבת שקיבלתי 1,000 ₪ פלוס.

העדה ממשיכה:
ש: את לא רואה באולם מישהו ממשפחתו של דרק רוט ז"ל, פרט לך?
ת: נכון.
ש: את הכרת את דרק ז"ל בערך 15 שנה, 16 שנה?
ת: אני הכרתי את דרק ז"ל בשנת 77, כסוכן ביטוח שבא אלינו הביתה לעשות ביטוח חיים לי ולבעלי יוסי. אני חושבת שהיתה פגישה או שניים. לא ראיתי אותו עד דצמבר 78 ואז ביקשנו להעביר את הפוליסות על שם הילדים. זו היתה הפעם האחרונה שראיתי את דרק ז"ל. אח"כ פגשתי אותו באמצע 84.
ש: אמרת משהו על פוליסות ואני לא מבין על מה את מדברת?
ת: יוסי ואני עשינו ביטוחי חיים כשהיינו נשואים וכשהתגרשנו החלטנו שכל אחד מאיתנו יוריד את השני מפוליסת הביטוח שלו ונרשום במקום זה את הילדים.
ש: אני מפנה לנב/18 עד נב/61, מצורף להודעה שהוגשה מטעם הנתבעים 1, 3 ו- 4. במסמכים אלה יש מכתב שמפרט את פוליסות ביטוח החיים ובהמשך מופיעות הפוליסות וגם הצ'קים שקיבל כל אחד מילדיו של דרק ז"ל.
ת: אתה שאלת אותי על פוליסות הביטוח שלי ושל יוסי, על כך העדתי שדרק ז"ל עשה לנו כסוכן ביטוח. דרק ז"ל היה סוכן ביטוח כשהכרתי אותו והוא זה שעשה לי ולבעלי את ביטוח החיים.
ש: האם מאז שנישאת לדרק ז"ל ערכתם את ודרק פוליסת ביטוח לעצמכם?
ת: עד כמה שהיה ידוע לי, לדרק ז"ל היו פוליסות ביטוח על שם הילדים שלו לפני שהתחתנתי איתו. כשנישאנו הוא סיפר לי שיש לו ביטוחים לילדים משנים קודמות.
ש: אם אציע לך שלאחר הירצחו של דרק הילדים אכן קיבלו מחברת הביטוח כלל צ'קים בגין הפוליסה זה לא יפתיע אותך?
ת: לא יפתיע אותי.
ש: אני מציג לך תעודת עובד ציבור שסומנה נב/119, תעודה מיום 2/9/02, צורפה להודעה שהגשנו לביהמ"ש ביום 19/9/02, חתומה על-ידי שני נושאי תפקידים במל"ל. את ראית תעודה זו?
ת: לא חושבת שראיתי. תעודת הזהות שלי רשומה על גבי התעודה שמוצגת לי. תאריכי הנישואין לפני גירושי הם מוטעים בתעודה, במקום 1/5/71 צריך להיות 13/5/71 ובמקום ה- 17/12 צריך להיות ה- 18/12. תקופת הגירושין שרשומה על גבי התעודה נכונה וגם תקופת נישואי לדרק ז"ל נכונה.
ש: בתעודה זאת מפרטים את העיסוקים שלך כפי שדווחו למל"ל. האם את רואה דבר חריג במה שדווח למל"ל?
ת: אני עובדת מאז שהתגרשתי. לפני כן עבדתי תקופה קצרה מאוד. זה היה כשהייתי נשואה ליוסי. לא היה לי וליוסי עסק עצמאי.
ש: בעמ' השני לתעודה שאני מציג לך יש פירוט של מקומות העבודה. אבקש שתאמרי אם יש טעות כלשהי?
ת: במוקד מוצרי קרמיקה עבד דרק ז"ל. בבי"ח לניאדו זה נכון שאני עבדתי. לגבי הוכמן אני לא יודעת מי זה. דרק ז"ל עבד בקרמיקה אבל לא כעצמאי, כשכיר. אני במוקד מוצרי קרקמיקה לא עבדתי.
בחודש יוני 84 לא עבדתי בהוכמן חב' לקבלנות.
ש: לתעודת עובד הציבור יש נספח ובו מפורטים המקומות שבהם עבדת במשק הבית. תסתכלי על השמות ותאמרי אם השמות מוכרים לך?
ת: השמות מוכרים לי.
ש: יש דיווח מספטמבר 85 עד יולי 86 שהיית עצמאית בעסק משותף שלך ושל דרק ז"ל, נכון?
ת: אני לא יודעת לגבי התאריכים, אבל אני זוכרת שהיה לנו עסק משלנו שזה היה קיוסק בתוך בי"ס אורט. היינו שם בסה"כ שנה. לצערי העסק נכשל כלכלית ויצאנו משם.
ש: אם היית יודעת על השאלות שאני עומד לשאול אותך היית יכולה להכחיש או לחפש מסמכים, נכון?

