בשם המבקש:                        עו"ד משה זאב בן דורי

בשם המשיבה:                       עו"ד ללי פרלמן גלעדי; עו"ד ידין גלעדי

 

 

א.        זו בקשת רשות ערעור שעניינה עיכוב ביצוע פסק דינו של בית המשפט לענייני משפחה בתל-אביב (השופטת צפת) מיום 1.9.05, שלפיו נתקבלה תביעת המשיבה להגירת ילדיהם המשותפים של הצדדים, בני עשר ושמונה, עם אמם ללונדון, והחלטת ההמשך מיום 18.9.05 שקבעה את הסדרי החינוך, הראיה, הערבויות וכיוצא באלה לצורך ביצוע פסק הדין.

 

ב.        בית המשפט המחוזי (השופטת רוטלוי) בהחלטות מיום 29.9.05 ו-2.10.05 דחה בקשה לעיכוב ביצוע ולעיון מחדש, וזאת הן מטעמי שיהוי הן מטעמי סיכויי ההצלחה בערעור ומאזן הנוחות.

 

ג.        הבקשה הנוכחית נומקה בכך שהחלה שנת הלימודים ולא יהא זה לטובת הילדים להעבירם עתה לחו"ל, כי השיהוי הנטען בבקשה לעיכוב ביצוע מעת פסק הדין מיום 1.9.05 ועד להגשת בקשה לבית המשפט המחוזי ביום 28.9.05 – נבע מכך שהמבקש המתין להחלטה המשלימה של בית המשפט מיום 18.9.05; ובמהות – כי בית המשפט לענייני משפחה לא שמע את הקטינים עצמם, העדיף את אינטרס האם ולא אישר הזמנתו של תסקיר בינלאומי, וכן הסתמך באופן מלא על חוות דעת הפסיכיאטרית המומחית ד"ר א' גולומב חרף פגמים שנפלו בה.

 

ד.        בתגובת המשיבה נטען, כי המדובר בבקשת הגירה שהוגשה עוד במארס 2003, כי עיכוב הביצוע לא נתבקש במועדו, כי בית המשפט לענייני משפחה לא נפגש עם הקטינים עצמם בשל כיבוד רצונם כפי שהתבטא בשיחה עם המומחית, כי טובת הקטינים היא שההליך יסתיים בהקדם, כי תסקיר בינלאומי נתבקש רק בסיום ההוכחות, וכי פסיקת בית המשפט לענייני משפחה הסתמכה על מגוון שיקולים ובראשם טובת הקטינים.

 

ה.        (1) עיינתי בבקשה ובתגובה ובנספחיהן. החלטתי ליתן רשות ערעור, לדון בבקשה כבערעור ולקבל את הערעור. שאלות החזקת ילדים ובמיוחד הפרדה גיאוגרפית משמעותית מאחד ההורים על-ידי יציאה לחו"ל הן מן הקשות והרגישות, מבחינה אנושית ובהיבט הזהות הישראלית. המדובר בהחלטה החורצת גורלות במידה רבה, ועל כן יש מקום למיצוי זכות הערעור, שהרי אם יזכה המבקש בערעור לאחר שילדיו יהגרו יהיה קושי אנושי להחזיר את הגלגל אחורנית, לאחר חבלי קליטה שיעברו הקטינים באנגליה. אכן, בית המשפט לענייני משפחה מינה בהסכמה את המומחית ד"ר גולומב, וזו קיימה 16 מפגשים עם הצדדים בהרכבים שונים בין מאי 2004 ליוני 2005, ועוד מפגש אחד עם הילדים ביוני 2005, וללא ספק עשתה מלאכה יסודית, גם תוך היעזרות במומחית נוספת. בית המשפט הסתמך במידה רבה על חוות דעתה. מבחינה זו כשלעצמה על פני הדברים יש קושי בסיכויי הערעור, ואיני מקל ראש בכך. ואולם, בביצוע פסק הדין בטרם הערעור תועמד בספק ההפיכות, כאמור.

