מגילת עצמאות

נציבות תלונות

 


 

לכבוד  

פרופ' א' ברק,  

נשיא בימ"ש עליון

 

הנשיא לינדנסטראוס

לשכת הנשיא

 

השופט ג'ובראן

שופט בימ"ש מחוזי

 

16.08.03

לשכת הנשיא

 בפקס' 6759703 - 02

 

בבימ"ש מחוזי

בפקס' 86988817 - 04

 

 ע"י לשכת הנשיא

לתיקי ביהמ"ש, בר"ע 1654/97

בר"ע 322/03

 

 

הנדון: התנהגות שאינה הולמת עו"ד בבימ"ש,

הנילון: עו"ד נסאר צדיק, מרח' הנביאים 2' חיפה.

הסעד: דרישה להתראות בנילון, המשבש משפט ללא חשש.

נכבדים,

ביום 4.4.03 שיגרתי אלכם תלונה על מעשה שאינו הולם של עו"ד (הינלון) בבימ"ש, ראו כי חלפו ימים רבים מאז ועד היום (כתבת שורות אלה), טרם זכיתי לקבל תשובה על תלונתי זו.

רצ"ב עותק מכתב (מיום 4.4.03 של) הח"מ לנכבדים לעיל. סומן א'.

מנגד, זכיתי לקרוא פסה"ד (על"ע 3954/03) נגד עו"ד שמחה ניר, פס"ד הקובע, מאחר ופוגע באמינות המערכת ו\או לא נהג באופן מכובד כעו"ד הטעון בבימ"ש, זאת בדעתו האישית על אופן ההוצל"פ, זה עו"ד ניר שילם בהשהיתו לשנים מזכות הטיעון לטובת אחרים, בבימ"ש.

"צר לי שאני פונה לאדוני בצורה כזאת, בדרך של אזהרה, ולא בדרך של בקשה פורמאלית. אתם הנהגתם בלשכת ההוצל"פ נורמה לפיה בקשות של הזוכים נענות לאלתר, ובאופן אוטומטי (האם אדוני בדק אם, למשל, מה שמתיימר להיות 'פסק דין' בתיק הוצל"פ זה אכן ניתן בסמכות?), ואילו בקשות של החייבים מושלכות לסל (האם אדוני מעוניין בדוגמאות קונקרטיות?)".

לדעתי, מעשה (מכתב) של עו"ד שמחה ניר, בטלים בשישים (אף שלכאורה מביש את מערכת בימ"ש, גם בהיותו נכון) ליד מעשה הפרת חובתו של עוה"ד, זה כנילון בביהמ"ש, כטוען בשם אחרים, טעון בשקר בידיעה ברורה שהוא מקור השקר ולא מרשו, ראה לעניין על"ע .4/84

ראו, ואין פלא לדעתי, ללא ספק מכתבי (הראשון) הושלך לפח לשכותכם, ו\או כלל לא הוצג לכם כברי סמכות ניהולית במערכת המשפט הישראלי (השני הנשיאים) מה גם לכולכם עמדה זכות להפנות את תלונתי לאחראי בלשכת עו"ד, בדומה למעשה של ראש הוצל"פ, שם בעניין של עורך הדין שמחה ניר. מעשה שלא נעשה, כי אין אני ידיד המערכת, כנילון, השונה מעו"ד שמחה ניר, זה שאינו חושש לכתוב ו\או להגיד את האמת, גם באתר שלו קימקא, בעניין.

יתרה מזאת אני אישית יצאתי נפגע מתלונתי, כך אז שני התיקים (בר"ע 1654/97 ו בר"ע 322/03) הוצאו מהשופט ג'ובראן בסמיך לאחר התלונה, אחד הוחזר, כידוע לכולכם, בשני התקבלה החלטת שופט אחר, שסבר "תם העולם" בהחלטתו, לביטול החלטתו הוגש ערעור.

כזכור אחת העילות בערעור בביהמ"ש המחוזי בחיפה היתה דחיית טענת הח"מ שאין לנילון זכות עמידה בבימ"ש שלום, כל זאת לאור שתי עובדות. תם מועד הגשת כתב הגנתו ובימ"ש נדרש לקבל פס"ד, בהעדר הגנתו. כידוע לכולכם, שתים אלה חוסמות אפשרות של ביהמ"ש להקנות סעד למפר (כאן הנילון) את הוראות חיקוק בעניין מועדים. מאחד תום המועד, מנגד הודעה (מהח"מ) באוזני בימ"ש על תום המועד ודרשה פס"ד לטובתו בהעדר הגנה. כך נקבע לפחות אז ביהמ"ש העליון בפסיקה עתיקת הימים, ב ע"א 519/82 פקיד שומה נ' י' נחושתן.