עו"ד מונסבויץ: אני מפנה לסעיף 2 לתצהיר. אני סבור שלא נכון לשאול שאלה כזאת.

העדה ממשיכה:
ש: האם ברשותך ישנם מסמכים שיכולים להראות לביהמ"ש על תקופות עבודתך, לרבות תקופות עבודתך כשכירה וההכנסות שהרווחת מאותו עסק?
ת: אין לי שום מסמכים כדי להראות שעבדתי. הדבר היחיד זה שאפשר להזמין אנשים שאצלם עבדתי. אני לא קיבלתי תלוש. עבדתי וקיבלתי יומית.
לגבי היותי עצמאית, לצערי עשיתי את השטות הכי גדולה, מי שהכיר את דרק ז"ל הוא היה אדם הכי יקה, הוא תיעד כל מסמך, כל פריט. לצערי, לאחר ה- 30 לא הבנתי שום דבר, לקחתי את הכל וזרקתי כי לא ידעתי שאני אלך לתביעה, לא ידעתי כלום. לצערי הרב זרקתי את הכל.
זה מופיע בסעיף 16.1 לתצהירי.
ש: האם מה שכתוב בסעיף 16.1 לתצהירך זה אמת?
ת: אמת.
ש: אני מציג לך מסמך שנקרא תביעה לקצבת שאירים עליה את חתמת ב- 3/2/94. תאשרי שזאת חתימתך?
ת: אני מאשרת.
המסמך מוגש ומסומן נ/123.
ש: אני מפנה אותך ל-נ/123 סעיף 7 בעמ' 3, כאשר את, עוד לפני שחולפים ה- 30, מצהירה במל"ל שבכוונתך להגיש תביעה לפיצויי נזיקין כנגד מבצעי הרצח ו/או הוריהם ויש לך גם עו"ד בשם מנוסביץ, מהי תגובתך?
ת: אני לא זוכרת שאחרי הרצח הלכתי מיד לעו"ד.
ש: אני מציע לך שאת הלכת לעו"ד מנוסביץ עוד בינואר, אם אני לא טועה, כ- 7 ימים לאחר הרצח, אולי את נזכרת?
ת: לא זכור לי.
ש: אבל מאחר ואנחנו רואים מסמך קיים (המקבילות שלו הו נ/113 ומקבילות נוספות), היכצד יתכן שאת, עוד לפני שמסתיימים ה- 30, יש לך עו"ד, את עומדת להגיש תביעה או מתכוונת להגיש תביעה ואת אומרת לנו היום שעשית שטות כי לא התכוונת להגיש תביעה לאחר ה- 30 ולכן זרקת את המסמכים?
ת: בזמן השבעה באו אלי המון אנשים הביתה, היות והייתי עקרת בית פשוטה ולא הבנתי כלום, מימי לא הייתי בבימ"ש ולא תבעתי, הגיעו אנשים ואמרו לי שאני יכולה לתבוע, שמדובר בנערים ויש אחריות של ההורים וכל אחד סיפר לי שאני חייבת לחפש עו"ד ולתבוע. לא הבנתי שום דבר מזה. לא ידעתי מה ומו.
לאחר השבעה אני זוכרת שישבנו ודיברנו ואמרה לי אפילו אשת ראש העיר, שיש לי מה לתבוע ואת מי לתבוע. אמרתי שאני לא מבינה ולא יודעת אם אני מסוגלת לתבוע.
כשאני הגעתי לעו"ד מנוסביץ סיפרתי לו את מה שקרה, לא היה לי מושג נגד מי התביעה צריכה להיות והוא הסביר לי. רק אז הבנתי.
ש: לאחר שעו"ד מנוסביץ הסביר לך חתמת על מסמך שאומר, שבכוונתך להגיש תביעה לפיצויי נזיקין נגד הרוצחים והוריהם?
ת: נכון.
ש: לכן, כבר ביום 3/2/94 ועוד לפני שחלפו ה- 30, גם היה לך עו"ד לתביעת הפיצויים וגם ידעת שאת עומדת להגיש תביעה לפיצויי נזיקין ולכן אני מציע לך, שהתירוץ שנתת בתצהיר שלך, בסעיף 16.1, הוא לא תירוץ נכון – מהי תגובתך?
ת: זה נכון מאוד שאני לא התכוונתי בהתחלה לתבוע כי לא הבנתי שום דבר וזרקתי את המסמכים. זה לא שקר, זה אמת. אני זרקתי את הכל, לצערי הרב. אם הייתי משאירה אפשר היה לראות כמה שעות הוא עבד ביום. אפילו טיפים שקיבל הוא תיעד.

לביהמ"ש: אחרי הרצח לא ידעתי שאני הולכת לתבוע. אנשים הציעו לי. כשפניתי לעו"ד מנוסביץ וסיפרתי לו הוא אמר לי שאפשר לתבוע. לפני שהלכתי לעו"ד מנוסביץ זרקתי את המסמכים. זה היה הרבה לפני.



