בתי המשפט

‎

בעניין:

XXX אילנה ואח'
 ע"י ב"כ עו"ד שלום כהן                                                            המבקשים
 
נ  ג  ד
 
לבין:

XXX אבי
 ע"י ב"כ עו"ד אהרון מילשטיין                                                   המשיב

 
החלטה
 

1.         בהחלטה זו עלי לפסוק את דמי המדור עבור הקטינים, ילדי הצדדים, אשר מצויים באחזקתה של המבקשת (להלן: "האם") ולבחון את זכאותה לדמי טיפול מהמשיב (להלן: "האב").
 
2.         הסעדים התבקשו בבש"א 10422/03 (להלן: "הבקשה") לאחר שהמזונות הזמניים נפסקו ביום 22/4/01 והם כללו גם השלמת מזונות לאם.
 
3.         הצדדים מנהלים הליכים משנת 2000, ובתיק המשפחה הונחו מספר תביעות.
 
4.         ביתם של הצדדים, ברח' סירקין 17 בכפר-סבא, נמכר בכינוס, והסכם המכר אושר בפני הרכב זה, ביום 18/7/02.
 
5.         לצדדים 4 ילדים משותפים:
            גילי XXX, ילידת 20/2/86 - בת 17 וחצי שנים, מצויה בחזקת האב.
            דניאל XXX, ילידת 31/7/87 - בת 16 שנים, מצויה בחזקת האם.
            יונתן XXX, יליד 20/2/91 - בן 12 וחצי שנים,, מצוי בחזקת האם.
            אוריה XXX, יליד 20/11/92 - בן 11 וחצי שנים, מצוי בחזקת האם.
 
6.         הצדדים התגרשו זמ"ז.
 
7.         בהחלטת המזונות הזמניים מיום 22/4/01 נפסקו עבור ארבעת הקטינים (באותה עת התגוררו הצדדים תחת קורת גג אחת) והשלמת מזונות האם, מזונות בשיעור של 7,378 ₪ לחדש, רטרואקטיבית מיום 7/12/00, כשהם צמודים, ומעודכנים בכל 3 חודשים.
            ובנוסף, חויב האב בהוצאות אחזקת המדור.
 
8.         סכום המזונות הזמניים הופחת, בישיבת ה-30/5/02 (רטרואקטיבית מיום 7/2/02) ב-1,450 ₪ לחודש, והוצאות אחזקת הבית - הועמדו על סך גלובלי של 900 ₪ לחודש, לאור עזיבתו של האב את בית המגורים, וקביעת משמורתה של הבת גילי אצלו.
 
9.         ביום 15/8/02 עברו האם ושלושת הקטינים אשר בהחזקתה לדירה אותה שכרה, והמצויה ברחוב ערוגות הבושם 5 בכפר-סבא, בדמי שכירות חודשיים של 950 דולר ארה"ב לחודש.
 
10.       ביום 6/11/02 בוטל חיובו של המשיב במזונות המבקשת, ומכאן באה עתירתה לתשלום עבור דמי טיפול בשלושת הקטינים אשר בהחזקתה.
 
11.       הצדדים העלו את טיעוניהם בכתב הבקשה ובתגובה לה ובהשלמה בעל- פה, וכפי שפורטו בפרוטוקול הדיון מיום 14/7/03, לרבות פסיקה אשר הוגשה על-ידי כל אחד מהצדדים.
 
12.       הסוגיות: דמי טיפול - האם יש לפסוק ובאיזה היקף?
            דמי מדור - היקפו.
 
דמי טיפול
 
13.       הוצאות הטיפול בקטינים, מקורם במשפט העברי, והם חלק ממזונותיהם, משהם ככאלה, יוטל חיוב זה, על החייב במזונותיהם- האב.
 
14.       המועד להתגבשות החיוב בענייננו, הוא ב-6/11/02, מועד ביטול חיובו של המשיב במזונותיה של המבקשת (ראה לעניין זה: ע"א 415/82 תמרי נ. תמרי, פד"י לח(1) 785, 811).
            יש להעיר לעניין זה, כי כיוון שהטיפול בילדים נחשב "כמעשה ידיה" של האשה, הרי שכאשר מתבטל החיוב במזונותיה (וכמו בענייננו) יש לדון בזכותה לקבל דמי טיפול (ראה: עמ"ש (ת"א) 4/97 ערמי נ. ערמי (לא פורסם).
 
