פרוטוקולים/ועדת חוקה/7264
ירושלים, ט"ו בחשון, תשס"ד
10
בנובמבר, 2003
הכנסת
השש-עשרה
נוסח לא מתוקן
מושב שני
פרוטוקול מס' 82
מישיבת ועדת החוקה חוק ומשפט
יום
שני, ח' בחשוון התשס"ד (3 בנובמבר 2003), שעה 09:30
סדר היום:
הצעת חוק ההוצאה לפועל (תיקון מס' 42) (תיקון), התשס"ד-2003.
נכחו:
חברי הוועדה:
מיכאל איתן - היו"ר
רשף חן
אופיר פינס-פז
מוזמנים:
עו"ד דלית זמיר - משרד המשפטים
עו"ד רמי רובין - הנהלת
בתי-המשפט, היועמ"ש
יועצת משפטית:
סיגל
קוגוט
(עו"ד תמי סלע - עוזרת)
מנהלת הוועדה:
דורית ואג
קצרנית:
אסתר מימון
הצעת חוק ההוצאה לפועל (תיקון מס' 24) (תיקון), התשס"ד-2003
היו"ר מיכאל איתן:
בוקר טוב לכולם. אני פותח את ישיבת ועדת החוקה, חוק ומשפט
בהצעת חוק ההוצאה לפועל (תיקון מס' 24) (תיקון), התשס"ד-2003.
תיקון
סעיף 2
"1. בחוק ההוצאה לפועל (תיקון מס' 24), התשס"ג-2002,
בסעיף 2, במקום 'בתום שנה מיום פרסומו' יבוא 'ביום כ' בטבת התשס"ה (1
בינואר 2005)'".
אני מבקש דברי הסבר.
רמי
רובין:
חוק ההוצאה לפועל (תיקון מס' 24) עבר לפני שנה. זה תיקון
שקובע שניתן יהיה להגיש, ישירות ללשכת ההוצאה לפועל, תביעות מסוגים
מוסכמים לצורך ביצוען. מדובר בתביעות סטנדרטיות, שבהן בדרך כלל הנתבע
לא מבקש להתגונן. ולכן הוחלט, וזה התקבל על דעת הכנסת, על הגשת תביעות
ישירות ללשכת ההוצאה לפועל.
מדובר בכמות גדולה מאוד של תביעות, שאם הן יוגשו ללשכת
ההוצאה לפועל באופן ידני, העומס על לשכות ההוצאה לפועל יהיה גדול מאוד.
אנחנו רוצים להיערך לכך שניתן יהיה להגיש אותן באופן ממוכן
ללשכות ההוצאה לפועל. דהיינו, שעורך-הדין במשרדו יסרוק את המסמכים
הרלוונטיים, ויגיש את זה ישירות למחשב ההוצאה לפועל.
לצורך כך אנחנו צריכים דחייה של שנה נוספת. אני אומר את זה
כבר עכשיו, ובזהירות, אבל אני לא רוצה, חלילה, שאחר כך יהיו הפתעות
וייתכן שנצטרך דחייה נוספת. לא רציתי לבקש כבר עכשיו, כי אני לא רוצה
שתהיה דחייה נוספת. כרגע אנחנו מבקשים שנה, בתקווה שבתוך שנה ניערך,
והדבר הזה ייושם.
התברר שיש גם בעיות נוספות שלא קשורות בנו, ביישום החוק
נכון לרגע זה. למשל, על-פי חוק ההוצאה לפועל, שכר טרחת עורכי-הדין
בתיקי הוצאה לפועל צמוד לתעריף המינימלי של לשכת עורכי-הדין- - -
היו"ר מיכאל איתן:
אני מאריך לך עכשיו לחצי שנה בלבד, לא לשנה. אני מבקש
שתכינו תוכנית עבודה, לפי לוחות זמנים, איך אתם מתארגנים. הרי ממילא
אתה אומר שצריך לעשות את העבודה פעמיים, ואתה מבקש להאריך בשנה, ואחר
כך להאריך בעוד חצי שנה או לכמה שתצטרך, שנה, שנתיים או יותר.