העדה ממשיכה:
ש: אני מציג לך את נב/120, תעודת עובד ציבור שצורפה להודעה מיום 19/9/02 המתייחסת לדרק ז"ל, לגבי עיסוקיו המדווחים מ- 1966 ואילך, תאשרי האם זה תואם את המציאות מתקופת היכרותך איתו?
ת: כשאני הכרתי את דרק הוא עבד במשביר המרכזי בת"א, הוא אמר לי שהוא עובד שם כ- 15 שנה, משהו כזה.
קלאורה גבריאל היה נהג מונית שכן שלנו ודרק ז"ל עבד אצלו בין 3 חודשים לחצי שנה. הוא עבד אצלו כשכיר.
דרק ז"ל עבד במוקד אמינות בנתניה. הוא עבד גם במנור תעשיות בע"מ.
אנחנו נישאנו ב- 85. ב- 86 אני חושבת שפתחנו את העסק של הקיוסק. זה היה ב- 86 או ב- 87. זו לא היתה חברה אלא עסק פרטי. אני לא התעסקתי עם זה ולכן אני לא יודעת אם נפתחה חברה לענין זה. אני הייתי המבשלת.
ש: לך ולדרק ז"ל לא היו ילדים?
ת: לא היו ילדים.
ש: אני מגיש לך את נב/15. תאשרי אם את חתומה על התצהיר?
ת: אני חתומה עליו.
ש: אני מבין שאת קיבלת בעבר קצבת שאירים מהמל"ל בגין הירצחו של דרק ז"ל, ולאחר מכן קיבלת ואת ממשיכה עדיין לקבל קצבת תלויים מהמל"ל?
ת: נכון.
ש:

עו"ד גליק: אני מבקש, בהסכמה, שכל מסמך שהעדה מתייחסת אליו יסומן כסימונו, בלי שאני צריך להגיש אותו כי הוא כבר הוגש לביהמ"ש, ותהיה החלטה כללית בענין הזה. יש 120 מוצגים כאלה.
עו"ד מנוסביץ: אני חושב שמה שחברי עושה זה בדיוק מה שאמרתי לפני הדיון.
ביהמ"ש ביקש בהפסקה שנעשה סדר במערכת. חברי אמר שאין לו זמן כיון שעליו להכין את החקירה.
כל הנושא של המוצגים והמסמכים, אני מציע לשבת יחד עם חברי ולא כעת לעשות חלק מהעבודה.



החלטה

כל מסמך שעו"ד גליק מעונין להתייחס אליו יוצג ובהעדר התנגדות יסומן באותו סימון כפי שמצורף לתיק המוצגים של עו"ד גליק.

ניתנה היום א' בחשון, תשס"ג (7 באוקטובר 2002) במעמד הצדדים.

ד"ר דרורה פלפל, שופטת

עו"ד גליק: אני מבקש ש-נב/15 יהיה חלק מחומר המוצגים.

החלטה
כמבוקש.

ניתנה היום א' בחשון, תשס"ג (7 באוקטובר 2002) במעמד הצדדים.

ד"ר דרורה פלפל, שופטת

העדה ממשיכה:
ש: בתצהירך לא ראיתי את פירוט הסכומים שאת מקבלת מהמל"ל בגין מותו של דרק ז"ל.
ת: אין לי את הפירוט של הסכומים שקיבלתי כל השנים. אני לא ציינתי זאת בתצהירי.
ש: אני מציג לך תעודת עובד ציבור שסומנה נב/116 עד נב/18 מהמל"ל של הגב' יפה סדיקלר, שבה ישנו פירוט של גמלת תלויים ששולמה מספטמבר 98 עד יולי 2002. אני מבקש שתאשרי שאכן אלה הסכומים?

עו"ד מנוסביץ: מכיון שתעודת עובד ציבור היא תעודת עובד ציבור, אני לא מתנגד, אבל בכפוף לכך שאוכל לחקור את עובד הציבור, במידה ויעלו שאלות כתוצאה מהחקירה.


החלטה

תעודת עובד הציבור מוגשת ומסומנת נב/116 עד נב/118, בכפוף להערתו של עו"ד מנוסביץ.

ניתנה היום א' בחשון, תשס"ג (7 באוקטובר 2002) במעמד הצדדים.

ד"ר דרורה פלפל, שופטת

עו"ד גליק: אני מבקש להגיש תעודת עובד ציבור נוספת נב/62 (2 עמודים).
עו"ד מנוסביץ: אני חוזר על בקשתי הקודמת.

החלטה

התעודה מתקבלת ומסומנת נב/62 בכפוף להערה כנ"ל.

ניתנה היום א' בחשון, תשס"ג (7 באוקטובר 2002) במעמד הצדדים.

