|
בלשכת נציבות התלונות על השופטים,
27.05.04
בהלשכה הראשית בירושלים,
בפקס' 6595516 - 02
לכבוד השופטת בדימוס
טובה שטרסברג - כהן
הנילונה השופטת שרה דותן בבימ"ש המחוזי בתל אביב.
העילה: התנהגות שאינה הולמת שופט בימ"ש, יותר דיוק במעשה
פלילי.
כבוד השופטת (דימוס) מתבקשת לקבל תלונת המתלונן, על התנהגות
שאינה הולמת שופט, בפרט השופט המנהל תיק שבמקורו נועד לפתוח
שערי בימ"ש בתביעות נגד שופטים, רשמים ו\או מגינם מטעם
פרקליטות מחוז תל אביב.
למתלונן ידוע וברור שיכול להיות מצב בוא יש ו\או היו גם קשרים
שהם ו\או הכרות אישית ו\או מקצועיים בין הנציבה לנילונה, אך
סבור המתלונן שאין באלה כיד להיות מכשול לברור התלונה עד תום,
להגיעה למסקנה שצודק המתלונן בתלונתו ויש לנקות צד לריסון
הנלון.
לידיעה כללית,
1. בתחילת אחד הדיונים אצל השופטת זו ביקשה להכתיב את דברי
המלין, המלין התנגד למעשה זה, אף שידועה לו דעת המערכת (כלל של
הנצבה, בתפקידה זה ו\או כשופטת בימ"ש) בניהול פרוטוקול וסמכות
השופט "לשנות את המהות של תוכן הפרוטוקול".
2. נקבע שדעת הצדדים תוגש בכתב לבימ"ש, כך בסיכום ראשון מטעם
המלין, תשובת המשיבה (מדינת ישראל, פרקליטות המחוז) וזכות
תשובה לסיכום של המליון.
3. כך היה וכך בוצע, תוך המתנה לקבלת פסה"ד של השופטת שרה דותן
מהמחוזי ת"א.
4. פסה"ד נמסר (ניתן) לצדדים במעמד ביום ,23.05.04 כאשר בבימ"ש
הודיעה על דחית הערעור על החלטת רשמת (שיצר) מאותו בימ"ש
ואמירה כי בימ"ש "עשה טובה" למלין ולא חייבו בהוצאות לדוגמה
לטובת אוצר המדינה ו\או המשיבים השונים.
5. המלין הבהיר לשופטת כי מעשה הדחייה היה ברור ו"רשום על
הקיר" מהתנהגותה בדיון שקדם למועד מסירת אותו פס"ד.
6. לאחר עיין בפסה"ד נדרשה השופטת לתקן טעון קולמוס בפסה"ד, זו
סירבה לפתוחה פרוטוקול ו\או לאשר את תיקון פרוטוקול. זו אמרה
"אני ישנה טוב מאוד שיש מעל לראשי את בימ"ש עליון, תפנה בערער
לשם, שם אני ידי תהיה על העליונה.
7. לשופטת הבהר כי הפניה עליה היתה כדי לברר עם הטעות היא מתום
לב ו\או טעות, אך סירובה הינה הראיה כי שקרה היא בפסקתה בידיעה
ברורה ולא מתום לב.
פרוט המעשים,
8. השופטת כותבת בפסקתה (עמוד 2 מקטע 2) "אולם משהוחזר הדיון
בפני כב' ברשמת הסתבר כי למרות שהמסמך נושא כותרת "תצהיר" הוא
לא אושר כדין, ועל כן צדקה כב' הרשמת במסקנתה. ....". פס"ד
(23.5.04) ע"א 2483/03 בימ"ש מחוזי ת"א יפו.
9. עיין בהחלטה של אותה הרשמת (שיצר) מגלה כי מעולם לא קבע
ו\או סברה הרשמת שהתצהיר לא אושר עדין, יתרה מזאת, בהחלטה
כותבת הרשמת "הן בבקשות עצמן והן בתצהיר שאמת אותן". החלטה
(2.4.03) א' 1236/02 ועוד בימ"ש מחוזי ת"א יפו.
10. יתרה מזאת, בסיכום שהוגש (28.3.04) מטעם המלין נכתב במפורש
בשני מקומות כי לרשמת הוגש תצהיר (עמוד 1 פסקה 5) שאומת ע"י
עו"ד (מתנדב) ו\או שרשם בימ"ש עליון קבל את אותו התצהיר (עמוד
2 סעיף 6) כראיה שלא נסתרה. הרשם בהחלטה אחרונה (25.7.03) כותב
כי "צודק העותר בטענתו בדבר אימות התצהיר", החלטה זו היא היתה
בפני אותה שופטת כנספח ה' .4
11. לתלונה, כעקרון ולאור תוצאות בדיקת התלונות הקודמות, אצל
הנציבות, לא מצורף נספח בדד, כדי לאמת את טענות התלונה, היה
וזו תרצה, הנצבה ו\או מטעמה, לעיין בחומר, אשר הוזכר כאן, תפנה
הנציבות בזמן הנכון ומקום הנכון לקבל את אלה.
12. למלין דנן טרם אמר את מילתו האחרונה על בדיקת התלונות
הקודמות מטעמו, נגד הסגנית מבימ"ש השלום חיפה, כך גם יעשה בעת
דחיית תלונה זו על ידי הנציבות, זו תלונה על שקרים בידיעה
ברורה, עובדה זו נתבררה סופית זמן מה אחרי קבלת עותק פסה"ד
ודחית הדרישה לתיקון הטעות באותו פס"ד וכתבת דבר שלא היה
מעולם.
שאולי בר נוי
חפצי בה 44 ק' חיים
|