ראו, הנילון זה עו"ד במקצועו לא חושש מאיש כמותכם, בעלי כוח השיפוט ו\או זה עוה"ד ממשיך לשקר בבימ"ש (גם עליון), זה הנפיק בקשה לביטול החלטה, שאותה לא שלח לח"מ, בטענה שההחלטה התקבלה בהעדר תגובתו, לאחר זמן נדרש והשיב הח"מ לגיב לבקשה זו, שאין לו. תגובה נכתבה מכרות אישית לאופן עבודת הנילון, נילון שלא חושש לשקר בבימ"ש.

לאחר קבלת החלטה חדשה המחזירה לכנה ו\או קנה החלטה לפטור, פונה זה הנילון להח"מ בדרישה לקבל את כתבי בי דין של אותו הליך בעליון. יש לציין, הנילון טען (טלפונית) שהוא אישתי לא קיבל גם את ההחלטה נושא הערעור בעליון, הינו זו החלטת בימ"ש מחוזי בחיפה, החלטה "שלא נשלטת" בידי הח"מ, אלה זו בידי מזכירות בימ"ש לערעור במחוזי חיפה.

רצ"ב עותק מכתב הנילון לח"מ. סומן ב'.

ראו, ללא ספק, אין מעשה הקשרים של הנילון החלו בעניין בר נוי & בר נוי, לפני כ 13 שנה, אז דרש כבוד השופט חיים פיזם הודעה על העברת זכות הטיעון בתיק מזונות מעו"ד אחרת, שהגישה את כתב התביעה, עוה"ד פמלה בטר, זו זוגתו לחיים של הנילון. בקשתו של השופט עד היום לא בוצע, וכי למה, בקשתו היתה על דרך אמון בעו"ד, ללא כתבתה כהחלטה ממש.

כידוע לכולכם ולאור היותכם שופטים, שקר הינה מחלה התבועה בדם השקרן, אינה ניתנת זו לריפוי, שקרן כנילון מסבך שופטים רבים, כך נתבעו כמה שופטים בבימ"ש מחוזי, שם בין היתר שהקנו הטבות לאותו נילון, שם השופט בימ"ש מחוזי נדרש כעת להגן על חברו השופט מבימ"ש השלום, כך הפך גם השופט של ביהמ"ש מחוזי חוליה נוספת בהפרת חובת השיפוט, חובה הקבוע בסעיף 6 לחוק יסוד שפיטה, בהצהרת האמונים לשפוט כדין ולא להכיר פנים.

שקר שצץ גם בתשובתו הנילון בשני תיקי בימ"ש מחוזי לעיל, בהם לא תם הסיפור, כל כולה סיפור זה העתיק מקומו פעם נוספת, מהמחוזי בחיפה לבימ"ש העליון בירושלים. כדי למנוע המשך שקרים של הנילון, מבקש אני ולא משנה את דעתי הראשונה, שכאן בהמשך בשלמות.

סוף דבר,

לח"מ ניראה תמוה כיצד בימ"ש מקנה לעוה"ד המופיע תדיר בבימ"ש לעמוד ולהטעות את בימ"ש, בהתכת עובדות שלא לעניין ההליך ו\או בשקרים ניראים, בידיעה ברורה כי במשעה זה יכול הוא לזכות בהליך שיפוטי שלא בדין, הכול כדי לזכותו בהליך, כמייצג ו\או כנתבע.

הח"מ מזה שנים השמיע אזהרתו, כי היסחפות של שופט לשקרים של הנילון תגרום לא נזק בשמו הטוב ו\או בנפשו ו\או בממונו, נזק זה גדל ומצטבר אם הזמן כיוצא ממעשה של שופט אחד הסבור כי מעשה חברו היה נכון ו\או דעה שונה תכפיש את חברו במערכת.

דע כזו לשיבוש משפט נראתה גם בדעת גדולים מח"מ, בוועדה של לשכת עורכי הדין בעניין המשפט הפלילי, שם כבוד השופט אפרתי הצהיר שיש מעשה שיבוש משפט, בציטוט פסקי דין שעוד לא נכתבו, דעה זו לא קמה מאיש מקרי ו\או במקום שולי, זה בעניין המשפט הפלילי.

(רצ"ב) ראה עותק עמוד המאמר מגלובס (3.4.03), ראו בסופו. סומן ד'.