ד"ר דרורה פלפל, שופטת

העדה ממשיכה:
ש: 8 ימים לפני שחתמת על התביעה לתביעת קצבת השאירים, את חתמת על תביעה לתשלום גמלת תלויים לנפגע בעבודה – מציג לך את המסמך?
ת: אני חתומה על התביעה.
ש: אני מציע לך, שגם על המסמך הזה את חתמת במשרד עו"ד?
ת: אני חתמתי על המסמך במל"ל. אני הייתי במל"ל. אני לא זוכרת אם מילאתי את המסמך לבד, אבל אני זוכרת שאמרו לי שמגיעה לי קצבה ואמרו לי איזה. אני לא זוכרת מי אמר לי שמגיעה לי קצבה. אמרו לי ללכת למל"ל ולבקש קצבה. אני הלכתי למל"ל ואני חושבת שאני הגשתי את זה.
המסמך מוגש ומסומן נב/121.
ש: אני מציע לך גרסה לפיה, את חתמת על תצהיר העדות הראשית שלך כאשר חלק ממה שכתוב בתצהיר בכלל לא היה מובן לך בעת החתימה, מהי תגובתך?
ת: אני חוזרת על שאלתך – שאני בעצם חתומה על התצהיר שלי ואני לא יודעת מה כתוב בו. אין זה נכון.
ש: אני מציע לך שחתמת על התצהיר למרות שחלקים בו אינם נכונים, זה יכול להיות?
ת: זה לא יכול להיות.
ש: תסבירי לביהמ"ש מה פירוש המילים "עובר לרצח"?
ת: אחרי הרצח.
ש: מי שם לך בפה את המילים "עובר לרצח"?
ת: אף אחד לא שם לי אותם בפה. אני השתמשתי במילים "לאחר הרצח" או "עובר לרצח". אני לא זוכרת בדיוק במה השתמשתי.
ש: לגבי המסמכים שזרקת; את אומרת שלאחר ה- 30 זרקת מסמכים ואני שואל אותך, מה בער לך לזרוק לאחר ה- 30 את המסמכים?
ת: אני לא אומרת בדיוק לאחר ה- 30, אני אומרת שזרקתי את כל המסמכים. יכול להיות שזה היה אחרי השבעה, אני לא זוכרת. המצב הנפשי שלי לא היה כך שאני זוכרת מתי זרקתי.
היינו גרים בדירה של 4.5 חדרים ואת החדר הקטן של הארונות עשיתי אותו משרד לדרק ז"ל. הוא ישב שם תמיד. לא היה מקום לזוז. אחרי הרצח רציתי לדעת למי אני משלמת שכ"ד, לא הייתי שותפה לזה כי הוא שילם את הדברים, לא ידעתי למי אני משלמת וכמה אני משלמת. ברגע שנכנסתי לחדר ראיתי את כל הכרטסת שהיתה מונחת על השולחן, של כל הקילומטראז' שהוא עשה, לקחתי שקית של זבל וזרקתי, אח"כ חיפשתי את מה שאני צריכה לשלם.
לא חשבתי שבבוא היום אני אצטרך להוכיח למישהו משהו. לא עלה בדעתי שזה מה שיקרה לי.
ש: האם הטענה לפיה, כל מה שקשור לניהול כספים ומצב כלכלי היה בשליטתו המלאה ובידיעתו הבלעדית של דרק ז"ל עד להירצחו, היא טענת אמת?
ת: הטענה היא טענת אמת. הוא היה משתף אותי בלומר, לדוגמא: אנחנו נקנה החודש לוסטרה. בזה הוא היה משתף אותי. אבל בסכומים ומה שהוא עשה הוא לא שיתף אותי. הוא היה זה שמפרנס ובעל כרטיס האשראי.
לי היה חשבון מהתקופה שהייתי גרושה, חשבון שלי. החשבון לא היה מי יודע מה פעיל. אני הייתי מרוויחה את הכסף ובזה קונה במכולת ומה שצריך. את הדברים בבית הוא ניהל על הצד הטוב ביותר. אני לא בקיאה במתמטיקה. אני לא טובה בחשבון.
ש: אני מניח שתאשרי שדרק ז"ל היה אדם ישר, הגון ודיווחיו היו דיווחי אמת?

עו"ד מנוסביץ: אני מתנגד למילה דיווחיו. אתה לא יכול לבקש ממנה את הגושפנקה. אם הוא דיווח או לא, אני לא חושב שזו שאלה שאפשר לשאול את העדה.
עו"ד גליק: במילה דיווחים אני מתכוון לכל מה שהוא אמר, עשה וכתב.

החלטה

ברוח זו השאלה קבילה.

ניתנה היום א' בחשון, תשס"ג (7 באוקטובר 2002) במעמד הצדדים.

