בבית משפט
השלום בטבריה
. .
בעניין:
משה לוי,
ת.ז. מס' 063939953
בכתובת: מושב
רמות 12948
בטל:
046735841 התובע
ובעניין:
בנק דסקונט קרית שמונה
ע"י ב"כ עוה"ד
חסיו
בת.ד. 1775
טבריה 14100
בטל:
046724825 הנתבע מס' 1
ובעניין:
מדינת ישראל
ע"י פרקליטות
מחוז צפון
בנצרת
עילית הנתבעת מס' 2
כתב תביעה לפי פקודת ביזיון בית המשפט
סכום התביעה:
2,811.97 שח לחודש מאי 2004 בצירוף פיצויים עונשיים.
1.
כתב תביעה זה מוגש על סמך סע' 6 (1) לפקודת ביזיון בית
המשפט המקנה פטור מאגרה.
2.
כן
כתב תביעה זה פטור מתצהיר בשל כל עובדותיו מעוגנות בכתבי
בית המשפט.
ואלו
עובדות התביעה:
3.
זהו כתב תביעה כנגד מדינת ישראל וכנגד בנק דסקונט סניף
קרית שמונה אשר על ידי ב"כ עוה"ד חסין הפעיל צוים ופקודות
בלשכת ההוצאה לפועל בטבריה בתיק מס'
05-00965-04-7,
בניגוד לכללי המשפט ובניגוד להחלטה מחייבת של כב' ראש
הוצאה לפועל.
4.
הנתבע 1 הגיש כנגד התובע תביעה בסד"מ להשבת חוב כספי.
התובע, נכה עבודה בשיעור 32.5% ונכה כללי בשיעור 52%, סה"כ
75%
לצמיתות, מתקיים מגמלת נכות זעומה, התגונן אך בקשתו נדחתה
ונפסק כי עליו לשלם חובו. התובע הוזמן לחקירת יכולת בפני
ראש ההוצל"פ בצפת, נחקר ונקבע לו הסדר תשלומים המעכב כל
הליך אחר.
5.
החלטה זו התקבלה ביום 13/4/04 כאשר מייד ביום 29/4/04 החל
התובע לשלם כסדרו.
6.
למרות החלטה זו
הגיש הנתבע 1 ביום 10/5/04 שורת בקשות לצווים הכוללים
פקודת מאסר, צו עיקול מיטלטלין, צו עיקול על רכב התובע
(אופנוע מיושן) וצו כינוס נכסים.
7.
לבקשותיו אלו לא היה כל בסיס ואחיזה במציאות והן
מהוות בבחינת ביזיון בית המשפט כפי שייטען להלן.
8.
כאן המקום להדגיש: התובע עמד בהסדר התשלומים שנקבע.
המידע אודות כך עמד לנגד עיני הנתבע 1 (מחשב מקושר להוצל"פ
במשרדו) ואף קיים רישום אודות התשלומים במחשב ההוצאה לפועל
של הנתבעת 2.
9.
למרות עמידת התובע בהסדר - הוציא כב' הרשם ריאד קודסי
החלטות וצווים על פי בקשת הנתבע 1.
10.
משגילה התובע את ההליכים נגדו, עשה ניסיונות רבים להבהיר
את הטעות ואת חוסר הדיוק בעובדות כפי שנומקו על ידי כב'
הרשם קודסי. בקשותיו נדחו על הסף בנימוקים שגויים ובהסתמך
על עובדות אשר אינן מצויות כלל בתיק.
11.
הליך זה פטור מאגרה על פי סע' 20 'עינינים הפטורים
מאגרה' ס"ק (20), לפרק ג', פטור מאגרה והחזרת אגרה, לתקנות
בית המשפט (אגרות) ה'תשמ"ח 1987.
ואלו עילות
התביעה:
12.