15.       בנדוננו, הקטינים המצויים בהחזקתה של האם היו  ביום הקובע (6/11/02) :
            דניאל - בת 15 וחצי שנים.
            יונתן - בן 12 שנים.
            אוריה - בן 11 שנים.
 
16.       בפסיקה נקבע כי ככל שהקטין בו יש לטפל, הינו בגיל צעיר יותר, גובה הפסיקה יהיה גבוה יותר, כאשר דמי הטיפול בעבור הטיפול בקטני קטנים (עד גיל 6) יחולו רק על האב. (ראה: בר"ע (ת"א) 79/96 דרור נ. דרור (לא פורסם).
            מכאן אתה למד, כי רכיב זה נכלל בגדר דיני צדקה, אם כי כפי שיצויין בהמשך, קיימת מחלוקת בפסיקה: האם רכיב זה הוא בגדר צרכים הכרחיים או דיני צדקה. 
 
17.       עוד נקבע בפסיקה כי דמי הטיפול הם במכלול החיוב שחב האב במזונות הקטינים, ולא במסגרת חיוביו לאשתו.
            בית המשפט העליון קבע הלכה זו, בתמצית בע"א 378/80 יצהר נ. יצהר, פד"י לה
(1) 328, 334.
 
            "סיכומה של נקודה זו, כל עוד משתכרת האשה בשעור, כפי שנקבע במימצאיו של בית משפט קמא, אין מקום לחייב את הבעל במזונותיה. אין בכך, מאידך גיסא, כדי לגרוע מחובת הבעל לזון את בתו ולכלול במזונותיה גם דמי טיפול המהווים כידוע חלק מן המזונות של הבת" (הדגשה אינה במקור, ט.ס.).
 
18.       מכח הדין, אין חובה על האם, לטפל בילדיה, עד גיל 15. יוצא מכך כי אם לא יפסקו דמי טיפול - כאשר עסקינן בקטני קטינים (שאין כך בענייננו) הרי כאילו חויבה האם בתשלום זה, ואין זה חובתה מכח הדין, אשר כאמור האב חב במזונותיהם באופן אבסולוטי, ודוק: עד גיל 6 שנים שלהם.
 
19.       כאמור, בענייננו, גילם של הקטינים במועד הקובע, דניאל מעל גיל 15, ויונתן ואוריה לא בגדר קטני קטינים (11, 12).
            בתמ"ש (ת"א) 53/96 סרור נ. סרור, (לא פורסם) הביע כב' השופט ח. פורת דעתו, באם דמי הטיפול יכנסו לגדרם של "הצרכים ההכרחיים" במזונות, מכח ההלכה, ולדיני צדקה. עם כל הענווה, מצטרפת אני לדעתו, כי אלה יבואו בגידרם של דיני הצדקה כאשר מדובר בקטינים מעל גיל 6 שנים.
עוד נפסק, בפרשה זו, כי שעורם של דמי הטיפול אינו קצוב, ויש להעמידם ביחס המתאים ליכולתם של האב והאם.
 
20.       בית המשפט העליון הביע את דעתו ביחס לחיוב רכיב דמי טיפול עבור קטינים בני 11,13 (כמו בנדוננו לגבי יונתן ואוריה), וקבע בע"א 492/85 סופר נ. סופר, (לא פורסם), לאור גילם של הקטינים שם:
 
            "שהילדים הם עתה בני 13 ו-11, המרכיב של דמי טיפול איבד
                        בינתיים מחיוניותו".
 
            וכך נפסק מפי כב' השופט יעקבי שווילי בתמ"א (חי) זלמנוביץ נ. זלמנוביץ, דינים מחוזי, כרך ח"ו (7) 252:
           
            "...מעל גיל 11 שנים, גיל שאינו מצריך עוד חיוב בדמי טיפול".
 
21.       עוד יפורט, ובענייננו, כי בהחלטת המזונות הזמניים מיום 22/4/01, נפסקו בנוסף למזונות ההכרחיים בעבור כל קטין, גם סך של 300 ₪ לחדש כ"דיני צדקה" והסך עבור כל קטין הועמד על 1,450 ₪ לחודש ללא מדור והוצאותיו.
 
22.       מכל האמור, אין מקום להיעתר לבקשת האם, ככל שהיא נוגעת לפסיקת דמי טיפול עבור הקטינים דניאל, יונתן ואוריה.
 