מאחר שממילא אני צריך לשבת פעמיים, יש לי רעיון אחר, וזה
יהיה גם יותר יעיל. אני יודע שלא תספיקו בתוך חצי שנה, אבל אני מאריך
בחצי שנה בלבד, על מנת שבעוד חצי שנה, תבוא אלי עם תאריך סופי. כלומר,
נעשה גם ישיבה שהיא לא ישיבת חקיקה. אני מאריך את החוק לחצי שנה כרגע,
ובעוד שלושה חודשים תבוא ותיתן דיווח איך אתם נערכים, מה לוחות-הזמנים
ואיך אתם מסיימים את העניין בתוך שנה. בעוד חצי שנה תגיד לי כמה זמן
ייקח, ותעמוד בתאריך שתיתן לי.
רמי
רובין:
אני מקבל את מה שאתה אומר, אני רק רוצה להסביר מדוע יש לי
בעיה עכשיו לתת תשובה סופית. אנחנו כרגע נמצאים במשא-ומתן עם החברות
שנותנות את שירותי המחשוב למערכת בתי-המשפט, להקמת מערכת המחשוב.
תוכנית העבודה והמשא-ומתן לא נסגרו סופית, ולכן אמרתי מה שאמרתי.
לדעתי, בתוך שלושה חודשים או ארבעה חודשים תוכנית העבודה להסכם עם
החברות האלה תיסגר, כך שנוכל לבוא עם משהו יותר מדויק.
היו"ר מיכאל איתן:
ההצעה היא במקום להאריך לשנה, להאריך לחצי שנה.
רשף
חן:
אי-אפשר להשתמש במערכות הקיימות של בית-המשפט להגשה
ממוכנת להוצאה לפועל?
רמי
רובין:
לא.
היו"ר מיכאל איתן:
בעוד שלושה חודשים אנחנו מבקשים לקיים כאן פגישה על מנת
לקבל לוחות-זמנים.
רשף
חן:
למתי זה נדחה?
היו"ר מיכאל איתן:
בינתיים אנחנו מעכבים את התחולה בחצי שנה, מתוך ידיעה
שכנראה נצטרך לעכב שוב.
דלית זמיר:
אם אנחנו יודעים בוודאות שבתוך חצי שנה זה לא יהיה גמור,
זה אומר שבעוד חצי שנה נצטרך להתחיל את הליכי החקיקה מההתחלה.
רמי
רובין:
האם אפשר להאריך לחצי שנה עם אפשרות הארכה לשנה?
היו"ר מיכאל איתן:
ממילא אתם אומרים לי שבעוד שנה תבואו לבקש שוב.
רמי
רובין:
לא אמרתי את זה חד-משמעית.
היו"ר מיכאל איתן:
אנחנו יודעים שכך יהיה.
רשף
חן:
מיקי איתן, אם אתה בטוח שהם יבואו לבקש שוב, תן להם כבר
עד הסוף.
היו"ר מיכאל איתן:
הם אמרו לי את זה עכשיו.
רמי
רובין:
אני לא בטוח.
היו"ר מיכאל איתן:
עכשיו הוא לא בטוח.
סיגל קוגוט:
הוא אמר שהוא לא מוכן להתחייב שהוא לא יבוא אחרי שנה.
רמי
רובין:
הסברתי גם למה. אנחנו בעיצומו של משא-ומתן.
היו"ר מיכאל איתן:
שמעתי את המילה. אני קצת מבין במילה שהוא אומר, אני לא
יודע אם הוא מבין. כשהוא התחיל להסביר שהם רוצים להגיע למנגנון שכל
עורך-דין יסרוק את המסמכים, והמסמכים הסרוקים יגיעו, והכול יהיה
ממוחשב, את זה אי-אפשר לעשות בחצי שנה וגם לא בשנה. זו תוכנית
גרנדיוזית.
רשף
חן:
בבית-המשפט העליון זה כבר קיים?
דלית זמיר:
לא לגמרי.
