<%@ Language=JavaScript %> בבקשה לסעד זמני חלה גם תקנה 241(ג1) לתקנות סדר הדין האזרחי

מגילת עצמאות

נציבות תלונות

 


 

 

 

 

בפני:  

כבוד השופט א' גרוניס

 

המבקשת:

רימונדה פישר

                                          

 

נ  ג  ד

                                                                                                    

המשיבים:

1. בנק לאומי למשכנתאות בע"מ

 

2. אלחנן טננבוים

 

3. אסתר טננבוים

                                          

 

בקשת רשות ערעור על החלטת בית המשפט המחוזי בת"א-יפו בה"פ 691/05 מיום 18.7.05 שניתנה על ידי כבוד השופט נ' ישעיה

                                          

בשם המבקשת:                   עו"ד א' מן

בשם המשיב 1:                   עו"ד מ' לפלר

בשם המשיבים 3-2:            אין התייצבות                         

 

 

פסק-דין

 

1.        בקשת רשות ערעור על החלטתו של בית המשפט המחוזי תל-אביב-יפו (כבוד השופט נ' ישעיה), במסגרתה נדחתה בקשת המבקשת לעיכוב הליכי הוצאה לפועל.

 

2.        המבקשת סייעה למשיב 2 - לטענתה, תחת כפייה מצידו - לקבל הלוואה מהמשיב 1, בנק לאומי למשכנתאות בע"מ (להלן - הבנק). המבקשת והמשיב 2 פנו לבנק והציגו בפניו מצג כאילו המשיב 2 ואשתו, המשיבה 3, מבקשים לרכוש את דירתה של המבקשת. המבקשת הציגה עצמה כאשתו של המשיב 2 וחתמה על המסמכים כאילו הייתה אשתו. לדרישת הבנק, חתמה המבקשת בשמה שלה כבעלים, בעת מתן ההלוואה, על התחייבות לרישום משכנתה לטובת הבנק. כמו כן, נרשם משכון על זכויותיהם האובליגטוריות של המשיבים 2 ו-3. משלא עמד המשיב 2 בתשלומי החזר ההלוואה, פתח הבנק בהליכי הוצאה לפועל נגד המשיבים 3-2. המבקשת צורפה להליכים אלה כצד ג'. במסגרת הליכי ההוצאה לפועל, הגיש הבנק בקשה למימוש משכון ולמינוי כונס נכסים על דירתה של המבקשת. בעקבות זאת, הגישה המבקשת לבית המשפט המחוזי תובענה על דרך המרצת פתיחה, בגדרה ביקשה כי בית המשפט יצהיר על בטלותו של "הסכם המכר" (כך במקור), הערות האזהרה והשעבוד הרובץ על הנכס שבבעלותה. כן הגישה המבקשת בקשה לעיכוב הליכי ההוצאה לפועל שנקט הבנק, עד להכרעה בתובענה שהגישה. הבנק הגיש תגובתו לבקשה וכיומיים לאחר מכן, בטרם השיבה המבקשת לתשובת הבנק, נתן בית המשפט המחוזי החלטתו. בית המשפט דחה את הבקשה לנוכח סיכוייה הקלושים של תובענת המבקשת. על החלטה זו הוגשה בקשת רשות הערעור שבפניי.

 