כבוד המכותבים מעלה מתבקשים לתת דעתם על העובדה כי הנילון משקר ו\או מטעה את בימ"ש בהליכים שתלויים בפני כבוד השופט ג'ובראן, (בר"ע 1654/97 ו\או בר"ע 322/03).

הנכבדים מעלה מתבקשים להתרות בנילון להבהיר לו מעמדו, מעמד the court officer of, במעמד זה חובתו לטעון אמת בביהמ"ש, לעזור לבימ"ש לשפוט צדק מהדין, אסור שמעמדו של הנילון ביהמ"ש ובפרט בהיותו עו"ד חבר בלשכה תשמש לו "בימת קוסם" השולף שפנים מכובעו ו\או תקנה לא זכות לעמוד ולשקר בבימ"ש ו\או להטעות בימ"ש ו\או לפגועה בשם טוב של הצד שכנגד, במקרה זה הינו הח"מ המכיר את נוהל עבודתו הקבוע של הנילון ככזו.

הבקשה בתלונה הינה עוד הליך תרבותי ועדין, שבו נדרשים נכבדים של המערכת השיפוטית הישראלית לתקן מעשה אסור שעושה דרך קבע עו"ד, זה חבר לשכת עוה"ד בישראל העומד וטוען שקר בבימ"ש, ללא חשש, בשקרים המחלחלים לפסקי דין ו\או החלטות אותם חייבים גם שופטים לכבד ו\או לגבות, בהיותם פרי עבודת חברים (קולגות) עבורם במערכת המשפט.

בכבוד רב

שאולי בר-נוי

רח' חפצי בה 44 ק' חיים.

 

עותק לתיק התלונה על השופט א' רקם מבימ"ש שלום חיפה,

 

עוה"ד סיגל                                                                                                                              לשכת המנהל

עוזרת משפטית                                                                                                                    בהנהלת ביהמ"ש

למנהל בימ"ש                                                                                                               בפקס' 6513191 - 02

 

לידיעת, עו"ד נסאר צדיק                                                                                               בפקס' 8629947 04

 

מכתב תלונה ראשון על הנילון, זה עוה"ד נסאר צדיק מרח' בנביאים 2 חיפה

 

לכבוד

פרופ' א' ברק,

נשיא בימ"ש עליון

 

הנשיא לינדנסטראוס

לשכת הנשיא

 

השופט ג'ובראן

שופט בימ"ש מחוזי  

 

4.4.03

לשכת הנשיא

בפקס' 6759703 - 02

 

בבימ"ש מחוזי

בפקס' 8351547 - 04

 

ע"י לשכת הנשיא

לתיקי ביהמ"ש, בר"ע 1654/97

בר"ע 322/03

 

הנדון: התנהגות שאינה הולמת עו"ד בבימ"ש,

הנילון: עו"ד נסאר צדיק, מרח' הנביאים 2' חיפה.

הסעד: דרישה להתראות בנילון, המשבש משפט ללא חשש.

עובדות היסטוריות,

ביום 3.4.03 נתקיים דיון, זה נקבע לדיון בהליך (בר"ע 1654/79), לדיון הופיעה זה המיציג הקבועה של גרושתי יותר מעשור שנים, זה נילון ששמו לעלה, בהודעתי זו.

אין צורך להזכיר את מחזור בקשת הנילון לביהמ"ש המחוזי, כדי שזה יבטל צו מנעה (בש"א 28150/97) שהונפק בבימ"ש מחוזי חיפה, כבוד השופט ג'ובראן ביום 29.10.97, כבוד השופט ג'ובראן יודעה אישית על קיימם יתרת הניכבדם יעיינו במידע שבמאגר מחשוב ביהמ"ש.

תלונה הוגשה נגד סגן לנשיא שלום שהקנה זכות לעו"ד במקצוע (לא בהכרח מקצועי) לעמוד ולהטעות בימ"ש ו\או כקוסם לשולף שפן מקובעו בבימ"ש (שאינו תיאטרון), כמנהגו הקבע, שליפה שרוב עובדת על שופטים, זאת לאור הקידומת לשמו, כעו"ד מנגד אני "פועל הבניין".

להזכיר ולידעה את שאינם יודעים, הגורל זומן בעת ובעונה אחת את כבוד השופט ג'ובראן לדון בבימ"ש בשני הליכים מקבלים בם הנילון חלק מהם, באחד טוען בשם גרושתי (בר"ע 1654/97) ובשני טוען לעצמו, משיב לבקשה לביטול החלטת ביניים (בר"ע 322/03).