רמי
רובין:
בבית-משפט קיים מנגנון שמאפשר הגשה מרחוק, אבל לא עם סריקה
מלאה, ולכן זה מנגנון שאנחנו רוצים לעזוב ולעבור למנגנון יותר מודרני.
רשף
חן:
איזו סריקה מלאה? סריקת ראיות?
רמי
רובין:
כן. למשל, כשאתה פותח את התיק, לפי תיקון 24 לחוק ההוצאה
לפועל, אתה צריך לצרף כתב תביעה.
רשף
חן:
בהוצאה לפועל אתה צריך פסק-דין.
רמי
רובין:
כל תיקון 24 מהותו שאתה יכול להגיש תביעות כמות שהן. זאת
אומרת, יש התביעה בסדר דין מקוצר, אתה מגיש את זה ישירות להוצאה לפועל.
ורק אם אדם רוצה להתנגד, הוא הולך לבית-משפט.
רשף
חן:
כתב תביעה, אני מדפיס, אני לא צריך לסרוק, אבל שטר או
ראיה שעליה אני נסמך, ראיה בכתב, אני מוכרח לסרוק. מה הבעיה הגדולה?
רמי
רובין:
זה טיפה יותר מסובך. אתה צריך לממשק את הסריקה עצמה עם
המערכת של עורכי-הדין במשרד ולממשק למערכת שלנו. אנחנו יודעים לעשות את
זה, ואנחנו ניערך לעשות את זה. ללשכת עורכי-הדין יש קושי יותר גדול.
רשף
חן:
האם אין פה, תפסת מרובה - לא תפסת? מה האסון הגדול שבמשך
הזמן הזה יגישו את התביעות ידנית להוצאה לפועל? ילכו כמו פעם, יגישו את
התביעה.
רמי
רובין:
התביעות האלה היום כבר מוגשות בצורה ממוכנת, לא ידנית,
לבתי-המשפט. בבתי-המשפט, כבר אולי שלוש שנים, התרגלו לטפל בזה בצורה
ממוכנת.
רשף
חן:
הבנתי, אתה אומר שתשלול ממני כעורך-דין את האופציה.
רמי
רובין:
גם ממך, כעורך-דין, וגם על בתי-המשפט אני מטיל עומס שכבר
לפני שלוש שנים ירד ממנו. הם עובדים עם זה כבר שלוש שנים.
היו"ר מיכאל איתן:
למה ללכת אחורה?
רשף
חן:
אם יש לי תביעה בסדר דין מקוצר, יש לי כרגע את האופציה
להגיש אותה ידנית להוצאה לפועל.
דלית זמיר:
לפי החוק החדש אין אופציה.
היו"ר מיכאל איתן:
רשף חן, אתה רוצה לנהל את הישיבה כי אני חייב ללכת? לא
אכפת לי שתנהל את הישיבה ותגמור אתם מה שאתה רוצה.
רשף
חן:
אני רוצה לשאול אותם כמה שאלות אם אפשר.
היו"ר מיכאל איתן:
אין לי שום בעיה בעניין הזה. אני רק לא רוצה להיות במצב
שאומרים לי "שנה", ואני יודע שזה ייקח יותר משנה, כבר מעכשיו. אתה רוצה
לאשר לשנה, תאשר לשנה.
רשף
חן:
אתה רצית לאשר לחצי שנה.
היו"ר מיכאל איתן:
אני רוצה לאשר לחצי שנה, כי אני רוצה לדרבן אותם שבעוד חצי
שנה הם יבואו, ואז הם ייתנו תאריך סופי, וגם יהיה עליהם לחץ.
דלית זמיר:
האם אפשר להאריך לשנה, ונקבע ישיבה לעוד שלושה חודשים
ללוח-זמנים?
היו"ר מיכאל איתן:
בסדר. נאריך לשנה, ובעוד שלושה חודשים תבואו לכאן ותתנו
לנו דיווח מה קורה. מתי אתה אומר שתוכנית העבודה תהיה מוכנה?
רמי
רובין:
עד סוף השנה כבר אמורים לחתום על חוזה עם שלוש החברות,
ואז, כמובן, יש גם תוכנית עבודה מוסכמת. זה יהיה בסוף דצמבר לכל
המאוחר, אם לא יהיו הפתעות.