עניינה של תביעה
זו בשאלה האם קמה לנתבע זכותו לבקש מאת ראש ההוצאה לפועל
בטבריה סעדים של הטלת פקודת מאסר, הטלת צו עיקול מיטלטלין
והטלת כינוס נכסים על אופנוע של התובע בה בשעה שהתובע עמד
בהסדר תשלומים שנקבע.
13.
כן עניינה של
תביעה זו בשאלת אחריותה השילוחית של מדינת ישראל כלפי כב'
הרשם קודסי.
14.
התביעה סומכת ידה
דלקמן:
א.
הליך ביזיון בית המשפט המתאים לנסיבות המקרה הפרטני והחמור
המהווים זלזול בוטה בהחלטות כב' ראש ההוצל"פ איסמעיל.
ב.
ההלכה הפסוקה לפיה במיקרים קיצוניים ויוצאי דופן כדוגמת
מקרה דנא, יפעיל בית המשפט את שיקול דעתו ויעניק סעד לפי
פקודת הביזיון.
ג.
אמנם, לתובע עומדת זכותו לערער על החלטות כב' הרשם ולפעול
במסגרת לשכת ההוצאה לפועל. דא עקא, התובע איבד אמונו
במערכת זו ושמורה לו זכותו לפנות לבית משפט נכבד זה -
ללכת במיקרה המיוחד בו הפרת ההחלטה המיקדמית היא ברורה וחד
משמעית - ולבקשו לפעול על פי פקודת הביזיון.
ד.
מה
גם שהליכי ההוצל"פ במיקרה דנא לא יתרמו מאומה לבירור ההליך
ולקיום החלטת כב' ראש ההוצל"פ איסמאעיל.
ה.
לעניין סע' 6 לפקודת הביזיון ראתה ההלכה עד כה את החלטת
כב' ראש ההוצל"פ, הש' איסמעיל, כאילו היא עצמה מורה על
עשייה מחד ואוסרת עשיית מעשים מאידך, אף שמעשים אלו
אינם מפורטים בהחלטה גופא.
ו.
לפיכך - וכעיקרון - החלטת כב' הרשם איסמעיל כמוה ככל פסק
דין אחר הניתן לאכיפה בהליכי הביזיון. החלטתו הייתה ברורה
וחד משמעית ואשר על כן היא נכנסת לגדר האכיפה לפי פקודה
זו.
ז.
כאן המקום להדגיש כי הליכי אכיפה לפי פקודת הביזיון
מיועדים להתברר ביעילות ובמהירות בכדי לאכוף על הנתבעים את
החלטות כב' ראש ההוצל"פ איסמאעיל, ואין מקום להפוך את
הדיון בהם למשפט מלא.
כנגד הנתבע
מס' 1:
15.
התובע יטען כי לא היה כל בסיס ענייני לבקשת הטלת הצווים
על ידי הנתבע 1.
16.
הנתבע 1 פעל בתיק זה בניגוד להוראת סע' 22(א)5 לחוק
ההוצאה לפועל האוסרת עיקול רכב המשמש לשימוש אישי של
נכה בגלל נכותו.
17.
המטרה והרציו שביסוד הוראת סע' 22 לחוק ההוצל"פ, המפרט את
המיטלטלין הפטורים מעיקול לפי חוק זה, הינה להגן על
החייב מפני עיקולים של נכסים החיוניים למחייתו
ולאפשר לו תנאים מינימאליים לקיום בכבוד.
18.
תכלית זו קיבלה משנה תוקף בחקיקתו של חוק יסוד כבוד האדם
וחירותו שהעלה את השמירה על קניינו וכבודו של הפרט לערך
חוקתי.
19.
מבלי לגרוע מהאמור לעיל יצויין, כי לא ברור לתובע איזו
תועלת צמחה לנתבע מהטלת הצוים, עת ידוע לו בוודאות מוחלטת
מצבו הרפואי והכלכלי של התובע מאז 1998.
20.
על פניו איפה
פעל הנתבע ללא כל
היגיון ובניגוד לתכלית זו,
שהיא ביטוי למדיניות חברתית ומוסרית.