ד"ר דרורה פלפל, שופטת

העדה ממשיכה:
אם זה בקשר לעבודה שלו לגבי דיווח למס הכנסה לא היה לי מושג.
הוא היה אומר לי למשל: "את יודעת, החודש הזה עשיתי 6,000 ₪, 4,000 ₪". אני האמנתי לו. לא בדקתי אותו.
ש: מהתצהיר אני מבין שדרק ז"ל ערך רישומים מדויקים ועקביים מאז נישאתם ב- 85 ועד למותו?
ת: לא. אני אמרתי שהוא ניהל רישומים מדויקים לגבי הכרטסת של העבודה; קילומטראז', שעה, כמה שעות הוא עבד, טיפים. בעיני הוא הצטייר כיקה, כאחד שיודע בדיוק מה הוא עושה ואיך הוא עושה, לכן אף פעם לא היתה לי בעיה לשאול אותו.
ש: אני ביקשתי ממך לעיין בסעיף 16.1 לתצהירך ושאלתי אותך אם מה שכתוב בו אמת. אני מבקש עכשיו שתעייני שוב ותאמרי לביהמ"ש, האם המשפט הראשון: "לאורך כל תקופת נישואנו בעלי ערך רישומי הוצאות מדויקים", זה המשפט נכון?
ת: כן.
ש: ולכן, כך את מספרת, לאחר תקופת ה- 30 את כל החומר הזה של הרישומים המדויקים של ההוצאות את לוקחת וזורקת ועובדה היא שאין לנו אותם כאן בביהמ"ש, נכון?
ת: נכון. אני לא זרקתי רק את המסמכים האלה, לצערי זרקתי הכל.
ש: כאשר בבוא יום אנחנו נצטרך לנתח את העובדות האלה, בהנחה שכל מה שאת אומרת נכון, שהיו רישומים מדויקים, דיווחים ונצטרך ללמוד את המשמעות של הענין – האם תסכימי שהעובדה שדרק ז"ל ערך רישומים מדויקים כאלה מעידה על כך, שלא היה לו מה להסתיר מאף אחד?
ת: אני מאמינה שכן.
ש: ולכן, מאחר ואנחנו לא יודעים מה היה ברישומים האלה, ניתן להניח שמה שהיה ברישומים תואם למציאות שהיתה?
ת: אני לא יודעת למה אתה מתכוון, תסביר לי.
ש: אם דרק ערך רישומים של הוצאות זה תאם למציאות שהיתה בפועל?
ת: כן. אני חושבת שכן.
ש: ולכן, כאשר דרק ז"ל מדווח למוסדות שונים, הכוונה לדיווח למל"ל, יכול מאוד להיות שאם היינו מקבלים את דיווחי ההוצאות היינו יכולים לראות שישנה התאמה בין דיווחיו למל"ל לבין הרישומים באותה ניירת?

עו"ד מנוסביץ: אני מתנגד לשאלה. בפעם השלישית חברי שואל את אותו דבר כאשר הדיווחים למל"ל ולמס הכנסה זה על הכנסות וכל מה שכתוב בתצהיר זה הוצאות.
עו"ד גליק: אני ער לאבחנה בין הוצאות להכנסות.

החלטה
השאלה קבילה.

ניתנה היום א' בחשון, תשס"ג (7 באוקטובר 2002) במעמד הצדדים.