רשף
חן:
אם אפשר יהיה להקדים, תקדים.
סיגל קוגוט:
זה תאריך מקסימום. אפשר לפני, כבר הכנסנו הוראה כזאת.
היו"ר מיכאל איתן:
מה כתוב בחוזה?
רמי
רובין:
בחוזה כתובה גם תוכנית העבודה. כרגע היא עוד לא סוכמה
סופית. זה כל הזמן זז, ולכן אין לי תאריך סופי.
היו"ר מיכאל איתן:
מי מכין לך את החוזים?
רמי
רובין:
הבעיה היא לא החוזה, הבעיה היא המשא-ומתן.
היו"ר מיכאל איתן:
מי מכין לך את החוזים?
רמי
רובין:
אני מכין את החוזים.
היו"ר מיכאל איתן:
מי הגורם המקצועי שמכין לך את החומר?
רמי
רובין:
מחלקת המחשוב שלנו עובדת מול אנשי המקצוע של החברות, והם
מכינים את לוח-הזמנים.
היו"ר מיכאל איתן:
הם לא יודעים מה הם מבקשים שיהיה כתוב בחוזה?
רמי
רובין:
זה עוד לא סוכם. הם יודעים מה הם רוצים.
היו"ר מיכאל איתן:
תגיד לי מה הם רוצים.
רמי
רובין:
הם רוצים בסוף שנת 2005, נכון לרגע זה. אבל אי-אפשר להיות
בטוח.
היו"ר מיכאל איתן:
למה אתה מבקש ל-1 בינואר 2005?
רמי
רובין:
כי זה לא סופי.
היו"ר מיכאל איתן:
תסלח לי, הם מבקשים סוף שנת 2005, לא ייתנו להם לפני זה.
אם הם מבקשים, ואתה הולך לחתום חוזה שהחברה צריכה בסוף שנת 2005 לספק
לך את השירות, מה אתה מבקש חקיקה רק ל-1 בינואר? אתה מתבייש?
רמי
רובין:
לא, זה לא עניין של בושה.
רשף
חן:
למה עד סוף שנת 2005?
היו"ר מיכאל איתן:
יש כאן שינוי טכנולוגי. הגורמים המקצועיים במשרד שלהם,
שמבקשים את השינוי הטכנולוגי, עומדים להתקשר עם חברות שיבצעו את
העבודה. מועד האספקה המתוכנן של החברות הוא סוף שנת 2005.
רשף
חן:
למה זה צריך לקחת שנתיים? זה סך הכול מערכת סריקה.
רמי
רובין:
מדובר פה בשדרוג כל מערכת המחשוב של בתי-המשפט, כמקשה אחת,
ולכן אתה עושה תוכנית עבודה.
רשף
חן:
אתה מכיר את הסיפור של הילד והמכנסיים? זה סיפור מאוד
חשוב. היה ילד בעיירה בפולין, הוא כבר גדל, והמכנסיים שלו היו קטנים
מדי. לקחו אותו לעיר הגדולה כדי לקנות מכנסיים, מדדו ומצאו לו מכנסיים.
המוכר אמר: החולצה כולה בלויה, נחליף גם חולצה. מדדו, מצאו חולצה. ז'קט
גם צריך, אז גם ז'קט, וז'קט בלי כיפה, אי-אפשר, והגרביים קרועות, אז גם
גרביים, והנעליים עם חורים, אז נעליים. כמה כל זה עולה? 100 רובל. 100
רובל אין לנו. הוא חזר עם המכנסיים שהיו לו בהתחלה.
רמי
רובין:
הסיפור יפה, אבל הוא לא רלוונטי.
רשף
חן:
הוא ספור רלוונטי. אתה בא ואומר לי: אני הולך לעשות פה
מערכת של כל בתי-המשפט, ובגלל זה את הכלי הזה, שלא תלוי בכלל במערכת
בית-משפט, של פנייה ישירה להוצאה לפועל, אפשר לעשות גם ידנית. אין בעיה
אמיתית. הלא החוק הזה לא תלוי במחשוב בכלל.