21.
מכאן פעולתו של הנתבע להשגת הצווים הייתה
בלתי סבירה בעליל.
22.
התובע יטען כי הטלת הצווים בניגוד לחוק ההוצאה לפועל לא
היוותה אלא אמצעי לחץ או ענישה על התובע,
המצוי במצב פסיכיאטרי ופסיכולוגי קשה זה 4 שנים בידיעת
הנתבע.
23.
כאן המקום לציין ולהדגיש: בתחילת שנת 2004 התובע חב לנתבע
סך כ 40 אלף שח. הנתבע ירד לנכסי אביו הפנסיונר של התובע
ועיקל מגמלת הפנסייה שלו סך של 20 אלף שח. ביתרת החוב
נותרו 20 אלף שח. הנתבע פנה להליך המשפטי בהוצאה
לפועל למרות ידיעתו את מצבו הכלכלי של התובע, לאשורו
ובמדויק.
24.
התובע יטען איפה כי מאחורי בקשת הנתבע להטלת הצווים
לא היה כל טעם ענייני למעט חוסר תום לב, שרירות לב ורשעות
לשמה.
25.
יטען התובע כי בשל חוסר ההתייחסות והזילזול של
הנתבע, על רקע העוול שנעשה לתובע נגרמה לו עוגמת נפש כדי
החמרת מצבו הפסיכיאטרי. לצורך הטיפול הדחוף נאלץ התובע
ליטול תרופות אנטי-פסיכוטיות כנגד מחשבות אובדן אשר טרדו
את נפשו במשך לילות לבנים ללא שינה. תיעוד מלא קיים ויוצג
לפי דרישה.
26.
יטען התובע כי בשל חוסר תום ליבו של הנתבע 1 נגרמו לו
נזקים כספיים כמפורט דלקמן:
א.
חיוב קרן חוב בסך 2,217.97 שח.
ב.
חיוב אגרת מאסר בסך 182.00 שח.
ג.
עיקול צד ג' בסך 49.00 שח.
ד.
חיוב אגרת מאסר ב בסך 182.00 שח.
ה.
הגדל חוב מעיקול בסך 181.00 שח.
סה"כ 2,811.97 שח
בצירוף הפרשי הצמדה וריבית מיום 3/5/04 ועד התשלום בפועל.
במידה והנתבע
יוסיף ויוציא צוים בניגוד להחלטות שיפוטיות, יש לחייבו
בהתאם.
כנגד
הנתבעת מס' 2:
27.
יטען התובע כי בשל החלטותיו של הנתבע 1 הלוקות ברשלנות
רבתי גרם הנתבע 1 גם לראש ההוצאה לפועל, כב' הרשם ריאד
קודסי, לתת החלטות שגויות הלוקות אף הן ברשלנות רבתי.
28.
יטען התובע כי בנקל היה בידו של כב' ראש ההוצאה לפועל,
ריאד קודסי, לבדוק על מסך המחשב מולו, האם התובע שילם
תשלום ראשון במועד. כבר בשלב זה צריך היה להיות ברור לכב'
הרשם קודסי כי התובע פעל כדין וכי אין כל בסיס לבקשות
הנתבע.
29.
הרשם לא עשה כן
ובשל כך בוצע צו מאסר נגד התובע והובא בפני שופט
בבית המשפט בקרית שמונה.
30.
אף
כי כב' הרשם עשוי להיות פטור מחובת פיצוי התובע בעניין
נזקיו, הרי המדינה תהא חבה לתובע בשל העובדה, כי ראש
ההוצאה לפועל הפוסק בסבירות משפטית יכול וצריך לצפות כי
אם יאשר הליכי הוצאה לפועל כנגד אדם ברשלנות
ייגרם לאותו אדם נזק מהסוג שנגרם לתובע.
31.
אף
אם הוטעה ראש ההוצאה לפועל כב' הרשם קודסי, על ידי הנתבע,
חובה היה עליו לבחון היטב את המופיע על מצג מחשבו בלשכתו
ולראות כי התובע משלם כדין.