ד"ר דרורה פלפל, שופטת

העדה ממשיכה:
ש: תסכימי שאילו הניירת שזרקת היתה בידינו, אפשר היה לבדוק, להעמיד הוצאות מול הכנסות ולראות אם יש התאמה ביניהם?
ת: אני מאמינה שכן.
ש: אני מבין שלדרק ז"ל לא היתה מונית?
ת: נכון.
ש: היה לו, מה שנקרא, מספר ירוק?
ת: לא.
ש: אני מניח שדרק ז"ל אהב מאוד את בנותייך מנישואיך הקודמים?
ת: נכון מאוד.
ש: עוד אני מניח, שאילו למשל היית מתחתנת עם דרק ז"ל כאשר בנותייך מנישואיך הקודמים היו בגירות לא היה צריך, למשל, לשכור דירה של 4.5 חדרים, היה צריך להסתפק, כל עוד שניכם לבד, בדירה של 2.5 חדרים?
ת: נכון.
ש: אני מניח שגם הקשר בין דרק ז"ל לבין ילדיו שלו מנישואיו הקודמים היה קשר טוב?
ת: אפשר להגיד עד השנים האחרונות, אז היה סכסוך עם עוזי וגדי. שרון גרה אצלנו תקופה מסוימת. לא ידעתי אם זה רלבנטי או לא לספר ששרון גרה אצלנו, לכן לא ציינתי זאת בהתצהירי. אני חושבת שהיא גרה אצלנו בכיתה ט' או י'. היא גרה אצלנו בין 3 ל- 4 חודשים.
ש: ניתן להבין שדרק ז"ל, במגבלות שהיו לו, גם תמך בילדים שלו מנישואיו הקודמים?
ת: כן, בהחלט.
ש: כאשר גדי היה עדיין קטין ביום הרצח, גם אז שולמו מזונות נכון?
ת: כן.
ש: ז"א אם אני אבוא ואומר כך, שמהכנסותיו של דרק ז"ל נהנו למעשה שישה אנשים: את, שתי בנותייך ושלושת ילדיו של דרק ז"ל, האם זה נכון?
ת: הילדים של דרק ז"ל נהנו מזה שהוא היה נותן להם דמי כיס ומתנות לימי הולדת.
ש: ומן הסתם גם דרק ז"ל עצמו נהנה מהכנסותיו שלו?
ת: דרק ז"ל רצה לתת לנו יותר מאשר לעצמו.
ש: האם הוא אכל בבית?
ת: בודאי שכן.
ש: דרך אגב, הוא עישן?
ת: לא. אני עישנתי.
ש: את אומרת שהוא נתן מתנות לילדים. בתצהירך את מספרת על 10,000 ₪, בסעיף 35.5. איך את יודעת שהוא עשה עסקה בישראכרט?
ת: כי לפני שהוא נרצח הוא החליט לקנות מתנת טלוויזיה לעוזי ולי לבית תנור אפיה. כך הוא אמר לי.
ש: אני מפנה אותך לסעיף 35.5 לתצהירך, שם את אומרת שהחשבון הראה על חוב של 10,000 ₪ שנוצר בעקבות עסקת תשלומים שנעשתה על-ידי בעלך, בגין מוצרי חשמל שהוא קנה לעוזי?
ת: זה נכון. הוא קנה טלוויזיה לעוזי ותנור אפיה לבית.
ש: איך את יודעת שמדובר בעסקת תשלומים?
ת: כשהלכתי לבנק ובדקתי את מצב החשבון שלו אמרו לי, שהוא קנה מוצרי חשמל ב- 10,000 ₪ וזה בוצע בתשלומים של ישראכרט ולכן ידעתי.
ש: את זה ידעת לאחר הרצח?
ת: כן. אני גם ידעתי לפני הרצח שהוא קנה, אבל איך שולם לא ידעתי.
ש: אני מבקש שתציגי לביהמ"ש את כל חשבונות הבנק של דרק ז"ל, לפחות את אותו חשבון של ישראכרט, ותראי אותו על מנת שנראה מה היו ההכנסות באותו חשבון, ההוצאות מאותו חשבון?
ת: אין לי.
ש: אבל אם היית רוצה היית יכולה להשיג את זה?
ת: תגיד לי איך. אני לא השגתי מידע.
ש: את רוצה להגיד לביהמ"ש שלא היה לך, בשום שלב, לפני מותו ואחרי מותו של דרק ז"ל, אפשרות להגיע לחשבונו?
ת: לא היתה לי אפשרות. זה היה חשבון שלו לבד.
אני כיום מובטלת מה- 9/6/02. ביום שחתמתי על התצהיר עבדתי בבי"ח לניאדו בנתניה.
ש: למה לא צירפת תלושי שכר?
ת: לא התבקשתי.

עו"ד גליק: הזמנתי עד מביה"ח. הוא נמצא כאן עם תלושי השכר של הגב'. רציתי לחסוך את בואו של העד על-ידי כך שאמרתי שהוא יכול לשלוח את התלושים, אבל כמה התנגדו, לא מצדי, שיחשפו את התלושים. לכן אני מבקש לקבל את התלושים ובאמצעות העדה להגישם לביהמ"ש.
עו"ד מנוסביץ: אין לי התנגדות.
עו"ד גליק: אני לא זקוק לעד זה למטרה נוספת. אבקש שיפסקו לו הוצאות, שמו ברוייר מנחם.

החלטה

מרשיו של עו"ד גליק ישלמו לעד שכר והוצאות בסכום של 450 ₪ פלוס מע"מ.
ניתנה היום א' בחשון, תשס"ג (7 באוקטובר 2002) במעמד הצדדים.

ד"ר דרורה פלפל, שופטת

העדה ממשיכה:
ש: למעשה את עבדת מיוני 2000 עד יוני 2002?
ת: כן.
התלושים מוגשים ומסומנים נ/124.
ש: יש סעיפים שלמים בתצהיר שלך שהם כמעט זהים מילה במילה לתצהירה של שנית בתך ואני רוצה שתספרי לביהמ"ש איך זה קורה, למשל – אני מפנה אותך לסעיף 4 לתצהירה של שנית וזה בדיוק כמו סעיף 3 לתצהירך, מהי תגובתך?

עו"ד מנוסביץ: אני מזמין את ביהמ"ש לראות שמשפחת איבגי, המיוצגת על-ידי חברי, חתמו על תצהיר דומה גם כן. הרי ידוע שעוה"ד מנסחים את התצהירים.

העדה ממשיכה:
ש: אני אומר לך, שהגעת וחתמת על תצהיר מוכן ומבלי שהבנת בדיוק על מה את חותמת, מהי תגובתך?
ת: אין זה נכון.

חקירה נגדית לעו"ד קפשוק: אין.