רמי
רובין:
אפשר ידנית, אבל זה לא טוב.
רשף
חן:
למה לא טוב?
רמי
רובין:
כי זו הליכה אחורה.
רשף
חן:
למה טוב לי, כעורך-דין, להגיש תביעה ממוכנת לבית-המשפט,
לקבל פסק-דין, ואז להגיש אותה ידנית, כשאני יכול ישר להגיש אותה ידנית?
הלא זה המצב. במצב הקיים אני מגיש את התביעה בסד"מ בבית-משפט, ממוכנת
ומהירה, בתוך 30-45 יום אני מקבל פסק-דין, ואז אני נמצא באותה נקודה
שבה הייתי לפני שהגשתי את התביעה. עלי ללכת להוצאה לפועל, ולהגיש את זה
ידני. מה עשיתי?
רמי
רובין:
למה שלשכת ההוצאה לפועל עכשיו תצטרך לטפל בכל התביעות
הממוכנות שהוגשו בצורה ידנית, כשדובר מראש שזה יוגש ממוכן?
רשף
חן:
אתה באמת חושב שעורך-הדין שקיבל פסק-דין בסדר דין מקוצר
ממוכן יגיד: אני מחכה עכשיו שנתיים עד שלשכת ההוצאה לפועל תתמכן? אני
מגיש את זה.
רמי
רובין:
בדיוק בשביל זה אנחנו צריכים דחייה בחוק.
רשף
חן:
לא. הוא מגיש את זה בכל מקרה.
רמי
רובין:
יש הבדל במה שהוא צריך להגיש.
רשף
חן:
תביעות בסדר דין מקוצר, 80% מהן עוברות בבית-המשפט בדרך
להוצאה לפועל, אלה מהן שאתה מקבל פסק-דין בהיעדר הגנה. זה לא בדרך
להוצאה לפועל, כשמישהו מגיש בקשת רשות להתגונן, ויש תיק.
הדברים האלה שעליהם אנחנו מדברים, תביעות ללא הגנה, פשוט
עוברות בבית-המשפט, מחכות שם ומגיעות להוצאה לפועל. אני מצטער, אבל אני
ממש לא מבין את כל ההיגיון פה. מה אנחנו עושים כאן? מה אכפת לכם שאנשים
יוכלו היום, כשיש לי הסכם ברור וחתום, שמישהו חייב לי 1,000 שקלים,
ללכת ישר להוצאה לפועל? למה אני צריך להגיש את זה בבית-משפט, לחכות
זמן, לקבל פסק-דין, ואז ללכת להוצאה לפועל ידנית?
היו"ר מיכאל איתן:
הפנייה הישירה להוצאה לפועל היא מסלול חדש. זה לא מסלול
המשך לפנייה הקודמת. יש שם במסלול הסתעפויות שלא קיימות. היום, כשאתה
מקבל פסק-דין מבית-המשפט, ההוצאה לפועל מתחילה ישר בטיפול. אבל, כאן,
כשאתה פונה להוצאה לפועל, יכול להיות שמחזירים אותך לבית-משפט.
רשף
חן:
הפתרון הוא לעשות הוראת שעה. היום, כשאני חוזר מההוצאה
לפועל לבית-משפט, יש דרך להעביר את זה במסלול ממוכן?
רמי
רובין:
לא.
רשף
חן:
זה מה שאתם צריכים.
רמי
רובין:
קודם כול שתהיה הטכנולוגיה לעשות זאת.
רשף
חן:
אותה טכנולוגיה של הגשת התביעה.
רמי
רובין:
מה שאמרת עכשיו, להעביר מלשכת ההוצאה לפועל ממוכן
לבתי-המשפט, זו לא בעיה משפטית, זו בעיה טכנית של בתי-המשפט. יום יגיע
וזה יהיה, זה ברור. השאלה אם זה יהיה מוקדם יותר או מאוחר יותר.
רשף
חן:
ברור לכולם שזה החלק הקטן בתיקים.
רמי
רובין:
אני לא יודע.