ידוע לכול הנוגים בדבר כי נגד הסגן בקמא א' רקם הוגשה תלונה, בעילה של מתן זכות של "מעשה קוסמות" לנתבע אצלו, זה הנילון כאן, עוה"ד נסאר, שם קנה השופט טענות הנילון עד תום, ללא צורך בברור, כמפורט בתלונה על השופט בשלום ובבקשת רשות ערעור.

כבוד השופט ג'ובראן קבע בהחלטת ביניים כי בר"ע 322/03, יתנהל מכוחה של תקנה 410 לתסד"א והגביל את הנילון להשיב לבקשה תוך 15 יום.

רצ"ב עותק החלטת השופט ג'ובראן (24.3.03), סומן א'.

מעשה להטעיית משפט ושיבוש,

בעת הדיון (3.4.03) שנקבע לדיון בתיק בר"ע 1654/97, למדנו, בימ"ש, נוכחים זרים והח"מ על דעת הנילון כנגד מתן ההחלטה הביניים מתקנה 410 לתסד"א בתיק בר"ע 322/03, "אם אני קיבלתי החלטה מביהמ"ש שבה היתה בקשת רשות ערעור על החלטתו של כב' שופט רקם, ומגיש בקשת רשות ערעור שהיא חסרת סיכוי, ביהמ"ש לא יודע על עשרות בקשות בתיקים של בר נוי וזה מגיע לידי טירוף. הגשתי תשובה לבקשה זו.".

רצ"ב עותק פרוטוקול בדין בבר"ע 1654/97 (3.4.03). סומן ב'.

בהמשך, לאחר טענה דלה לעניין בבקשתו בתיק שנקבע לדיון אצל כבוד השופט ג'ובארן, זה הנילון חוזר לעניין הנכבד רקם מהשלום, שאמור לנהל את התביעה נגד הנילון, "המבקש טוען שיש לי קשרים על כל השופטים שנתנו החלטות ועכשיו טוען לגבי כבוד השופט רקם שאני מכיר אותו משכבר הימים". להזכיר לנכבד רקם אין זיקה לתיק 1654/97 ולהוצל"פ.

מאחר וטען הנילון לפרוטוקול כי הגיש תשובתו בתיק בר"ע ,322/03 תשובה זו נדרשה ממנו לצורך עיין בזו וללמוד עוד פרק במעשה הנילון, פרק של שיבוש והטעיית משפט.

"בפרק זה" עשה הנילון עוד מעשה של שיבוש והטעיית המשפט, כך שלא לעניין ההליך, זה כותב בסעיף 8 חלק שני "במאמר מוסגר יצוין כי הח"מ אינו פונה אל המבקש ... , והפעם האחרונה שהיה ביניהם קשר היה בשבת שלפני האחרונה באשר המבקש (הח"מ) הטריד את המשיב בשיחה לטלפון הסלולרי שלו". ו\או במקטע שני בסעיף 9 "המבקש מאשר ... , אך הוא הגיש תביעה או תלונה נגד השופט סוקול ונגד השופט וגנר ובעמם מגיע לאט לאט למצב שלא יימצא שופט לדון בענינו".

רצ"ב עותק תשובת הנילון ב - בר"ע 322/03. סומן ג'.

אציין, במאמר מאיר עניים, השיחה אותה מזכיר הנילון נועדה לדעת את מהות דרשתו אצל כבוד השופט ג'ובראן, שם בבקשתו בתיק בר"ע 1654/97 אותה עוד היום קיבל הח"מ, תוכנה התברר לח"מ רק לאחר שכבוד השופט ג'ובראן הצהיר על תוכנו בעת הדיון ביום 3.4.03.

שלושת הציטוטים מטענות הנילון המוזכרים מעלה אין בם טענות לעניין ההליכים, בכוחם אולי לשמש ניסיון לסחוף את כבוד השופט ג'ובראן למעגל לתוכו נשאבו שופטים אחרים, זה של בימ"ש שלום וגנר, שניהל שיחה אישית אם הנילון, ללא נוכחות הח"מ בעניין תיק שניהל, מעשה שנועדה לח"מ מהצהרת הנילון בדיון אצל הנכבד סוקול, שסירב לתעדה בפרוטוקול.

דעו, מעשה מעלה הוא עילה אחת בתביעה שאמורה להתנהל אצל הסגן הנכבד רקם, בקמא, אין זו נכללת ו\או מעמדה מוקדם כסעד ו\או אין עניין בערעור, תחולתה להתייפיף (להוסיף הדר) במסכה לא לו ולהטות משפט על גב השופט, כפי הנכבדים וגנר ו\או סוקול, הם קולגות לשופטים בעבודתם, בפועל העובדה מנוצלת ע"י הנילון, באופן תדיר וקבוע.