המדור
 
23.       המחלוקת בין הצדדים נעוצה בדבר היקף שכר הדירה/מדור אשר יש להשית על האב, בגין חלקם של שלושת הקטינים, המצויים במשמורת אמם.
 
24.       כעולה מטיעוני האם ולענייננו:
 
*           ביום 15/8/02 שכרה האם דירה עבורה ועבור הקטינים לאחר שפורק השיתוף בבית המגורים, דירה המצויה בכפר-סבא, ובאותה עיר בה גדלו הילדים, בעלות של 950 דולר ארה"ב לחודש.
 
*           הדירה היא דירת דופלקס בת ½6 חדרים.
 
*           את האם הינחו מספר שיקולים בבחירת דירה זו והם:
            פרק הזמן הקצר למציאת דירה, משבית המגורים נמכר ב-17/7/02. הקרבה לבתי הספר, צמצום הפגיעה בילדים - במעבר לאזור חדש (דהיינו, השארות באותה סביבת מגורים) דירה אשר תהיה סמוכה לדירת האב, משגילי מצויה בחזקתו.
 
*           משרד התיווך אשר באמצעותו נמצאו הקונים אשר רכשו את בית המגורים של הצדדים, חיווה דעתו לגבי דמי השכירות אשר היו מתקבלים עבור בית המגורים בסכום של בין 950 ל-1050 דולר ארה"ב, כך שעל פי אמת מידה זו גם שכרה האם דירה זו.
 
*           לכל קטין חדר משלו, כפי שהיה בבית המגורים.
*           האב שכר לעצמו דירה בגובה של 650 דולר ארה"ב לחודש, כאשר רק ילדה אחת בהחזקתו.
 
*           האם עותרת לקבל את דמי השכירות אשר שולמו מראש לשנה (כתנאי נוסף לשכירות דירה זו) בסכום חד פעמי.
 
25.       כעולה מטיעוני האב:
 
*           בבית המגורים המהווה כאינדיקציה להקף דמי המדור אותם יש לפסוק כיום, התגוררה המשפחה כולה בת 6 נפשות, ב-½6 חדרים, וכיום, ובדירת הדופלקס מתגוררת האם עם 3 קטינים, ולטענתו ב-7 חדרים.
 
*           כעולה מחוזה השכירות רמתה של הדירה גבוהה יותר, וכפועל יוצר מכך, סכום דמי השכירות. לדוגמא: 4 מזגנים מפוצלים, שני קווי טלפון, ג'קוזי, שטיחים מקיר לקיר.
 
*           לו הסתפקה האם כפי שראוי היה, בדירה בת 5 חדרים, ניתן היה לשלם כ-700 דולר ארה"ב, ובסביבה שם שכר האב למגוריו ולמגורי גילי - דירה, ובעלות של 650 דולר ארה"ב לחדש, כאשר כיום הסכום הופחת ל-600 דולר ארה"ב לחדש.
 
*           פירות האם מחלקה במכירת בית המגורים (750,000 ₪) הם כ-6,000 ₪ נטו לחדש, ולגרסתו של האב, לאור גילאי הילדים (11, 12, 16) על ההורים לשאת בחלקים שווים בדמי המדור.
 
*           יש להביא בחשבון את שהותם של הילדים אצל האב, כאשר לטענתו של האב הם שוהים אצלו לעתים קרובות, ואף נשארים ללון.
 
*           יש להביא בחשבון את צמצום הכנסתו של האב מהמועד שבו נפסקו המזונות הזמניים, משאז עמד לרשותו סך חדשי של 15,000 ₪ נטו, וכיום 9,500 ₪ נטו לחודש.
 
*           לגרסתו של האב, יש לפסוק את דמי השתתפותו במדורם של 3 ילדיו המצויים בהחזקת אמם, בסך של 200 דולר לחדש.                     
 
26.       המדור החלופי אשר יעמיד האב לרשות הקטינים במסגרת זכותם למדור, צריך כי יהיה מותאם לרמה הכללית של דירתם הקודמת, ועל פי הפסיקה ניתן להביא בחשבון את העובדה כי פחת מספר הדיירים, וכמו בענייננו מ-6 ל-4.
            (ראה: ע"א 735/89 נתיב נ. נתיב פדי מה (3) 13).
 