רשף
חן:
גם היום אם אני הולך להוצאה לפועל ידנית, ויש התנגדות,
אוטומטית זה עובר לבית-המשפט.
רמי
רובין:
עכשיו נוספים עוד מעל 100,000 תיקים כאלה.
רשף
חן:
ההנחה היא שבתוך 100,000 התיקים האלה - אתה תגיד את
הסטטיסטיקה, אני מנחש עכשיו - 70% פסקי-דין בהיעדר הגנה.
היו"ר מיכאל איתן:
80%.
רשף
חן:
השאלה, האם ב-80%, אני הולך לבית-משפט, מקבל את
פסקי-הדין, ואז ממשיך אתם להוצאה לפועל ידנית, כי זה המצב, או שאני
לוקח את אותם 100,000 תיקים, הולך אתם ישר להוצאה לפועל ידנית, ו-20%
מהם הולכים לבית-המשפט? אני לא מבין למה הדחייה.
דלית זמיר:
זה הליך אחר. כמות המסמכים היא שונה. זה לא שמגיעים להוצאה
לפועל עם פסק-דין. אתה מגיע להוצאה לפועל עם כתב-תביעה, עם כתב-התרעה,
עם ראיות בכתב, עם תשובה - כל הדברים האלה צריכים לבוא להוצאה לפועל,
וזה המון חומר.
רשף
חן:
80% מהם לא צריך לבדוק.
היו"ר מיכאל איתן:
הגשת התיק תהיה שונה.
דלית זמיר:
צריך בדיקה אם זה עומד בתנאים.
רשף
חן:
מי בודק שזה עומד בתנאים?
דלית זמיר:
ראש ההוצאה לפועל.
רשף
חן:
הרשם לא בודק אם זה עומד בתנאים.
סיגל קוגוט:
כתבנו בחוק שהוא יבדוק, משום שאתה מדלג על התביעה.
רשף
חן:
מה זה משנה מי יעשה את זה?
דלית זמיר:
העומס על לשכת ההוצאה לפועל יגדל.
רשף
חן:
תעבירו רשמים מבית-משפט שלום.
היו"ר מיכאל איתן:
רשף חן, אני מרשה לך להמשיך לנהל את הישיבה.
רשף
חן:
אני נמנע, אתה תצביע בעד. אני חושב שהצעת החוק הזאת לא
נכונה.
תמי
סלע:
חשוב לציין שני דברים. דבר ראשון, היקף התביעות הממוכנות
היום זה משהו כמו 50%, וזה לא כל התביעות שחשבנו להעביר להוצאה לפועל;
דבר שני, בזמנו זה לא היה תנאי ליישום החוק, לא על הקטע שהכול יהיה
ממוכן עמדה היעילות של החוק, היו עוד סיבות.
היו"ר מיכאל איתן:
אני מסכים. אני מקבל בברכה את עניין המיכון, ואני מבקש
שפרק הזמן יצומצם למינימום. יש חוק, והוא ממתין ליישום בגלל בעיות
טכנולוגיות. היום בעיות טכנולוגיות אפשר לפתור במהירות, לא צריך לחכות
יותר מדי זמן. אומרים "שנה", והייתי רוצה שזה יהיה מקסימום שנה. תודיע
למי שצריך להודיע שאנחנו מבקשים שזה ייעשה בתוך שנה, לא יותר משנה.
רשף
חן:
הדבר המצחיק הוא, שאלה אותם רשמים. הלוא רשמי בית-משפט
עושים תורנות בהוצאה לפועל.
היו"ר מיכאל איתן:
אתם צריכים, כחלק מתנאי המכרז, לקבוע אם אפשר לעשות את זה
בזמן יותר קצר. אני אתייעץ עם אנשי מקצוע, ואני אראה, אם אפשר לעשות
עבודה כזאת בפחות זמן לא נטפל בפתיחת מסלולים של תביעות ידניות. אם אני
אגיע למסקנה, ונבדוק בעוד שלושה חודשים, שאין אפשרות, אני אדחה שוב.