 

           (2) ועוד, באשר לטענות הספציפיות שבבקשה, כשלעצמי מסופקני בטענת המבקש באשר לשמיעת הקטינים עצמם, שיש לה הסבר מניח את הדעת בשיחתה של המומחית עם הקטינים כמתועד (21.6.05), ואי רצונם המתבטא בה להביע דעה ולהיפגש עם השופטת; אפשר להבין את מצוקתם של הקטינים הנקרעים בין הוריהם. לא אביע דעה באשר לטענת התסקיר הבינלאומי, ומקומה הוא בערכאת הערעור. העובדה ששנת הלימודים נפתחה היא כשלעצמה אינה צריכה להיות לרועץ למשיבה, שלא היא שקבעה את לוח הזמנים השיפוטי.

 

           (3) מאידך גיסא, בנסיבות לא הייתי מייחס משקל מכריע לעניין השיהוי בבקשה לעיכוב ביצוע, אם גם מתגנב החשש שיסודו של לוח הזמנים הוא בהחלפת ייצוג על-ידי המבקש, ויכול היה לציין דבר זה לכאורה. עם זאת, לא התרשמתי כי שיהוי זה שינה משמעותית לרעה את מצב המשיבה, לאחר שפסק הדין ניתן ממילא ב- 1.9.05 והסדרי הראיה נקבעו  ב-18.9.05, משכבר החלה שנת הלימודים.

 

           (4) בסופו של יום החלטתי לקבל את הערעור, אך ורק מתוך השיקול שחשיבותו הרבה של הנושא במערכת העדינה והרגישה כל כך של יחסי הורים-ילדים מצדיקה כי ייבדקו האיזונים שנקבעו על-ידי ערכאה נוספת, בטרם ייקבעו עובדות שיקשה מאוד להפכן מבחינת הקטינים. גם מדברי המומחית ד"ר גולומב בעדותה עולה כי אין סיבה אינהרנטית להעברת הילדים אל מחוץ לישראל למעט הנסיבות שנוצרו במשפחה, קרי, רצונה של האם לממש את הקשר הזוגי החדש עם פ' (ומלכתחילה להימצא בקרבת בני משפחתה שירדו לאנגליה). הדעת נותנת כי כל האיזונים ייבדקו בערעור, לרבות הזיקה הישראלית, מבחינת הזהות ומבחינה חברתית- לשונית, שעל ערכאת הערעור להידרש לשאלה אם נבדקה דיה בבית המשפט קמא. אני ער לעצתה של המומחית, שגם נדרש אליה בית המשפט לענייני משפחה, באשר לצורך בהכרעה בהקדם האפשרי, אך אין חולק כי המדובר בדיני נפשות ואין מנוס מאורך רוח מסוים.

 

           (5) נוכח האמור מתקבל הערעור, במובן זה שהקטינים לא יועברו לאנגליה עד לפסק הדין בערעור בבית המשפט המחוזי. אוסיף שני אלה: ראשית, במהלך התקופה עד לפסק הדין אין מניעה כי הילדים ייצאו לביקור באנגליה (דבר שכפי שהתרשמתי גם לא התנגד לו האב), על פי הסדר שיקבע בית המשפט שלערעור. שנית, בית המשפט המחוזי מתבקש לקבוע את שמיעת הערעור בתיק זה, חרף העומסים, בהקדם האפשרי, כדי שהתהליך לא יימשך מעל לנחוץ. איני עושה צו להוצאות בערכאה זו.

 

           ניתן היום, י"ג בתשרי תשס"ו (16.10.05).

 

                                                                                      ש ו פ ט

 

_________________________

העותק כפוף לשינויי עריכה וניסוח.   05095970_T02.docמפ

מרכז מידע, טל' 02-6593666 ; אתר אינטרנט,  www.court.gov.il