חקירה נגדית לעו"ד פרינדלנדר:
ש: אם הבנתי נכון את סעיף 15 לתצהירך, אני הבנתי שהמנוח העלים הכנסות משלטונות המס?
ת: אין לי מושג.
ש: את אומרת שבפועל ההכנסות שהוא הביא הביתה היו הרבה מעבר ל- 2,000 ₪ עליהם הצהיר?
ת: זה נכון.
ש: כלומר, הוא הצהיר על פחות ממה שהוא בפועל הרוויח?
ת: בהחלט.
ש: האם העובדה הזאת שהוא העלים הכנסות מקובלת עליך?
ת: לא.
ש: כלומר, האם נכון יהיה לומר שאת מעדיפה להיות במצב שבו את לא תהני מהתוצאות של הפרת החוק הזאת?

החלטה

העדה לא תענה. המדובר בשאלה משפטית.

ניתנה היום א' בחשון, תשס"ג (7 באוקטובר 2002) במעמד הצדדים.

ד"ר דרורה פלפל, שופטת

עו"ד פרידלנדר: ברצוני להסביר ששאלתי מתייחסת לכך, אם העדה מעוניינת או לא מעוניינת ליהנות מהעלמה של המס.

לביהמ"ש: כשדרק היה חי לא ידעתי על העלמת המס. לא ידעתי מה הוא משלם, איך הוא משלם, מה הוא מצהיר וכמה הוא מצהיר.

עו"ד קופצ'וק: אין הסכמה מצדי שהיתה העלמת מס.
עו"ד גליק: אני מצטרף לדברי חברי, עו"ד קפשוק.
עו"ד מנוסביץ: הנושא הזה נדון ארוכות בנושא של הלכת אררט בפס"ד של השופט אור.

החלטה

גם לאחר ששמעתי את השאלה בנוסחה החדש ואת ההסבר של עו"ד פרידלנדר, כיון שהמדובר בשאלה של, או ויתור או מניעות, התשובה צריכה להיות משפטית ולא מעבר לזה.
ניתנה היום א' בחשון, תשס"ג (7 באוקטובר 2002) במעמד הצדדים.

ד"ר דרורה פלפל, שופטת

העדה ממשיכה:
ש: אמרת לנו שלא מקובלת עליך העלמת המס הזאת, לכן אני שואל האם מקובלת עליך העובדה שאת נהנית בעבר ואולי גם בעתיד מהעלמת המס הזאת?
ת: לא מקובל עלי ליהנות מכך שדרק ז"ל העלים מס.

חקירה נגדית לעו"ד מצגר: אין.

חקירה נגדית לעו"ד לבנון:
ש: את טוענת בתביעתך שנגרמו לך הפסדי תמיכה. אני גם יודע שלמעשה לא את ניסחת את תצהירך, אלא חתמת על תצהיר שעוה"ד שלך הכין?
ת: אין זה נכון שחתמתי על תצהיר שהכין עוה"ד.
ש: את מבינה שכדי שביהמ"ש יוכל לפסוק לך פיצוי גבוה את צריכה להוכיח שההכנסה של המנוח היתה יותר גבוהה מ- 2,000 ₪, כפי שהוא דיווח?
ת: נכון.
ש: הבנת את זה לאורך כל הדרך?
ת: לאחר שנודע לי שהוא הצהיר על 2,000 ₪, אז הבנתי שזה לא התאים להוצאות בבית.
ש: כאשר את כותבת בתצהירך שאת מעריכה שההוצאות היו 9,000 ₪ לחודש ולאחר מכן את מסבירה איך את מגיעה לסכום זה, מדוע לא עשית את הדבר הפשוט ביותר והלכת לבנק לקבל את דפי החשבון, מה מנע בעדך לעשות זאת?
ת: שום דבר לא מנע בעדי, אבל לא ידעתי למה אני צריכה את זה. אתם צריכים להבין שלא חשבתי שאני אגיע למצב כזה שאני אעמוד פה ואחקר.

לביהמ"ש: כשהגשתי את כתב התביעה לא ידעתי שאני צריכה לאסוף מסמכים שיהיו לי.

העדה ממשיכה:
ש: אבל עוה"ד שלך כן הגיש מסמכים של המעסיקות שלך.
ת: לאורך כל הדרך אמרתי שעבדתי במשק בית 5 ימים בשבוע והרווחתי בין 50 ל- 120 ₪. לא טענתי שלא עבדתי. גם לאחר הרצח עבדתי אצלן. כשעוה"ד שלי ביקש ממני מסמך מסוים שיכולתי להשיג, הבאתי לו.

חקירה נגדית לעו"ד לובין: אין.