אופיר פינס-פז:
למתי קבעתם את תחילת החוק?
היו"ר מיכאל איתן:
עוד שלושה חודשים ניפגש, ותתנו תשובה.
רשף
חן:
האם אפשר לדחות רק בחצי שנה?
היו"ר מיכאל איתן:
ניסיתי.
רשף
חן:
כל כך לא הגיוני מה שעושים פה. אני לא מצליח להבין את
ההיגיון.
היו"ר מיכאל איתן:
אם הם יהיו מוכנים, כמו שאחרי חצי שנה אפשר להאריך, אפשר
גם לקצר משנה.
סיגל קוגוט:
זה גם כתוב בחוק. כתוב "שר המשפטים רשאי באישור ועדת
החוקה, חוק ומשפט לקבוע מועד מוקדם יותר לתחילתו של חוק זה".
אופיר פינס-פז:
מתי החוק הזה היה אמור להיכנס לתוקפו?
דלית זמיר:
ביום שישי, ה-7 בנובמבר.
אופיר פינס-פז:
אתם רוצים דחייה של שנה וחודשיים.
סיגל קוגוט:
יש הסתייגות של הסיעות הערביות להארכה. אלה שמייצגים את
המסכנים לא אוהבים את החוק הזה.
היו"ר מיכאל איתן:
הם לא מסכנים. מסכנים הם אלה שחייבים להם, והם לא יכולים
לקבל חזרה את הכסף.
רשף
חן:
לחוק הזה אין שום משמעות עניינית.
סיגל קוגוט:
הכנסנו בחוק דווקא שיפורים, גם לחייבים - חסכנו באגרות
ובכל מיני דברים כאלה, שהם דווקא לטובת החייבים - אבל זה דילוג על
בית-המשפט.
אופיר פינס-פז:
אני לא רואה שום סיבה לדחות לשנה. תן להם עד ה-1 ביולי.
רמי
רובין:
הסברתי, ואני אסביר שוב.
היו"ר מיכאל איתן:
תן להם שנה. יש הרבה עבודה טכנית לעשות. הם הולכים לעשות
מערכת יפהפייה. אם יהיה מה שהם מתכננים, זו תהיה מערכת נהדרת. נציג
הנהלת בתי-המשפט גם אמר שבעוד שנה הוא יבוא, והוא לא בטוח שהיא תהיה
מוכנה.
אופיר פינס-פז:
מה קורה בהוצאה לפועל, למה בכל פעם שיש חוק שקשור אליכם,
אתם תמיד מבקשים הארכות?
רמי
רובין:
אני מכחיש בתוקף.
אופיר פינס-פז:
למה אתה מכחיש בתוקף? אני מדבר מתוך הניסיון שלי. לפחות
בשלוש, ארבע, חמש הצעות החוק האחרונות ביקשתם הארכה.
רמי
רובין:
אני לא זוכר ארבע, חמש הצעות. יש דבר אחד שביקשנו לאחרונה,
בדיוק מאותה סיבה, וזה עניין התקנות של התשלום הדיפרנציאלי, כי זו אותה
מערכת מחשוב.
היו"ר מיכאל איתן:
אופיר פינס, אתה רוצה להעלות הסתייגות?
אופיר פינס-פז:
אני רוצה הסתייגות לדיבור.
היו"ר מיכאל איתן:
מי בעד ההסתייגות של עזמי בשארה, גאמל זחאלקה וואסל טאהא?
מי נגד?
הצבעה
בעד -
אין
נגד -
כולם
ההסתייגות לא נתקבלה ועוברת למליאה.
היו"ר מיכאל איתן:
מי בעד העברת הצעת החוק לקריאה שנייה ושלישית במליאה? מי
נגד? מי נמנע?
הצבעה
בעד -
2
נגד -
אין
נמנע -
1
אושר
להעביר את הצעת חוק ההוצאה לפועל (תיקון מס' 24) (תיקון), התשס"ד-2003
למליאה לקריאה שנייה ושלישית.
היו"ר מיכאל איתן:
הצעת החוק עוברת למליאה.
הישיבה ננעלה בשעה 10:05
|