ראו, הנילון נתן בתשובתו דע למהות הערעור בטענות דלות, האחת נאחזת בטענת שכתובה בספרות ללא צרוף עמוד לעניין, אלה בהפנית השופט לזה, כאילו זה עובד אצלו, כך ניראה שחובת שופט להחזיק על המדף ספרות כללית, כספרי השופטים זוסמן ז"ל ו\או א' גורן.

בשנייה טענות "אוויר" לו לנילון, כך כותב הוא כי הבדל בין אגרה להפקדה, ללא הפניה כלל לספרות ו\או לפסיקה ההלכתית. זאת כדי להטות משפט לצידו ולהכשיל את השופט בימ"ש, דעת הנילון מבטל בשישים את הוראת החיקוק בתקנה 13 (ח) בתקנות האגרה בבימ"ש.

"(ח) ניתן פטור מתשלום, יחול הפטור גם על כל תשלום נוסף שאותו בעל דין חייב לשלם בקשר עם אותו הליך באותה ערכאה."

סוף דבר,

לח"מ ניראה תמוה כיצד בימ"ש מקנה לעוה"ד המופיע תדיר בבימ"ש לעמוד ולהטעות את בימ"ש, בהתכת עובדות שלא לעניין ההליך ו\או בשקרים ניראים, בידיעה ברורה כי במשעה זה יכול הוא לזכות בהליך שיפוטי שלא בדין, הכול כדי לזכותו בהליך, כמייצג ו\או כנתבע.

הח"מ מזה שנים השמיע אזהרתו, כי היסחפות של שופט לשקרים של הנילון תגרום לא נזק בשמו הטוב ו\או בנפשו ו\או בממונו, נזק זה גדל ומצטבר אם הזמן כיוצא ממעשה של שופט אחד הסבור כי מעשה חברו היה נכון ו\או דעה שונה תכפיש את חברו במערכת.

דע כזו לשיבוש משפט נראתה גם בדעת גדולים מח"מ, בוועדה של לשכת עורכי הדין בעניין המשפט הפלילי, שם כבוד השופט אפרתי הצהיר שיש מעשה שיבוש משפט, בציטוט פסקי דין שעוד לא נכתבו, דעה זו לא קמה מאיש מקרי ו\או במקום שולי, זה בעניין המשפט הפלילי.

רצ"ב עותק עמוד המאמר מגלובס (3.4.03), ראו בסופו. סומן ד'.

כבוד המכותבים מעלה מתבקשים לתת דעתם על העובדה כי הנילון משקר ו\או מטעה את בימ"ש בהליכים שתלויים בפני כבוד השופט ג'ובראן, (בר"ע 1654/97 ו\או בר"ע 322/03).

הנכבדים מעלה מתבקשים להתרות בנילון להבהיר לו מעמדו, מעמד the court officer of, במעמד זה חובתו לטעון אמת בביהמ"ש, לעזור לבימ"ש לשפוט צדק מהדין, אסור שמעמדו של הנילון ביהמ"ש ובפרט בהיותו עו"ד חבר בלשכה תשמש לו "בימת קוסם" השולף שפנים מכובעו ו\או תקנה לא זכות לעמוד ולשקר בבימ"ש ו\או להטעות בימ"ש ו\או לפגועה בשם טוב של הצד שכנגד, במקרה זה הינו הח"מ המכיר את נוהל עבודתו הקבוע של הנילון ככזו.

הבקשה בתלונה הינה עוד הליך תרבותי ועדין, שבו נדרשים נכבדים של המערכת השיפוטית הישראלית לתקן מעשה אסור שעושה דרך קבע עו"ד, זה חבר לשכת עוה"ד בישראל העומד וטוען שקר בבימ"ש, ללא חשש, בשקרים המחלחלים לפסקי דין ו\או החלטות אותם חייבים גם שופטים לכבד ו\או לגבות, בהיותם פרי עבודת חברים (קולגות) עבורם במערכת המשפט.

בכבוד רב

שאולי בר-נוי

רח' חפצי בה 44 ק' חיים.

 

עותק לתיק התלונה על השופט א' רקם מבימ"ש שלום חיפה,

עוה"ד סיגל                                                                                                                             לשכת המנהל

עוזרת משפטית                                                                                                                   בהנהלת ביהמ"ש

למנהל בימ"ש                                                                                                              בפקס' 6513191 - 02

 

לידיעת, עו"ד נסאר צדיק                                                                                              בפקס' 8629947 - 04

 

Hit Counter