3.        המבקשת טוענת כי החלטתו של בית משפט קמא פגעה בזכויותיה הדיוניות, הואיל ובית משפט קמא נתן החלטתו בטרם חלף המועד הקבוע בתקנה 241(ג1) לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד-1984 (להלן - תקנות סדר הדין האזרחי) להגשת תשובה מטעמה לתשובת הבנק. לגופם של דברים, טוענת המבקשת כי שגה בית המשפט משלא שעה לטענתה בדבר הנזק הבלתי הפיך שייגרם לה אם תפונה מדירתה. כמו כן, סבורה המבקשת כי טעה בית משפט קמא משדחה ללא נימוק את טענותיה לעניין זכותו של הבנק לנקוט הליכי הוצאה לפועל נגדה, ולעניין תוקפן של ההסכמות השונות בין הצדדים. הבנק מצידו סבור כי לא נפל כל פגם בהחלטת בית משפט קמא - לא במישור הדיוני, ולא לגופם של דברים. הוא מוסיף וטוען כי המבקשת, אשר נטלה חלק במעשי מרמה חמורים שנעשו כלפיו, אינה זכאית לקבל סעד מן היושר ועל כן בדין דחה בית משפט קמא את בקשתה. כן טוען הבנק כי המבקשת נהגה בחוסר ניקיון כפיים, שכן הסתירה מבית משפט קמא ומבית משפט זה עובדות מהותיות. זאת, הואיל ולא ציינה בבקשתה לצו מניעה ובבקשת רשות הערעור כי חלק מההלוואה שנטל המשיב 2 הועבר לבנק אחר לשם כיסוי הלוואה שנטלה המבקשת עצמה (על הדירה רבצה משכנתה לטובת הבנק האחר).

 

4.        לאחר שעיינתי בבקשת רשות הערעור ובתגובה לה החלטתי לדון בבקשה כאילו ניתנה רשות והוגש ערעור לפי הרשות שניתנה. דין הערעור להתקבל אף מבלי לבחון את הדברים לגופם. בהתאם להוראת תקנה 365(א) לתקנות סדר הדין האזרחי, בקשה לסעד זמני תוגש והדיון בה יתנהל כאמור בסימן א' של פרק כ' לתקנות סדר הדין האזרחי. מכאן שעל הדיון בבקשה לסעד זמני חלה גם תקנה 241(ג1) לתקנות סדר הדין האזרחי. תקנה 241(ג1) מקנה למגיש בקשה בכתב זכות להשיב על תשובת המשיב לבקשה תוך עשרה ימים מיום שהתשובה הומצאה לו (או תוך מועד אחר שנקבע). כך איפוא, החלטתו של בית משפט קמא, שניתנה כיומיים לאחר הגשת תשובת הבנק, בלא שתשובת המבקשת הונחה בפניו, שללה ממנה את זכותה הדיונית האמורה. משכך, אין מנוס אלא לקבל את ערעורה ולהשיב את התיק לעיונו של בית המשפט המחוזי (ראו, רע"א 8978/04 עצמון נ' בנק הפועלים בע"מ (לא פורסם); רע"א 2020/04 בן עמי נ' בנק הפועלים בע"מ (לא פורסם)). יוער כי לגופם של דברים נראה שיש מקום לתת את הדעת, במסגרת הדיון בבית המשפט המחוזי, על טענותיהם של בעלי הדין בדבר זכותו של הבנק לנקוט בהליכי ההוצאה לפועל. כל זאת, על רקע פסיקותיו של בית משפט זה ברע"א 8792/00 שטיינמץ נ' בנק "משכן – בנק הפועלים למשכנתאות, פ"ד נו(5) 593; רע"א 2550/01 בירס נ' משכן בנק הפועלים למשכנתאות, (לא פורסם) ורע"א 11913/04 שפרניק נ' טפחות בנק למשכנתאות בישראל בע"מ (טרם פורסם). חייב אני להבהיר עם זאת, כי ההפנייה לפסיקה אינה באה לרמוז כי יש ממש בטענותיה של המבקשת לגופם של דברים, שהרי הנסיבות, גם לשיטתה, אינן מצביעות על עסקה רגילה של מכר דירה.

 

5.        הערעור מתקבל, כאמור. צו העיכוב הזמני שניתן בבית משפט זה יעמוד בתוקפו עד להחלטה אחרת בבית המשפט המחוזי. בנסיבות העניין, אין צו להוצאות.

 

           ניתן היום כ"ה בחשון תשס"ו (27.11.05).

 

                                                                                      ש ו פ ט

 

 

 

_________________________

העותק כפוף לשינויי עריכה וניסוח.   05076810_S09.doc

מרכז מידע, טל' 02-6593666 ; אתר אינטרנט,  www.court.gov.il

חכ/

 
 
 
Hit Counter