27.       בפסיקתו של ביהמ"ש העליון נקבע כי לגבי ילד אחד יישא האב ב-1/3 מדמי המדור (ע"א 764/87 אוהר נ. אוהר (לא פורסם)) ולגבי שני ילדים נקבעו 40% מדמי המדור. (ע"א 52/87 הראל נ. הראל פדי מג(4) 201, 205) ואני סבורה, כי בענייננו משמדובר ב-3 ילדים, והבת גילי אשר על-פי תסקיר שרותי הרווחה באה לביקורים מורחבים, אצל האם, יש להורות על 50% מדמי המדור.
 
29.       כעולה מהטיעונים, אכן רמתה של דירה זו קא עסקינן גבוהה, ועל-כן יש להניח כי דמי השכירות בגובה של 950 דולר ארה"ב לחודש, הם בהתאם.

רשאית וזכאית האם ובעבורה לשכור מאמצעיה, דירה בעלות גבוהה, אולם על-פי הפסיקה, דמי המדור המוטלים על האב, יהיו בהתאם לרמת המדור הקודם, שם גדלו הילדים והתגוררו עד חודש אוגוסט 2002, ובשים לב למספר הנפשות ומספר החדרים, כאשר שאר השיקולים אשר הינחו את האם  ואשר נלקחו בחשבון על-ידה לצורך שכירת מדור זה, ראויים, אולם אין מקום לחייב את האב בגינם.
 
30.       איני מקבלת את גרסת האב, כי עליו להשתתף ביחד עם האם בדמי המדור, משחובה זו חלה עליו, לאור הכנסתו, ואי הכנסתה או הכנסתה המצומצמת של האם. בלאו הכי מעבר לחלקו, נושאת האם ממקורותיה בתוספת מזונותיהם, לרבות ברכיב המדור,  אשר החלוקה בפועל בדבר חלקה למול חלקם של הקטינים, אינם ניתנים להפרדה (כפי שכך גם לגבי הוצאות אחזקת המדור).

            גם ההפחתה בהכנסתו של האב לא תובא בחשבון, בנדוננו. בקשר לפוטנציאל הכנסתו של האב, נתתי את דעתי בהחלטת המזונות הזמניים, יש להניח כי ההפחתה בהכנסתו היא זמנית, והרי לא ניתן לצפות כי בכל תקופה - במהלך פסיקת המזונות עבור הקטינים (לרבות מדורם) ועד הגיעם לגיל 18, תבוצענה התאמות.
 
31.       לאור המפורט, הסכום בעבור המדור, ממנו יגזר חלקם של הקטינים (50%) ילקח בחשבון הסך החודשי של 700 דולר ארה"ב לחודש, ובעבור הקטינים והחל מחודש אוגוסט 2002 ובמועד בהם משתלמים דמי המזונות, יישא האב במדורם בסך של 350 דולר ארה"ב לחודש.
 
32.       האם עתרה כי על פי תנאי הסכם השכירות ישתלם הסך הרטרואקטיבי בתשלום אחד, באיזון הנכון בנסיבות העניין, משלאב מקורות כספיים (כמו לאם) ממכירת בית המגורים, יש מקום להיעתר לבקשתה.
 
33.       סוף דבר:
           
א.         האב לא ישא בדמי טיפול עבור הקטינים, לאור גילם, וכמפורט בהחלטה זו.
 
ב.         האב יוסיף למזונות הקטינים, וביחד עם התשלום החודשי למדורם, את הסך של350$ ארה"ב לחודש, על פי השער היציג ביום התשלום, וזאת החל מתשלום מזונות חודש אוגוסט 2003.
  
ג.          יובהר, כי המזונות הפסוקים ובכללם המדור, הם זמניים, וב"כ הצדדים ידרשו להודיע אם ניתן להגיע להסכמה בדבר המזונות הקבועים, או, באם יש לקבוע מועד להבאת הראיות.
 
ד.         בגין חוב דמי המדור מחודש אוגוסט 2002 ועד לחודש אוגוסט 2003, ישלם האב לידי האם את החוב בתוך 45 ימים.
 
ה.         החלטתי תעמוד לרשות הצדדים במזכירות החל מהיום.

ניתנה היום כ"א בתמוז, תשס"ג (21 ביולי 2003) בהיעדר הצדדים.
 
טובה סיון, שופטת