32.
אמנם, יטען התובע, לכב' הרשם קודסי עומדת חסינותו האישית
על פי סע' 73א לחוק ההוצאה לפועל ועל פי סע' 8 לפקודת
הנזיקין, ברם, חסינות זו אינה חסינות טוטאלית.
33.
יטען התובע כי לאחרונה אישר בית המשפט המחוזי בירושליים
(כב' הנשיא זילר) את פסיקת שופט בית המשפט השלום בירושליים,
אריה רומנוב, כי חסינותם של שופטים היא אכן דיונית ואישית
אך, אין היא שוללת את אחריותה של המדינה, כמעסיקה של
השופטים, לפעולות שיפוטיות רשלניות.
{ראה:
ת"א שלום י"ם
7753/00 עו"ד דניאל נ. אכרם ואח', פס"ד מיום 14.11.02.
השופט יצחק מילנוב. בשם התובע עו"ד האוזנר, בשם הנתבעים
עו"ד שרגיל, בשם המדינה עו"ד מיד}
{וראה: בר"ע
מחוזי י"ם 2315/00 מ"י נ' פרידמן, פס"ד מיום 12/3/01, כב'
הנשיא זילר, הש' חשין והש' צור}.
34.
יטען התובע כי אחריות המדינה לרשלנות ועוולת כב' הרשם
קודסי נובעת מאחריותה השילוחית אשר נקבעה בסע' 13 לפקודת
הנזיקין.
35.
יטען התובע, כי כב' ראש ההוצאה לפועל בקרית שמונה, יוסף
איסמעיל, עת ראה את רשלנות הנתבע ואת רשלנות כב' הרשם
קודסי, החליט מיידית לפעול על פי סע' 69יג(ב)(2).
הסעד
המבוקש:
36.
מאחר והמחלוקת הובאה שוב בפני כב' ראש ההוצל"פ איסמאעיל
במסגרת הפעלת פקודת המאסר וזה האחרון פסק מפורשות בהחלטתו
כי החלטות כב' הרשם קודסי נעשו "על אף שהחייב עמד
בתשלומים" יש לראות בכך החלטה שיפוטית מפורשת המצביעה על
רשלנות הנתבעים ובהם כב' ראש ההוצל"פ בטבריה.
37.
משכך, יתבקש כב'
בית המשפט הנכבד לקבוע כי הליכי ההוצאה לפועל אינם ישימים
במיקרה זה ולכן, אין מנוס אלא לנהל את ההליך באמצעות פקודת
ביזיון בית המשפט.
38.
אשר על כן, כב' בית המשפט הנכבד יתבקש לקבוע דלקמן:
39.
כי
בקשת הטלת הצווים וביצועם נעשו שלא כדין. משכך, חב הנתבע 1
לתובע בגין הנזקים שנגרמו.
40.
כי
על הנתבע 1 להשיב לקופת תיק האיחוד בהוצאה לפועל הסכומים
הר"מ בסע' 25.
41.
כי משפעל הנתבע 1
שלא כדין ובגין עוגמת והחמרת מחלת הנפש של התובע חב
הנתבע לתובע פיצויים עונשיים.
42.
כן
יתבקש כב' בית המשפט הנכבד להורות לנתבעת 2 להסביר כיצד
היא לוקחת על עצמה את האחריות לקבלת החלטות לא נכונות
ובניגוד לדין, בידיעה ברורה כי החלטה שגוייה של בית המשפט
כתוצאה מכך, עשוייה להרוס חיי אדם, כפי שהרסה חיי התובע.
43.
בצמוד להורייה זו יתבקש כב' בית המשפט לבחון האם מוטלת
לפתחה של הנתבעת 2 החובה לפיצוי התובע בשל מחדליה.
44.
במצטבר יתבקש כב' בית המשפט הנכבד להטיל הוצאות תביעה זו
על הנתבעים.