חקירה חוזרת:
ש: באיזה מצב היית מבחינה נפשית כשהשמדת את המסמכים?
ת: הייתי במצב של דיכאון, בכי, לא ידעתי מה לעשות, איך לעשות, לא היה לי מושג מאיפה להתחיל ואיפה לגמור. בשום דבר לא היה לי מושג.
ש: באותה תקופה שלאחר הרצח, איך התמודדת וידעת דברים?
ת: לאחר הרצח הכל היה מונח על כתפי, ידעתי שאני צריכה להתחיל לנהל את העניינים, דאגתי איפה חוזה השכירות של הדירה, למי אני משלמת, כמה אני משלמת. לא ידעתי שום דבר. הייתי מוכרחה ללמוד הכל על בשרי.
ש: הוצגו בפניך, במהלך החקירה הנגדית, מסמכים מסוימים שחתמת בפני המל"ל ושמולאו בכתב יד של מישהו, את יכולה לומר לי מי מילא את הטפסים?
ת: אני לא זוכרת בדיוק. אני חושבת שזה מולא במל"ל, אבל אני לא זוכרת.
ש: אני מציג לך את טפסי המל"ל נ/123, של מי כתב היד?
ת: הוא לא שלי.
ש: את יכולה לראות אם יש משהו בכתב ידך, חוץ מהחתימה?
ת: אני חושבת שמה שרשום בסעיף 5 פסקה ראשונה ב-נ/123 זה בכתב ידי.
ש: אני מפנה אותך למסמך מינואר 97.

עו"ד גליק: בשלב זה הסתבר לי שמסמך שרציתי להגישו, תביעה לתשלום גמלת תלויים, נשמט ממני ואבקש להגישו.
עו"ד מנוסביץ: לא אתנגד.
המסמך מוגש ומסומן נ/125.

העדה ממשיכה:
ש: את יכולה לומר מתוך נ/125 מה בכתב ידך, חוץ מהחתימה?
ת: המסמך לא בכתב ידי. החתימה שלי.
ש: את יכולה להיזכר מה היה המצב ב- 3/2/94 וב- 27/1/94, מה היתה הסיבה שהלכת פעמיים למל"ל ומה היה?
ת: אני לא זוכרת.
ש: אחד מהם זה גמלת תלויים ואחד מהם גמלה על תאונה בעבודה?
ת: אני זוכרת שאמרו לי בהתחלה שמגיעה לי קצבת שאירים. אני לא זוכרת מי אמר לי. נאמר לי שהוא נרצח בזמן העבודה. אני לא זוכרת מי אמר לי.
ש: עוה"ד שלך אמרו לך או המל"ל?
ת: אני לא זוכרת.
ש: נשאלת אם את בטוחה או לא בטוחה לגבי ההכנסות של בעלך, ההוצאות שלו ושהיה רישום מדויק ואיך זה בהשוואה לדיווח, לגבי הצהרת אמת או אי הצהרת אמת למס הכנסה.
מה את אומרת על כך שנודע לך, לאחר הרצח, שההצהרות שלו היו 2,000 ש"ח בחודש?
ת: זה עצוב לי מאוד שכך הוא הצהיר. היו לנו הוצאות מעבר לזה. היו לנו כל-כך הרבה הוצאות לכן לא הבנתי איך אפשר לומר שהוא הרוויח רק 2,000 ₪. רציתי להביא נהג מונית שיעיד על הכנסותיו ומי שפניתי אליו סירב.

עו"ד מנוסביץ: אני מבקש לצרף את התצהירים שמלווים את התשובות לשאלון, לגבי המדינה.
אני מבקש שתצהיר גילוי המסמכים יוגש כולו עם המסמכים.
עו"ד פרינדלנדר הגיש לי את ההודעה, שאני מציג אותה לביהמ"ש.
אנחנו מבקשים לצרף את כל המסמכים שלא שנויים במחלוקת בין הצדדים. אני הייתי רוצה בישיבה הבאה להגיש את כל המסמכים ולומר אלו עדי.

עו"ד קפשוק: אני אתנגד להצעת עו"ד מנוסביץ. ניתנה לו הזדמנות לתיקון, ההגנה שלנו הוכנה בהתאם.

עו"ד מנוסביץ: אני אגיש בקשה מסודרת איזה מסמכים אני מתכוון להגיש. הבקשה תועבר לחברי עד יום ד', במידה ותהיינה השגות ישתדלו הצדדים להגיב עליהן בכתב, כך שהמועד שקבוע להמשך ראיות דהיינו 13/10/02 ינוצל לשמיעת עדים ולא לטיעונים.

עו"ד פרידלנדר: לדעתי השאלה היא, האם ניתן לחסוך, בכל זאת, את הצורך להביא עדים שאולי לא יהיה צורך בשמיעתם. נדמה לי שהשאלה שנמצאת במחלוקת היא איננה שאלה ספציפית של מסמך כזה או אחר, אלא שאלה עקרונית האם ניתן להתיר כרגע לחברי לצרף מסמכים שהוא לא צירף לפרשת הראיות, האם צריכות להיות השלכות לגבי המשך התיק.

עו"ד גליק: במידה וביהמ"ש יניח לחברי, עו"ד מנוסביץ, להגיש ראיות שלא היו בפני בעת שהכנתי את פרשת ההגנה, אני אצטרך להתמודד עם הדברים.

עו"ד מנוסביץ: מדברים על הכל עובר לתיק הפלילי.

החלטה

נדחה למועד שנקבע מראש, 13/10/02 שעה 08:30.

ניתנה היום א' בחשון, תשס"ג (7 באוקטובר 2002) במעמד הצדדים.


ד"ר דרורה פלפל, שופטת